כמה אנשים מעשנים אתם מכירים? ככל הנראה יותר מדי. הנושא הבוער הזה נוגע לכל אחד ואחת, ועם כמה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על הסכנות שהסיגריה טומנת בחובה – אולי תופתעו לגלות שהניקוטין שבה הוא סם לכל דבר ועניין, שהופך את המעשן למכור במהירות רבה יותר מסמים ואלכוהול.
הכירו את ד"ר יעל בר זאב – רופאה מומחית בבריאות הציבור, יועצת לגמילה מעישון, מרצה בכירה בבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, ויושבת ראש החברה למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית בישראל.
למה היא בחרה לעסוק דווקא בתחום הספציפי הזה? "אמא שלי עישנה שנים רבות וזה תמיד הפריע לי, ובסופו של דבר היא הפסיקה כשחלתה במחלת ה-COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית)", היא חושפת. "היא הגיעה למצב שלא הייתה מסוגלת לקום מהמיטה וללכת בגלל קוצר נשימה, וזה ממש השפיע עליי. בנוסף, תחום של קידום בריאות הציבור תמיד עניין אותי, וכשהתחלתי את לימודי הרפואה, נחשפתי לתחום העישון כשעבדתי על מחקר שניסה למנוע מבני נוער להתחיל לעשן. מפה לשם עשיתי קורס הכשרה ליועצי גמילה מעישון, וככה הכל התגלגל. אין סיפוק גדול יותר מלעזור למישהו לעשות את השינוי ולהיגמל, וזה מה שכבש אותי".
לכבוד 'יום ללא עישון' שיחול ביום שני הקרוב, ד"ר בר זאב סיפרה לנו על ההתמכרות לסיגריות, מה קורה בגופו של האדם המעשן, ואיך אפשר להיגמל בצורה הטובה ביותר.
3+התמכרות גופנית ופסיכולוגית
"קודם כל, חשוב להבין שההתמכרות לסיגריות מורכבת משני סוגים שונים של התמכרויות – התמכרות גופנית, והתמכרות פסיכולוגית-התנהגותית", היא מסבירה. "הסוג הראשון הוא גופני לחלוטין, שבו הגוף מתמכר לסם שנקרא 'ניקוטין' שנמצא בתוך הסיגריות. ברגע שאדם לוקח שאיפה מהסיגריה – תוך שניות בודדות הניקוטין מגיע למוח, נקשר שם לקולטן, גורם להפרשה של דופמין (הורמון ומוליך עצבי) באזור שאנחנו קוראים לו 'מרכז העונג' וגורם למעשן לתחושה טובה ונעימה. המהירות שבה התהליך הזה קורה היא שגורמת להתמכרות. כל הסמים עובדים באותה הצורה – כולם גורמים להפרשה של החומר הזה במרכז העונג, וזו ההתמכרות הגופנית לסם".
"בנוסף לזה, ישנה התמכרות פסיכולוגית-התנהגותית. לאורך השנים כשאדם מעשן, הוא יוצר התניה במוח בין מצבים מסוימים לבין זה שהוא רוצה את הסיגריה. לדוגמא, באיזשהו שלב המעשן מרגיש שאם הוא שותה קפה – הוא צריך גם סיגריה. אם הוא מתעצבן – הוא משכנע את עצמו שלא יצליח להירגע בלי סיגריה. ובניגוד למה שרבים חושבים, דווקא על החלק הפסיכולוגי הכי קשה להתגבר".
איך נוצרת התמכרות?
כמה מאיתנו אמרו לעצמם 'ננסה לעשן רק פעם אחת, כדי לבדוק ממה כולם מתלהבים'? ובכן, כך בדיוק ההתמכרות עלולה להתחיל, במיוחד אצל בני נוער. "כשהייתי בת 15, גם אני לקחתי שאכטה אחת", היא משתפת. "זה דבר נפוץ, אבל גם תלוי מאד בסביבה שאתה חי בה. ככל שתהיה מוקף באנשים מעשנים, הסיכוי שתיקח את השאכטה הראשונה יותר גבוה, הסיכוי שתמשיך לשאכטה השנייה והשלישית עולה, וכל עישון חושף אותך לניקוטין".
"לחשיפה לניקוטין בשלב הזה של החיים יש השפעה קריטית על המוח שעדיין מתפתח, כי נגרם שינוי מבני במוח שלעולם לא יעבור, והופך את המתבגר למועד יותר להתמכרות. בסופו של דבר, אתה מתחיל להיות תלוי בניקוטין, ולאט לאט מתחילות להיווצר התניות פסיכולוגיות כמו 'אני צריך את הסיגריה כשאני יוצא עם חברים' או כדי להתרכז, והשילוב של החשיפה המוחית יחד עם העניין הפסיכולוגי מוביל לתהליך שיביא להתמכרות עם הזמן".
3+"60% מהאנשים שלקחו שאכטה יהפכו להיות מעשנים קבועים"
"לבני נוער יש סיכוי גבוה יותר להתמכר לסיגריות, וזה מעלה גם את הסיכון להתמכרות לחומרים אחרים", אומרת ד"ר בר זאב, ומספרת שבעצם כל סוגי הסמים יוצרים בסוף את אותה עלייה בהורמון הדופמין שמופרש במרכז העונג שבמוח. אלא שהשוני הוא בהשפעות על הגוף, ובתחושה שהמשתמש מרגיש כתוצאה משימוש בכל סם.
התקבעה אצלנו המחשבה שסמים ואלכוהול ממכרים הרבה יותר מסיגריות, כיוון שהן נגישות כל כך לציבור, אך מסתבר שהמצב בדיוק הפוך: "רוב האנשים שנחשפים לקנאביס, יכולים להשתמש בו מדי פעם מבלי להתמכר אליו. רובנו גם לא מתמכרים לאלכוהול ולא הופכים לאלכוהוליסטים, למרות היציאות השבועיות לשתות בירה, ושתיית מכוס היין בקידוש של ערב שבת. בסיגריות, דווקא רוב מי שמשתמש בהן, יהפוך להיות מכור בסופו של דבר". ואם כל זה לא מספיק, הנה נתון מזעזע – 60% מהאנשים שלקחו שאכטה בודדת יהפכו להיות מעשנים קבועים!
אשליית יכולת הריכוז
מלבד השפעותיו הבלתי הפיכות על המוח, לניקוטין יש השלכות שונות על התפקוד הגופני שלנו – החל מעליית החומציות בקיבה, דרך הריאות כמובן, ועד אשליית היכולת להתרכז רק בעזרת סיגריות. "הניקוטין הוא גם חומר מעורר, אבל יש פה משהו שאנשים לא מבינים", היא מסבירה. "מה שקורה הוא שלטווח הקצר, הניקוטין באמת יכול לעזור להתרכז. אבל בטווח הארוך, מי שמעשן לאורך שנים ויצא שהוא לא עישן במשך כמה שעות – רמת הניקוטין יורדת בצורה ניכרת, ואז 'תסמונת הגמילה' שלו גורמת לחוסר ריכוז אצלו. לכן כשאדם מרגיש כך, הוא יעשן סיגריה בשביל 'לתקן את זה'". אלא החידוש כאן הוא ש"אם הוא יפסיק לגמרי, יכולת הריכוז שלו תהיה טובה הרבה יותר. בעצם הפגיעה ביכולת להתרכז היא חלק מתסמונת הגמילה מהסיגריות, ולא תוצאה ישירה מהסיגריה עצמה".
גמילה בחינם
לאחר שהמעשן הבין שסיגריות הן לא פחות מרעל במקרה הטוב, ורוצה לשנות את דרכיו, מגיע תהליך ארוך של גמילה שכולל שני טיפולים בשני סוגי ההתמכרויות: הראשון פסיכולוגי-התנהגותי, והשני גופני-תרופתי:
"מצד אחד ישנו הייעוץ הפסיכולוגי-התנהגותי שעוזר לאדם לנתק את ההתניות שיצר לעצמו בין הסיגריה למצבים מסוימים, ולהוציא את המחשבות שהכניס לעצמו לראש לגבי הסיגריות. הוא בעצם לומד איך להתמודד באותם המצבים מבלי לעשן, כמו איך לשתות קפה בלי סיגריה ועוד. את הייעוץ הזה ניתן לקבל במגוון צורות, כי לכל אחד מתאים משהו אחר – יש סדנאות קבוצתיות, ייעוץ אישי, טלפוני וכו'. בכל אחד מהסוגים מקבלים את אותם הכלים, פשוט בדרך שמתאימה לכל אחד, וכל זה בחינם דרך קופות החולים או דרך המוקד הלאומי של משרד הבריאות".
לייעוץ הזה מצטרף גם הטיפול התרופתי, שמטרתו לתת מענה להתמכרות של הגוף לניקוטין. "כמו שאמרנו, זה סם שאנחנו מתמכרים אליו באיזשהו שלב, ואם אתה לא צורך את הסם, הגוף נכנס לסוג של קריז. זה לא קריז כמו לאחר שימוש בהרואין כמו שאנחנו מכירים מהסרטים, אבל גם כאן קיים בהחלט קריז גופני. אנשים שמפסיקים לקבל את הניקוטין הופכים לעצבניים וחסרי סבלנות, מתקשים לישון ולהתרכז, ומפתחים תופעות גופניות נוספות שנובעות מהצורך של הגוף בניקוטין". ופה נכנסות לתמונה התרופות שתפקידן "למתן את כל התסמינים האלה. יש מספר אפשרויות של תרופות וכולן מסובסדות ונמצאות בסל הבריאות. אפשר לגשת לרופא המשפחה והוא יסביר את האפשרויות השונות המתאימות ביותר למטופל".
3+מה הסיכוי?
למה זהו תהליך ארוך? כי כאשר "אדם מכור רוצה ומנסה להפסיק לעשן, אם הוא עושה זאת ללא כל עזרה ותמיכה – הסיכוי שלו להיות 'לא מעשן' אחרי שנה נע בין שלושה לחמישה אחוזים (!)", קובעת ד"ר בר זאב. "אם הוא משתמש רק באחד מהטיפולים – פסיכולוגי-התנהגותי או תרופתי, סיכויי ההצלחה לגמילה מעישון עולים לכ-20%. זה נשמע מעט, אבל בהשוואה לנתונים הקודמים זו עלייה מאד משמעותית. ואני מדברת על הצלחה אחרי שנה, זאת אומרת שהוא הפסיק והצליח להחזיק מעמד לפחות שנה. אם מקבלים שילוב של שני הטיפולים – זוהי הדרך המומלצת ביותר לגמילה, וסיכויי ההצלחה בו הם כשלושים אחוזים".
"בדרך כלל מעשנים מכניסים את עצמם ללופ", היא מגלה, "ואומרים 'אנחנו מנסים ולא מצליחים', 'אני מכור ושום טיפול כבר לא יעזור לי', ודווקא מחקרים מראים שצריך לנסות להיגמל כמה פעמים לפני שמצליחים. צריך לנסות שוב ושוב, ובכל פעם האדם ילמד מניסיון העבר ויבין מה השיטה המתאימה ביותר עבורו, עד שיצליח".
למה אנחנו נשברים?
עם כל הרצון הטוב להיגמל מהסיגריות אחת ולתמיד, צריך לזכור שיהיו גם נפילות בדרך. למה זה קורה? "אלו שנשברים לאחר תקופה קצרה, חוזרים לעשן בגלל העניין הגופני – אותו הקריז שהם לא מצליחים להתמודד איתו, וכאן טיפול תרופתי יכול לעזור מאד. מי שהפסיק לעשן, הצליח להחזיק מעמד למעלה משנה, ואז חזר שוב לסיגריות – בדרך כלל נופל בגלל הצד הפסיכולוגי. הוא באמת הצליח לנתק חלק מההתניות המחשבתיות שהיו לו, אבל אז נתקל בקושי מסוים בחיים שגורם לו לחזור לעשן".
"חשוב לזכור כאן שני דברים", היא אומרת. "האחד, שמכור תמיד נשאר מכור. הוא רק מישהו שעכשיו לא משתמש. לצורך העניין, אם אתה אלכוהוליסט, לא תוכל להגיע למצב שבו תשתה בירה רק פעם בשבוע – עליך להימנע מהשימוש באלכוהול לתמיד – כי ברגע שיצרת את ההתמכרות במוח, אי אפשר לשנות אותה. מה שניתן לעשות במצב כזה הוא להפסיק להשתמש ואז אזור ההתמכרות במוח הופך למורדם".
"לכן ברגע שקורה אירוע משמעותי כמו פיטורים, מריבה עם בן הזוג, מלחמה, קורונה ומצבי לחץ נוספים שהם לא חלק משגרת היום יום – גם אם אדם לא עישן במשך שנתיים-שלוש, זו יכולה להיות נקודת שבר שהוא לא ידע איך להתמודד איתה, ואז יבחר בסיגריה. רוב האנשים שנשברים וחוזרים לעשן לאחר תקופת ניקיון ארוכה מתחרטים על כך, כי ברור שהסיגריה לא באמת תפתור להם את הבעיות. אם רבת עם הבוס ועישנת סיגריה, כמובן שהיא לא תפתור את המריבה. אבל זו אחת מדרכי ההתמודדות, ולכן צריך לנסות עוד ועוד עד שנבין איך לעזור לעצמנו לפעול במצבי מתח וחרדה מבלי לעשן".
3+מה הבעיה פשוט להפסיק?
נוכחנו להבין את הפשעים שהעישון עושה בגופנו ובמוחנו, ועם כל הטיעונים החותכים שהצגנו, עולה רבות השאלה המתבקשת – 'איך הם לא פשוט מפסיקים לעשן? הרי המעשנים מודעים לכל הצרות שהם מביאים על עצמם'. על השאלה הזו ענה בחכמה הלל הזקן וקבע – "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ" (אבות, ב, ד).
"זו לא תהייה שמתעוררת רק באוכלוסייה הכללית. הרבה פעמים אפילו אנשי הצוות הרפואי לא מספיק מבינים וחושבים שאם יסבירו למטופל על כל הנזקים שהוא גורם לעצמו מעצם העישון, הוא יפסיק לעשן", מספרת ד"ר בר זאב. "הם אפילו נוטים להאשים את מעשן ואומרים דברים כמו 'אתה גרמת לעצמך סרטן ריאות ומחלות לב ואתה עדיין מעשן'".
"זהו חוסר הבנה של מה זו בעצם התמכרות", היא מוסיפה, "כי ההתמכרות אומרת שאין לך שליטה. שבנושא הזה, קיים דבר שהוא הרבה יותר חזק ממך. וזה משהו שנמצא אצל הרבה אנשים בצורות שונות – הדוגמא הכי קלאסית היא הטלפון. אם הייתי אומרת לך 'אני לוקחת לך את הטלפון לשבוע, ואין לך טלפון', מה היית מרגישה? איך היית מגיבה אחרי שהיית מקבלת אותו בחזרה? או מה היית חושבת אם הייתי אומרת ש'אסור לך להיות בכלל עם הטלפון'? בשביל האדם שמכור לסיגריה – אין לו באמת בחירה האם לקחת אותה או לא. גם אם חושב שיש לו שליטה על זה, הוא לא לוקח אותה כי ככה הוא החליט. הוא לוקח אותה כי המוח שלו אומר לו שהוא חייב ניקוטין. זה הרבה יותר חזק ממנו".
"יחד עם זאת צריך לזכור שחברות הטבק מפעילות כל הזמן מניפולציות כדי לגרום לאנשים לעשן. מטרתן היחידה היא רווח כלכלי, אז הן מפרסמות במקומות שיכולים להכשיל את המעשן – בקיוסקים רבים, הדבר הראשון שנראה מול העיניים יהיה סטנד גדול, מואר וצבעוני עם עשרות קופסאות סיגריות, וזה מאד מושך את העין. אנחנו מנסים להילחם בהן בעזרת חוקים שיאסרו עליהן להשפיע על הציבור ברמה הזו, בעיקר כדי שבני הנוער לא יחשבו שזה נורמטיבי לעשן", היא מרחיבה. "ברגע שגרמת להתמכרות אצל בני נוער – כשהם יגדלו ויהיו בני 40-50, הם כבר לגמרי יהפכו למכורים. ואז גם אם הם מאד רוצים לצאת מזה, מקסימום סיכויי ההצלחה שלהם להיגמל עומדים על שלושים אחוזים, וזה רק אם ישתמשו בטיפול המשולב והמומלץ ביותר".
"זה לא זבנג וגמרנו" – שני טיפים מנצחים
ובאווירה אופטימית זו, ד"ר יעל בר זאב ממליצה על שני טיפים מנצחים, שבסופו של דבר יובילו לגמילה מוצלחת מעישון: "לא לשכוח שזה תהליך. זה לא זבנג וגמרנו. צריך להבין שזו דרך שתיקח זמן ותדרוש שינוי מחשבתי".
הטיפ השני שחשוב לזכור הוא הידיעה "שיש אמצעים שיכולים לתמוך בי, ולהעלות בצורה משמעותית מאד את סיכויי ההצלחה שלי – והם קיימים בסל הבריאות בחינם. ישנו נתון מזעזע שאומר שרק 2.5% מהמעשנים בישראל, משתמשים בשירותים האלה למרות שהם בחינם! יש מגוון רחב של אפשרויות חינמיות וחבל לא להשתמש בהן".
אמנם הנתונים לא מעודדים במיוחד, אבל זהו בהחלט תהליך אפשרי חשוב מאין כמותו. בהצלחה!
