הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי הזכיר את התגשמות הנבואה של ירמיהו הנביא, שאמר: "מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ… וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם". ירמיהו חזה שעם ישראל היוצאים לגלות עוד יחזרו לגבולם.
אבל למעשה, כל חיינו בארץ הזאת, והדברים הנפלאים שהקמנו ב-73 שנות מדינה – הם התגשמות של נבואות רבות בדברי נביאינו. פשוט לפתוח את התנ"ך ולראות פסוקים בני אלפי שנים שמתגשמים למול עינינו.
ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, ניסח זאת כך: "כל מה שנתרחש בימינו – חידוש מדינת היהודים ועליית מאות אלפי יהודים שלא קראו אף פעם את הס, פינסקר והרצל ואולי גם לא שמעו את שם הציונות, אי אפשר להבין בלי לראות חזון הגאולה המשיחית נטוע בלב העם היהודי לא רק לאחר חורבן בית שני אלא מימי נביאי הכתב הראשונים אם לא מלפני יציאת מצרים".
עוד הוסיף בן גוריון וכתב כי "כוודאות חוקי הטבע כן וודאות בשורת הגאולה, גאולת העם וגאולת המין האנושי".
עוד מימי משה רבנו
אין כמעט נביא שלא מתנבא על חזרת עם ישראל לארצו. הגדול בנביאים, משה רבנו, מבטיח לנו כבר במדבר שעלולה להיות גלות אבל שבסוף עם ישראל יחזור לארצו:
"וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" (דברים ל).
גם הנביא ישעיהו, למשל, מנבא כי ""וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם" (ישעיהו נא, יא). הנביא עמוס מתנבא בשם ה' "וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים […] וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר ה' אֱלֹקֶיךָ" (עמוס ט). ואלו רק חלק קטן מהדוגמאות.
הוסרה הקללה
הנבואות על הפרחת השממה, הדבר הראשון שקרה עוד בטרם התקבצו הגלויות והקמנו מדינה, דומיננטית מאוד בדברי הנביאים בתנ"ך.
הנביא יחזקאל, למשל, בזמן שארץ ישראל כבר חרבה, מנבא כי: "וְנֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה" (יחזקאל לו, י). הוא מתאר שזה יתחיל בעבודת האדמה: "וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד, תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה" (יחזקאל לו, לג). הוא גם מציין שסימן הגאולה יהיה שארץ ישראל תתן פירות אחרי מאות בשנים שהיא הייתה שממה: "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי… כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (יחזקאל לו, ח).
מרתק לקרוא את תיאורו של הסופר האמריקני מראק טווין כשהוא מגיע לארץ ישראל בשנת 1867: "ארץ ישראל יושבת עֲטוּיַת שק ואפר. רובצת עליה קללה שהובישה את שדותיה והצמיתה את אונה".
טווין מוצא את הארץ שוממה, ובה מעט אנשים וחסרת פירות וצמחייה. ארץ ישראל חיכתה לבניה כדי לתת את פירותיה בעין יפה.
"לשוננו הקדושה תשוב למכונה"
גם החזרת הלשון העברית לשפה שימושית מופיעה בדברי הנביאים. הרב יהודה אלקלעי, שחי במאה ה-19, היה סבור שהחייאת הלשון העברית היא נס כה גדול שהוא לא עולה על הדעת. "על פי הטבע כמעט שהוא דבר נמנע ובטל, שלשוננו הקדושה תשוב למכונה", הוא כותב.
אז מה גורם לו להאמין שזה אכן יקרה ביום מן הימים? נבואת הנביא יואל: "וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם" (יואל ג, א). הרב אלקלעי מסביר שהכוונה ב"נבאו" לניב שפתיים, "יבינו לדבר לשון צחה ובשפה ברורה ובנעימה, ולכן אין להתייאש, כי אם להשתדל ברוב עוז ותעצומות להקים את לשוננו ולהעמידה, ולעשות אותה עיקר".
חוזרים לירושלים
הנביאים התנבאו גם על חזרת ישראל לירושלים. הנביא ישעיהו מנבא ש"הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם", ישתחווו לה' בהר הבית: "וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם" (ישעיהו כז, יג). גם הנביא ירמיהו הבטיח כי "עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא… קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה" (ירמיהו לג, י–יא).
הנביא זכריה, מימי הבית השני, מנבא כי "עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת (=כיכרות, גנים רחבים) יְרוּשָלִָם… וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ".
פסוקים רבים מאחורינו ומלפנינו
תקצר היריעה מהבאת כל הנבואות שכבר התגשמו בדורותינו, בשביל זה צריך לפתוח תנ"ך. עם זאת, איננו שוכחים כי המשימה עוד לא הושלמה, ויש עוד כמה נבואות שעלינו להגשים.
את אחת מהנבואות הללו הזכיר ראש הממשלה מנחם בגין: "כל אדם שוחר חירות, שלום וצדק, עד היום יפעם לבו בקראו את דברי הנצח ההם: 'וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה'. גם לאור החזון הזה נלך מתוך אמונה וידיעה כי זו אחת התרומות הכבירות של מחשבת ישראל לתרבות אנוש וכי יבוא היום שבו תחדלנה מלחמות בין העמים וייעלם הנשק הקטלני ולשלום יהיה לרחוק ולקרוב".
בעזרת ה', עד יום העצמאות הבא נסמן וי ליד עוד כמה פסוקים!
