חול-המועד הגיע וכמו אבא טוב, גם אני נעניתי לבקשת ילדי, ויצאנו לנפנף בשטח. איך היה? "אין דברים כאלה"…
אבל תוך כדי חשבתי על נקודה מעניינת. החיים זה כמו "על-האש".
הכל מתחיל מניצוץ אחד של אש, שאם לא תלבה אותו הוא לא יבער. זה נכון לחיוב ולשלילה. אם יש ניצוץ של מריבה ושנאה – אם לא תלבה אותו, הוא ידעך. ולהיפך, אם יש ניצוץ של אהבה, של חיבור – אם לא תשקיע בו, הוא לא יבער, וחבל!
בשביעי של פסח, בו הייתה קריעת ים-סוף, קיבלנו טיפ איך לעשות את זה.
בני-ישראל החלו להיכנס למים, והים לא נקרע! הם נכנסו עוד, והים לא נקרע! עד שלא הגיעו "מים עד נפש", עד האף ממש! – הים לא נקרע.
לפעמים, כל מה שנדרש זה קצת להוריד את ה"אף", והדברים יתקדמו מהר יותר, הים יקרע המריבה תשכך והאהבה תפרח.
חג שמח!
פורסם בעמוד האינסטגרם של הרב יצחק פנגר.
