את לידתה של התנועה הרפורמית נוהגים לייחס לתסיסות שהיו בתנועת ההשכלה, בניסיון של חלק מהיהודים להתערות בארצותיהם באירופה. הוגי הדעות של הראשונים של התנועה הרפורמית סברו שאם יְשוו ליהדות אופי כנסייתי, יובטח קיומה בעולם החדש שלאחר האמנציפציה.
התנועה הרפורמית הבינלאומית חוגגת את היווסדה של התנועה בתאריך הנוצרי 17 ביולי. בתאריך זה נפתח בית כנסת חדש בזֶזֶן בו הוכנסו כמה שינויים ראשונים: הכנסת עוגב כמו בכנסייה, הנחת במה ליד ארון הקודש בדומה לעמדת הדרשן בכנסיה, וקטעים אחדים מהתפילה שנאמרו בגרמנית במקום בעברית.
6+ב'היכל' (השם שהם נותנים לבית הכנסת) שפתחו הרפורמים בהמבורג הם גם התחילו לשנות את התפילות, הוציאו מהם את הציפייה לשיבה לציון ולחידוש עבודת בית המקדש. אירוני לראות כמה מנציגי התנועה היום נלחמים על רחבת הכותל כשהם עצמם מחקו את ירושלים מסידור התפילה.
כעבור כמה שנים החל ויכוח על היחס למצוות התורה. בפרנקפורט דמיין הוקמה "אגודת ידידי הרפורמה", שהורכבה מצעירים יהודים שהכריזו כי התלמוד אינו מהווה סמכות עבורם ועל רצונם לבטל מצוות כמו ברית המילה. היו בתנועה גורמים שתמכו באי רישום ילדים שלא נימולו כיהודים – אולם הויכוחים גרמו לתנועה לכנס לראשונה וועדה על מנת ליזום שינויים בהלכה.
הוועדה הראשונה התקיימה בשנת 1844. רוב האנשים שהשתתפו בוועדה כבר לא האמינו באלוקיות של התורה שבכתב ושבעל פה. הם ביטלו את תפילת "כל נדרי" שבפתיחת יום כיפור, והחלו לדון עד כמה האמונה בביאת המשיח צריכה להיות מוזכרת בתפילה.
6+הסוגיה שהייתה במוקד הוועדה הייתה נישואי התערובת, אולם אז רק מיעוט קטן תמך בהם. נקבע כי נישואין עם בני דתות מונותיאיסטיות אחרות אינם אסורים, כל עוד מותר לגדל את הילדים לדת היהודית. מאחר שאף נסיכות בגרמניה לא התירה לזוגות כאלה לשלוח את ילדיהם לחינוך שאינו נוצרי, נישואי תערובת נמנעו בפועל.
הוועדה השנייה התקיימה שנה לאחר מכן. בוועידה הזו כבר נקבע שאין חיוב אובייקטיבי לשמר את העברית כשפת התפילה. כמו כן נקבע כי יש להרחיק את כל השאיפות הפוליטיות והלאומיות מהתפילה – וכל השאיפות לגאולה היא רק אחווה בין העמים.
"קץ העצמאות המדינית של ישראל נחשב פעם כאסון, אך למעשה הייתה זו התקדמות", אמר אז דוד איינהורן, מחשובי הוועידה. לטענת הרפורמים, על היהדות להיוותר דת ללא שיוך לאומי וללא בית לאומה. הקמת מדינת ישראל, אם כן, מהווה לטענתם הריסת החזון הגדול, לפיו עלינו להיות "גרמנים בני דת משה".
6+בהמשך חלק גדול מהתפילות בגרמניה עברו מיום שבת ליום ראשון, כנהוג אצל הנוצרים. עם זאת, בשאר אירופה הרפורמה זכתה להצלחה מעטה.
סידור באנגלית
במקביל, בארצות הברית מתרחשים תהליכים דומים. ב-1824 בצ'ארלסטון חבורת צעירים מקימה מניין עצמאי בשם "החברה המתוקנת של בני ישראל" שניסחו עיקרי אמונה חדשים וחיברו את סידור התפילה הרפורמי הרדיקלי הראשון, שרובו היה באנגלית במקום בעברית וכל ההתייחסויות בתפילה לגאולה ולעבודת בית המקדש נמחקו.
מלבד החבורה הזו, היהדות הרפורמית שהתפתחה בארצות הברית הושפעה מאוד מהתוצר הגרמני. ב-1842 ייסדו יוצאי גרמניה בבולטימור את קהילת "הר סיני", שאימצה את נוסח המבורג. לאחר מהפכת 1848 הגיעו לארצות הברית מנהיגי קהילה רפורמיים והפיצו את אמונתם.
6+לפעמים הקהילה בארצות הברית הייתה רדיקלית יותר מזו הגרמנית. למשל, כשהחליטה שלא צריך יותר גט לצורך גירושין אלא מספיק להסתמך על התהליך האזרחי. בסוף המאה ה-19 היו הרפורמים רק כ-40 אלף מתוך מיליון יהודי ארצות הברית.
הקמת מדינת ישראל – משבר
כשהציונות החלה להופיע, היא זכתה ליחס עוין מצד הרפורמים. הרפורמים אינם רואים בעם ישראל הזדהות לאומית, ומשום כך הם ביקשו "להוקיע כל פירוש בלתי דתי שניתן ליהדות ולשליחות ישראל בעולם". אחד ממנהיגיה, קלוד מונטיפיורי, עשה כל שביכולתו כדי לסכל את מתן הצהרת בלפור.
בשנת 1937, גם בשל השפעתה ההולכת וגדלה של התנועה הציונית וגם בשל עלייתה של התנועה הנאצית, אימצה התנועה הרפורמית מצע חדש בשם "מצע קולומבוס". המצע הכיר במרכזיותה של ארץ ישראל עבור השליחות הרוחנית היהודית, וקבע שיש חובה לסייע בבניין ארץ ישראל. השואה והקמת המדינה האיצו עוד יותר את שינוי הכיוון של הרפורמים, אם כי היו בתוך הרפורמים לא מעט שנשארו אנטי-ציוניים.
6+באתר הרשמי של התנועה הרפורמית בישראל הם מודים שהקמת מדינת ישראל הייתה עבורם משבר: "בעקבות השואה, הקמת מדינת ישראל ואירועים משמעותיים נוספים – התמודדה התנועה עם משברים ואתגרים רוחניים עצומים".
השבוע עלו לכותרות הגיורים של התנועה, שהם אינם קשורים לגיור שהיה נהוג בישראל מדורי דורות. באתר התנועה נכתב כי "היהדות הרפורמית אינה מבקשת להכתיב למתגייר כיצד עליו לנהוג לפני הגיור ואחריו. אורח חיים דתי, אורח חיים חילוני ואורח חיים מסורתי – כולם לגיטימיים ובלבד שהמתגייר נוטל על עצמו מחויבות לקשר משמעותי ופורה עם המסורת היהודית ועם תרבותו של העם היהודי לדורותיו".
לא לחינם כתב הרש"ר הירש כי "אין דור שלישי לרפורמים". בפועל כבר היום ההערכה מדברת על כמחצית מבני הקהילה הרפורמית שאינם יהודים על פי ההלכה.
"הפרדת הדת מהמדינה ושוויון מלא ללא-יהודים"
מהאתר של התנועה הרפורמית עולה כי התנועה החליפה את ההתנגדות למדינת ישראל בניסיון לשנות אותה מבפנים. כמאמר המפורסם, 'אם אינך יכול לנצח אותם – הצטרף אליהם ("If you can't beat them – join them").
6+כך נכתב באתר התנועה:
"בכל שנותיה חרטה היהדות המתקדמת בישראל על דגלה את שינוי מערכת היחסים בין הדת לרשויות המדינה. בבסיס המאבק – ההתנגדות העיקשת להפרת זכויות האדם, לאפליה ולפגיעה בסדרי שלטון תקינים, רעות המאפיינות, לא אחת, את פעולת הרשויות בתחום זה.
"עיצוב אופיה היהודי של מדינת ישראל ראוי שייעשה בשדות החינוך, התרבות והשיח הציבורי, וזאת, תוך הכרה במגוון הזרמים, האמונות ואורחות החיים בחברתנו והבטחת חופש דת וחופש מדת לכלל אזרחי ישראל. הפרדה מוסדית בין הדת והמדינה הנה תנאי הכרחי, על פי תפיסתנו, להשבת עולמה של היהדות ללב הציבור הישראלי, ובה בעת לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית ברוח ערכי מגילת העצמאות.
"משעת הקמתה חי במדינת ישראל ציבור לא-יהודי גדול בצדו של הרוב היהודי, ציבור שטרם זכה לשוויון ולשותפות אמת בחיים הציבוריים. הגדרת המדינה כמדינה יהודית – אסור שתהווה צידוק לאפליה, המולידה תחושת ניכור וזרות.
6+"השגת השוויון המלא בין האזרחים היא תנאי ראשון במעלה למימוש אופיה של המדינה, הן כמדינה דמוקרטית והן כמדינה יהודית. בצד ההכרה במגוון אורחות החיים בחברתנו, שואפת היהדות המתקדמת לביצורן של תחושות השותפות והאחווה בחברה הישראלית, המבוססות על סובלנות, כבוד הדדי והידברות".
מי שקורא בין השורות את הדברים, ובהתבסס על ההיסטוריה האנטי-ציונית של התנועה שעומדת ביסוד התיאולוגיה שלה, יכול להבין לבד לאן רוצים הרפורמים להשיט את הספינה שנקראת מדינת ישראל, לו רק יינתן בידם ההגה.
