לא רוצה להרוס את השמחה עם הלבן הלבן הזה, אבל לפני שנתחיל, גילוי נאות: אני לא נהנית מהשלג. זהו, אמרתי את זה. מזדהים? אתם איתי בעניין? מסתבר שאנחנו לא לבד!
ב-2017 בדקו חוקרים מדנמרק וארצות הברית תיאוריה מעניינת. הם לקחו נתונים מ-200,000 בני אדם שנאספו בין השנים 1995 – 2012, כדי לבדוק איך משפיע המעבר לשעון חורף על מצב הרוח שלהם. הממצאים של המחקר הראו עליה של כ-11% בשכיחות תסמינים של דיכאון שהופיעו לאחר הזזת השעון.
למרות שהמחקר יחסית חדש ונערך לא לפני הרבה זמן, התופעה אותה בחנו החוקרים כלל לא חדשה.

דיכאון חורף – מה זה בדיוק?
דיכאון חורף מוכר בשפה המקצועית כדיכאון עונתי, או SAD – הפרעה רגשית עונתית. דיכאון חורף קרוי כך מכיוון שהוא מופיע בעיקר בחורף. אנשים המוגדרים כלוקים בו, הם אלה שחוו דיכאון כזה בשנתיים האחרונות ובתנאי שהדיכאון חלף עם תחילת עונת האביב, וכן נשללו אירועי דיכאון שאינו עונתי.
מחקרים מראים כי קיים קשר הדוק בין האור לבין מצב הרוח, והוא עלול להיות מושפע משעות חושך ארוכות וחשיפה מועטת לשמש, והוא נפוץ בעיקר אצל צעירים בשנות העשרים לחייהם.
למרות שהמומחים אומרים שהתופעה אינה שכיחה כ"כ בישראל ורק כאחוז אחד מכלל האוכלוסיה לוקים בה, כמעט כל אחד מאיתנו מכיר אדם או שניים שסובלים מהתופעה, גם אם במקרים המינוריים שלה, שלא מתפתחים לכדי דיכאון ממשי.

למה זה קורה?
הסיבות לדיכאון חורף טרם נחקרו לגמרי, אבל משערים כי העליה ברמת הורמון המלטונין המופרש לקראת שינה, בשעות החשיכה, משפיע לרעה על הכמויות הסדירות של המוליכים העצביים האחראים על תחושות העונג והשמחה, כגון: סרוטונין ודופמין, בשל החשיפה המועטת לאור.
יש מה לעשות?
אם דיכאון החורף שלכם משבית אתכם לגמרי ואתם יותר סובלים מאשר חיים, אחד הטיפולים האפשריים בדיכאון עונתי הוא פוטותרפיה – חשיפה לאור. הטיפול כולל חשיפה לאור מלאכותי לכמה שעות ביום.
מומלץ גם להרבות ביציאה מהבית ולעסוק בפעילות ספורטיבית בשעות האור, מחוץ לבית.
התזונה המומלצת לדיכאון חורף ע"י דיאטניות, היא תזונה המבוססת על פחמימות (רצוי מלאות) כמו למשל: פסטה, לחם או אורז ועוד.
במידה וכל זה לא עוזר, אפשר להעזר בטיפול קוגנטיבי התנהגותי המכונה גם CBT לשיפור התפקוד ומצב הרוח.
