לצערנו, עוד הרבה לפני שמגפת הקורונה סחפה את כדור הארץ, הייתה ונמצאת עדיין מגפה אחרת, ארורה לא פחות – מחלת הסרטן. אין אדם שלא מכיר אישית חולה בסרטן, והתפוצה המזעזעת של המחלה הזו משתקת ומפחידה.
לקראת יום הסרטן הבינלאומי, המצוין בתאריך זה מדי שנה ברחבי העולם על ידי ארגון הסרטן העולמי (UICC), פרסמה האגודה למלחמה בסרטן שברוך ה' ישנה ירידה בשיעורי החולים החדשים ובשיעורי התמותה מהמחלה. ישראל מדורגת ע"פ ההשוואות הבינלאומיות, גבוה יחסית בשיעורי התחלואה, אבל מדורגת נמוך יחסית בשיעורי התמותה מסרטן.
כדי להעלות על נס את מאבקם הקשה של אינספור אנשים מכל הגילאים, זכינו לדבר עם הילה עזרן, נערה בת 16, שמרבה לשתף באומץ מחייה הפרטיים ברשתות החברתיות. אחרי מלחמה של יותר משנתיים הילה התבשרה לפני כשבועיים שניצחה את הסרטן.
1+"לפעמים פוחדים למות"
"ב-20.12.2018 גילו אצלי סרטן מסוג לימפומה נון הודג'קין. שלושה חודשים אחרי שחליתי, איבדתי את אבא שלי שגם חלה בסרטן ונפטר, ובהמשך גם את דוד שלי. למרות ההיסטוריה המשפחתית זה לא גנטי, ממש לא".
"כשיש סרטן במשפחה, טבעי שכל אדם יחשוב 'מה יקרה אם גם לי יגלו'. מול עצמי, פחדתי שלא יגידו לי את האמת וינסו להסתיר. לכן כשבישרו לי שאני חולה, הייתה לי הקלה באיזשהו מקום ואפילו צחקתי. לפעמים פוחדים למות, מדי פעם עולה מחשבה כזאת – אבל המוות שלו לא הפחיד אותי יותר. מה שכן הלחיץ אותי היה המוות של חברים ממש טובים שהכרתי דרך עמותות. הם נפטרו אחד אחרי השני, ואז התחלתי לפחד".
"הרופאים לא העלו בדעתם שיש לי סרטן"
"הכל התחיל בתסמינים שהיו לי. ירדתי במשקל בצורה קיצונית, הייתי חלשה והקאתי. בקופת החולים לא העלו על דעתם בכלל שיש לי סרטן. בגלל שהייתי קטנה, בת 14, הרופאים הלכו לכיוון של מחלות שכיחות אצל ילדים כמו צליאק, דלקת בקיבה ועוד, ורק המילה 'סרטן' לא עלתה. אמא ראתה את בדיקות הדם שעשיתי, ובגלל הניסיון שהיה לה מהטיפולים של אבא – היא הבינה שיש פה משהו חריג. בינתיים ההורים טסו לאומן, ואני – שנשארתי בארץ, איבדתי הכרה בבית. פינו אותי מיד למיון, ושם עשו לי רנטגן וגילו את הגידול. הגידול היה אז מעל הלב והריאות, ובהמשך התפשט גם למקומות נוספים בגוף".
"כשהייתי במיון ילדים בבי"ח הדסה עין-כרם ומנהל המחלקה בא לספר לי על המחלה – יצא שאני בישרתי לו יותר ממה שהוא בישר לי. הוא הגיע ואז אמרתי לו 'נכון שיש לי סרטן? אני יודעת שאני חולה, רק תגיד כדי שתהיה לי הקלה', והוא אמר שאני צודקת. חשדתי ברופאים כי היה להם פרצוף מוזר, וגם ידעתי שיש לי סרטן, מין אינטואיציה אישית, הרגשתי את זה".
"אני ספציפית מאד מוזרה, כי בהתחלה התלהבתי מכל הסיפור של המחלה. צחקתי ואמרתי 'איזה מגניב שאני יכולה להגיד על עצמי שיש לי סרטן'. ברור שזה גם היה מאד קשה. רק אחרי שהתחלתי את הטיפולים, פתאום נפל לי האסימון שאני חולה באמת, אפילו שיער כבר אין לי".
"לצורך הטיפולים צריך היה לחבר אותי לצינור דרך הוריד. היו דוקרים אותי המון בידיים כי לא מצאו לי ורידים וזה גרם למלא שטפי דם וכתמים כחולים שכאבו לי ממש. גם היה אסור לי לאכול, זה היה נורא. עד עכשיו לא התרגלתי לכל הדקירות".
"אהבתי את השיער שלי, הוא היה ממש ארוך וחשבתי שאם כבר אני צריכה להיפרד ממנו, חבל לזרוק אותו. אז דיברתי עם המתנדבים של עמותת 'חיינו', והם באו עד אליי וגילחו לי את השיער. אפילו שלחו לי תמונה של הילדה עם הפאה שעשויה מהשיער שלי. לא רציתי לחבוש את הפאה הזו בעצמי כי זה מסמל משהו וב"ה השיער שלי כבר גודל".
1+"הכי חשוב לחבק ולתת אהבה"
"לפני שחליתי, הייתי יוצאת הרבה עם חברים. בקושי הייתי בבית. כשסיפרתי שיש לי סרטן, חלק מהחברים נרתעו וזה לגיטימי ומובן – לא כל אחד יכול לקבל שחבר טוב שלו חולה, זה מפחיד. שאר החברים היו מאד תומכים, חברות אפילו הגיעו להעביר איתי לילות בבית החולים".
"כשיש חולה סרטן במשפחה או בסביבה, חשוב שיהיה הרבה הומור שחור! לדוגמא אצלנו, לפני שאבא שלי נפטר, שנינו היינו מאושפזים בשתי מחלקות שונות. אחות אחת ישנה איתי והאחות השנייה הייתה איתו, ושלחנו תמונות שלנו בקבוצת הווטסאפ המשפחתית. אמא שלי ראתה וכתבה 'אצלנו זה ממש סרטנים בע"מ ללא מע"מ'. חוץ מזה הכי חשוב לחבק ולתת אהבה. להבין את הקושי של החולה מבלי לרחם עליו, להראות שאכפת".
"עם כל הקושי, יש הרבה דברים חיוביים שיצאו מהתקופה הזו – כמו חברים שהכרתי ויהיו איתי לכל החיים, הקשר עם העמותות. בעיקר ראיתי כמה טוב יש בעם שלנו, כמה נתינה ואהבה אמיתית יש בנו".
"אם לא הייתי חולה, לא הייתי מעריכה את החיים כפי שאני מעריכה עכשיו. הייתי במצבים שלא יכולתי לנשום, שהיו לי כאבי בטן חזקים ממש. אני פוקחת את העיניים – אומרת תודה, נושמת – אומרת תודה. זה לא מובן מאליו".
@13lola100הגב ל- @someonebored24 סורי על הרעשים הרקע🙏🏼##סרטן☺️ ##מוזמניםלשאולהכול ##ביתספרלמוסיקה ##חולהפצצה ##לחיותאתהחלום♬ original sound – Hila azran💕
"אנחנו נלחמים כמו כולם"
"ברגעים קשים, המשפחה והחברים הקרובים ממש עוזרים ומעודדים.
אני גם משתפת הרבה ברשתות החברתיות כמו באינסטגרם ובטיקטוק, כי יש שם אהבת חינם מיוחדת שמרימה אתי, וגם כדי להעלות את המודעות – המון פעמים שחושבים על חולה סרטן מיד אומרים שהוא מסכן כי יש לו קרחת והוא עובר טיפולים – שזה נכון, אבל לא לגמרי. אנחנו נלחמים כמו כולם, רק שהמלחמה שלנו היא אחרת".
"אני מקבלת המון הודעות מילדות שמפחדות כי גילו להן את המחלה, ומנסה לעזור להן. אני מסבירה שזה לא סוף העולם כי עובדה שאני עדיין כאן, שהטיפולים יעזרו, שיש מלא עמותות, טיסות וטיולים, שיש הרבה אנשים שתורמים דברים שווים. יש גם דברים טובים בכל הסיפור הזה, לא רק רעים. ככה אני מרגיעה אותן וזה מצליח".
"הילה, את נקייה!"
"עד היום אני מעכלת את הבשורה הזו. הייתי אצל סבא וסבתא, ואז דודה שלי העירה אותי בבהלה ואמרה 'תעני דחוף, אמא מתקשרת'. מתוך שינה עניתי לה והיא אמרה 'הילה, את נקייה!'. ראינו שהבדיקות משתפרות אז די צפינו את זה, וב"ה זה קרה. ברור שיש פחד שהמחלה תחזור. אני מתה מפחד שבבדיקה הבאה נגלה משהו. אני עדיין ממשיכה עם הטיפולים ומתפללת שיהיה טוב".
"הדבר הכי גדול שאני יכולה לאחל לעצמי הוא להיות מאושרת תמיד ובריאה. לעשות מה שאני אוהבת בלי לחשוב מה אנשים יגידו. החלום שלי הוא קודם כל להיות אדם טוב וגם להצליח ברשת".
@13lola100אז אחרי שנתיים וחודשיים קשות משמחות ועצובות אפשר לומר שסוף סוף ניצחתי תחרא הזה😊##סרטן☺️ ##מוזמניםלשאולהכול #(אמנם אני עדיין יהיה בטיפולים)♬ Follow me – Deshawn🤩🥶
רק בריאות!
