המנהג הרווח בכל קהילות ישראל הלילה, רגע לפני חג הפסח, הוא פיצה משפחתית לארוחת הערב, אבל מהם מנהגי הקהילות השונות בליל הסדר? הנה תמצית הטקסים המסורתיים המשעשעים ביותר:
מנהגי תימן – 'מה נשתנה' בערבית?
אם תשבו סביב שולחן הסדר אצל משפחה תימניה סביר להניח שתופתעו מהוספת ברכת 'תרומה הבדילנו מכל עם' בקידוש, תשמעו כל חלק בהגדה גם בתרגום לתימנית, תראו את אחד מבני המשפחה נכנס הביתה עם שק על שכמו ואומר שהוא מגיע ממצרים והולך לירושלים, ולא תצליחו להבין איך ילד קטן מסוגל לשיר 'מה נשתנה' בערבית.
קידוש ליל הסדר בנוסח תימני:
מנהגי ג'רבא – מזרזים את הגאולה
את החלק המיועד לאפיקומן עוטף בעל הסדר במפית ונותן אותו לאחד המסובים – וכאן מתחיל מסע הגאולה שלו. הוא שם את החתיכה העטופה על שכמו, יוצא החוצה אל בתי השכנים והקרובים, מציג את עצמו כאורח שהגיע לארץ ישראל וקורא 'משיח בן-דוד בדרך', 'לשנה הבאה בארעא דישראל' וכו'.
מנהגי אשכנז – אם אין לחם, תאכלו קניידלך
המנהג המוכר ביותר בקרב יהדות אשכנז הוא איסור אכילת קטניות בפסח, בעיקר משום שבעבר היה חשש שמיני הדגן התערבבו עם הקטניות כבר בזמן הקציר והאסיף, או שהשקים בהם היו מיני הדגן שימשו גם לאפסונן של קטניות וכך נוצר ערבוב.
ואיך אפשר בלי להזכיר את החריין והקניידלך? החזרת האדומה והחריפה נאכלת בקרב יהודי אשכנז בליל הסדר ומייצגת את המרור באופן מוצדק מאד, ואיזה מזל שמיד אחריה מגיעה ארוחת החג עם מרק הקניידלך.
1+מנהגי פרס – בצל ירוק יכול להכאיב?
אם תחגגו את ליל הסדר במשפחה פרסית, ככל הנראה שתצטרכו להגן על גופכם מפני בצל ירוק אימתני. עם תחילת הפרק 'אילו הוציאנו ממצרים' שפותח את שירת 'דיינו', כל אחד מהמסובים חוטף בצל ירוק מהשולחן, וכשמגיעים לפזמון מתחילים להצליף אחד על השני את הירק הקשוח. מנהג זה נעשה בדרך כלל כדי לעורר את הילדים להמשך הסדר.
בנוסף, ישנה סגולה מיוחדת באפיקומן, ואת החלק ממנו שלא נאכל שומרים בכיס הבגד בכל ימות השנה לשפע וברכה.
מנהגי מרוקו – הקערה המסתובבת
המנהג המנצח של יהודי מרוקו הוא כמובן 'הקערה המסתובבת' מעל ראשי בני המשפחה. בעל הבית לוקח את קערת הסדר, וטופח ומסובב אותה על ראש כל אחד מהמסובים תוך כדי שירת 'בבהילו יצאנו ממצרים, הא לחמא עניא בני חורין'. בתרגום חופשי – בבהילות, ז"א במהרה, יצאנו ממצרים עם לחם העוני, ועתה אנו בני חורין.
שירת ה'בבהילו יצאנו ממצרים' המסורתית:
מנהגי כורדיסטן – 'הללויה!'
ממשיכים עם 'הא לחמא עניא' – יהודי כורדיסטן נוהגים לחזור על קטע זה שלוש פעמים, ובסיומו, כשבעל הבית אומר 'בני חורין', כולם צועקים 'הללויה!'. גם כאן כל ההגדה נקראת בעברית ומתורגמת לכורדית, ובדומה למנהג תימן, אחד הילדים ניגש לדלת, דופק בה בראשו ואז עומד לפני עורך הסדר ועונה לשאלותיו:
– מנין אתה בא?
– ממצרים.
– לאן אתה הולך?
– לירושלים.
– מה צידתך?
– מה נשתנה.
– בכבוד!
אחרי שדפק את הראש וענה על השאלות, ישיר הילד את 'מה נשתנה' גם בכורדית, והכל בשביל הפרס השווה ביותר שיש לחג הפסח להציע – ביצה נוספת.
מנהגי תוניסיה – סופגניות מקמח מצות? מצה שמרגיעה ים סוער?
הקערה המסתובבת מכה שנית! גם בבית תוניסאי נראה לאחר הקידוש את אחד מבני המשפחה מסובב את קערת הסדר שלוש פעמים מעל ראשם של כל המסובים, כשהם שרים יחד את השיר המסורתי 'אתמול היינו עבדים…'.
נוכל למצוא על השולחן את ה'מסוקי', או בעברית 'מוגש' – תבשיל מיוחד המכיל ירקות מכל המינים, בשר של כבש ומצות מבושלים. למחרת יוגשו לארוחה סופגניות מקמח מצות ומצות טבולות בדבש.
בסיום הסעודה מחלק בעל הבית לכל אחד מהמסובים שתי פרוסות מהאפיקומן, אחת מעל השנייה. רק את הפרוסה העליונה יש לאכול, ואילו את השנייה שומרים כל השנה לסגולה טובה שיכולה אפילו להרגיע ים סוער!
מה המנהגים המיוחדים שלכם בליל הסדר?
חג שמח!
המידע בכתבה לקוח מאתר 'מכללת הרצוג – דעת'
