בפרשתנו, פרשת יתרו, מופיעים עשרת הדיברות. הדיבר העשירי הוא "לא תחמוד". זה אחד מהדברים הקשים. אתה רואה משהו יפה אצל השני, ברור שתרצה אותו. איך אפשר לא לחמוד ולא לרצות מה שיש לשני?
התורה נותנת לנו טיפ: "לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך, ועבדו ואמתו, ושורו וחמורו וכל אשר לרעך" (שמות כ', י"ד). אחרי כל הרשימה של בית רעך, אשת רעך וכו', הפסוק מסיים "וכל אשר לרעך". מה בא הפסוק להוסיף?
עד היום לא "זכיתי" לקנא באדם אחד בעולם. אולי אתם תרימו גבה, אבל לא פגשתי אדם שקינאתי בו. לא בגלל שהחיים שלי ורודים, ממש לא. הסיבה היא שיש לי ניסיון, אני מכיר אנשים, והרבה מאד אנשים. ומניסיוני, כל אחד קיבל "חבילה". בחבילה יש לו דברים טובים, אני לא אומר שלא. אבל יש גם דברים לא טובים. יש לו תקופות מקסימות, ותקופות ממש לא מקסימות.
כשאתה מקנא בשני, זה כי אתה מתמקד בדברים הטובים שיש לו כעת, אבל את הדברים הלא טובים, את התקופות הקשות – אתה לא לוקח בחשבון. אומר לך הפסוק, אם אתה רוצה לחמוד – אז "וכל אשר לרעך", תכניס לך לראש שזו עסקת חבילה.
אבל תרשו לי לתת טיפ קטן נוסף. אל תחפשו אצל מישהו אחר, מה שחסר לכם. או עמוק יותר: "אל תחפשו בחוץ, מה שאיבדתם בפנים".
הדבר דומה לאדם שאיבד את המפתחות הרכב שלו בבית. הוא החל לחפש, ולפתע – הפסקת חשמל. הברנש לא רואה כלום, איך הוא ימצא את המפתחות? אך אז הוא ראה לשמחתו שבחוץ יש פנס רחוב שדולק. הוא יצא והחל לחפש מתחת לפנס. חבר שראה אותו, הצטרף לחיפושים.
"אתה בטוח שאיבדת את המפתחות פה?" שאל החבר.
"לא, איבדתי אותם בבית".
אז למה אתה מחפש כאן?" תמה החבר.
"כי כאן יש אור"..
העולם גדול, ומה ששלי – שלי. לבורא העולם יש מספיק דרכים לזמן לי את מה ששלי, ואני לא צריך לקחת ממישהו אחר. אל תחפשו בחוץ (אצל אנשים אחרים) מה שחסר לכם בפנים. תשקיעו בזוגיות שלכם בבית, בסיפוק הפנימי שלכם, בעצמכם. ויהי רצון שנשמח כל אחד ב"חבילה" שלו, ונמצא בה המון דברים טובים.
שלכם, יצחק פנגר. שבת שלום.
פורסם בדף הפייסבוק של הרב יצחק פנגר
