אוֹפּוֹרְטוּנִיסְט = אדם המתאים את התנהגותו ודעתו לפי המצב הקיים, מי שמנצל כל הזדמנות לרווח אישי; סתגלן.
לא, לא התבלבלתם. זה לא מילון לועזי-עברי, זה טור דעה ביחס למערכת הבחירות. פשוט נזכרתי במושג הזה עת קיבלתי מִסְרון למכשיר הפלאפון שלי ממפלגת 'ימינה': "בנט מתחייב… אוריד מיסים, אגדיל השכר בנטו ואביא אחדות לעם!".
למה אוֹפּוֹרְטוּנִיסְט? כי תראו מה כמה שנים מסוגלות לעשות לאדם.
"יאיר לפיד שואל: איפה הכסף? ואנחנו שואלים: איפה הערכים", כך הרעים נפתלי בנט בקולו בתחילת דרכו, כשהוא כבש בקלילות את ראשות מפלגת 'הבית היהודי' והביא אותה למספר דו ספרתי של מנדטים בבחירות. אבל עברו להן פחות מעשר שנים, כל הערכים נמחקו, ומה שלא קשור ליציאה ממשבר הקורונה ולכלכלה הפך להיות עבורו "לא מעניין".
אם בתחילת דרכו עוד ניתן היה לטעות בו ולחשוב שהוא ממשיך דרכם של מנהיגי ה'מזרחי' ואנשי תנועת המפד"ל, אלו שמסרו את נפשם עבור יהדותה של המדינה, עבור הנשמה, חלפו השנים ולימדו שהוא ומפלגתו הם הקבורה של אותן רעיונות ואמונות. מי שסימן עצמו בתחילת דרכו כ'ימין חזק', איש של ערכים, מי שדוחף לעוד ועוד זהות יהודית במדינה, הלך והתמתן עם השנים כיוון שהבין שעם כל אלו לא מגיעים לכיסא ראש הממשלה. הוא הפך להיות פוליטיקאי אפור שלא אומר כלום על כלום, ורק נזהר לא להעליב אף אחד ולצאת ידי חובת כולם.
איך ישנם עדיין כאלו בציבור הדתי-לאומי הנוהים אחריו? איך ישנם כאלו שטרם התפקחו? לאלוקים פתרונים. אולי זו היכולת המרשימה שלו לפסוח פעם אחר פעם על שני הסעיפים, אולי זו היכולת שלו למתג את עצמו כדתי-לאומי ובאותו זמן לומר ולפעול כנגד כל ערכי אותו ציבור.
מה שבטוח הוא שלראשונה מזה כעשור עומדת בפני הציבור הדתי-לאומי ההזדמנות לשבור את ההגמוניה תחתיה נרמסו כל ערכיו במשך שנים. הערכים המדהימים של הציבור הזה, הערכים שהוא ירש מרבותיו ואבותיו, ערכי הנצח עליהם חלמו יהודים אלפי שנים ועבורם הוקמה מדינת ישראל, הם כולם ערכים שהם הרבה מעבר ל'סטארטאפ-ניישן' עליה בנט חולם והרבה מעבר לכל מה שיש לו להציע לנו.
לראשונה מזה כעשור ניצבת בפני הציבור הדתי-לאומי ההזדמנות להתגבר על האסון החינוכי שנגרם לו, לבניו ולבנותיו, בגלל המלכת הצמד בנט ושקד בראשו. אסון חינוכי של בלבול וטשטוש ערכים הנובע מהמלכת אדם שלא מחויב לתורה ואישה שלא מאמינה בה ובה'.
התמיכה ברשימת הציונות הדתית הפכה להיות הרבה מעבר לבחירה פוליטית בקלפי. התמיכה ברשימת הציונות הדתית, הפכה להיות חלק ממסע של התעוררות ותשובה. תשובה אל עצמנו, תשובה אל האמונות שלנו, תשובה אל כל אותם חלומות ושאיפות עליהם גדלנו, תשובה המחברת אלינו אף את אלו בציבור החרדי המרגישים אחריות וחרדים לדמותה של המדינה.
אנחנו לא 'מגזריים', לא קטנים, לא 'מש"קי דת' ולא 'ילדי כאפות' של אף אחד, אנחנו אלו שדואגים לדבר היקר ביותר עבור מדינתנו האהובה – היהדות שלה. אם אנחנו לא נדאג לפרצוף היהודי של המדינה, אם אנחנו לא נדאג לשבת הציבורית, לשמירת התא המשפחתי, לעמידה בפרץ מול השפעות הרפורמים ובכלל מול החלשת עמדת התורה – לא יהיה אף אחד אחר שיעשה זאת.
מי לה', אלינו.
