הרבה לפני שבכלל פתחתי את ספר שמואל, ידעתי שחנה שׁרה עם בעלה אלקנה (בלי לדעת מי אלה, אגב), ידעתי שדבורה גם שרה בהר תבור, או בעצם תבורה, מבלי לדעת שהיא הייתה שופטת בעם ישראל. למעשה עוד כשהייתי בגיל חד-ספרתי ידעתי את הרשימה של כל השירות בתנ"ך, על פי הסדר!
רוצים לדעת מניין התנ"כית שלי?
טוב זה קל, כי כשמגיל אפס אתה שר פעמיים בשנה את הפיוט "אשירה כשירת משה", משהו צריך להיכנס.
הפיוט "אשירה כשירת משה"
הפיוט, שמחברו אינו ידוע, הוא פיוט הקדמה ("רשות") לשירת הים הנאמרת בסוף פסוקי דזמרא בתפילת שחרית וכאמור מושר פעמיים בשנה – פעם אחת בשבת פרשת בשלח, ובפעם השנייה בשביעי של פסח, היום בו על-פי המסורת עברו אבותינו בין גזרי ים סוף, ואת רודפיהם ושונאיהם בתהומות טִבַּע.
הפיוט הולך ומונה את כל שירות אבותינו, שמונה במספר (למרות שבמדרש מובאות 10 שירות), כאשר מבנה של כל אחד מהבתים הוא: "אשירה כשירת X" + "חרוז הקשור לאופן השירה" + המילים בתחילת השירה.
לדוגמא: "אָשִׁירָה כְּשִׁירַת חַנָּה, עִם בַּעֲלָהּ אֶלְקָנָה, וַתָּשַׁר חַנָּה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה". אני יודע אני יודע! שירת חנה מתחילה בכלל במילים "ותתפלל חנה" אז מה?! גם יהושע לא שר בהר הגלבוע, ומי קורא להר תבור הר תבורה?? אבל בואו, אל תהיו קטנוניים! צריך חרוז נחמד לפיוט נהדר, אז בואו נחליק. החלקנו? מחליקים? יופי.
השירות המופיעות בפיוט הם: שירת הים, שירת מרים, שירת יהושע, שירת דבורה, שירת חנה, שירת דוד, שירת שלמה ולבסוף הבית האחרון המרגש אותי (פעמיים!) בכל שנה מחדש: "אָשִׁירָה כְּשִׁירַת יִשְׂרָאֵל, בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל, אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה".
הפיוט מושר בעיקר בקהילות מרוקו, ולחנו כלחן שירת הים עצמה, שכן הוא ממש "מגיש" את המתפלל לקריאתה. אכן, ישנם פוסקים הסוברים שאין לומר אותו שם כי הוא מהווה הפסק ועל כן קוראים לשוררו לפני עליית שירת הים בקריאת התורה, אך מנהג אבותינו בידינו שאין הוא הפסק כלל וכלל ואדרבה מעורר את הקהל לאמירת שבח לקב"ה (שומ"ג ג' או"ח פ"ה, ד' או"ח ט"ו ועוד).
החזקתם עד לפה? יופי. ומה תאמרו על זה שכמעט חצי מהפיוט הוא בעצם שירת נשים? מעניין לא?
האזינו לביצוע של הפיוט:
מילות הפיוט:
אָשִׁירָה כְּשִׁירַת מֹשֶׁה שִׁיר לֹא יִנָּשֶׁה
אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה
אָשִׁירָה כְּשִׁירַת מִרְיָם עַל שְׂפַת הַיָּם
וַתָּשַׁר מִרְיָם אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה
אָשִׁירָה כְּשִׁירַת יְהוֹשֻׁעַ בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ
אָז יָשִׁיר יְהוֹשֻׁעַ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה
אָשִׁירָה כְּשִׁירַת דְּבוֹרָה בְּהַר תְּבוֹרָה
וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה
אָשִׁירָה כְּשִׁירַת חַנָּה עִם בַּעֲלָהּ אֶלְקָנָה
וַתָּשַׁר חַנָּה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה
אָשִׁירָה כְּשִׁירַת דָּוִד מִזְמוֹרִים יַצְמִיד
וַיְדַבֵּר דָּוִד אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה
אָשִׁירָה כְּשִׁירַת שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ
שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה
אָשִׁירָה כְּשִׁירַת יִשְׂרָאֵל בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל
אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה
אָז יָשִׁיר…
הראל מקייס הוא חוקר משנת חכמי ספרד, מוסמך לרבנות ובעל תואר שני בחינוך. ניתן לחפש פינות על פיוטים נוספים תחת – "#ידידי_השכחת?" בפייסבוק.
