שר החוץ גבי אשכנזי ושרת החוץ של קוסובו, מליסה חרדינאי, חתמו בטקס שנערך באמצעות הזום על הסכם כינון היחסים בין ישראל למדינה המוסלמית שבבלקן. לצד שרת החוץ הקוסוברית השתתף בטקס גם ראש ממשלת קוסובו, עבדוללה הוטי. כמו כן, בטקס נכחו גם שגריר ארצות הברית בפרישטינה, הממונה על שגרירות ארה"ב בירושלים ועוזר שר החוץ האמריקני בוושינגטון. בטקס משתתף גם ראש הקהילה היהודית בקוסובו בפרישטינה. אשכנזי חתם על ההסכם לכינון היחסים בירושלים, ואילו שרת החוץ של קוסובו חתמה על ההסכם בפרישטינה – כשנציגים אמריקנים צופים מוושינגטון.
אשכנזי אמר בתחילת הטקס: "אנחנו עושים היסטוריה ביחסים בין ישראל עם קוסובו. זו גם הפעם הראשונה שיחסים דיפלומטים נחתמים בזום. אני מודה לארה"ב על הסיוע לכונן קשרים עם מדינות שלא היו לנו איתן קשרים בעבר. אלו יחסים שמשנים את המזה"ת". אשכנזי הודה לקוסובו על מאבקה באנטישמיות ואמר שהמדינות ישתפו פעולה גם במאבק בקורונה.
1+קוסובו תהיה המדינה השלישית שתפתח שגרירות בירושלים, לאחר שארה"ב וגואטמלה העבירו בעבר את שגרירויותיהן לבירה הישראלית. לקוסובו יש כבר נכס במרכז ירושלים שעובר שיפוצים לקראת הפיכתו לשגרירות. קוסובו, המוסלמית ברובה, הכריזה על עצמאותה כבר בשנת 2008, תשע שנים לאחר שכוחות נאט"ו יצאו לקמפיין צבאי בן 78 ימים נגד סרביה, במטרה לעצור את התקפותיה נגד אלבנים אתניים בקוסובו. מרבית מדינות המערב הכירו בכך, למעט סרביה ובעלות בריתה רוסיה וסין.
המבוי הסתום המתמשך וחוסר נכונותה של סרביה להכיר בקוסובו עוררו מתיחות בבלקן לאחר מלחמות האזרחים הקשות שהשתוללו באזור בשנות התשעים. עם זאת, בספטמבר האחרון המדינות חתמו על הסכם לנרמול היחסים הכלכליים ביניהן, מה שמעורר תקווה לעתיד טוב יותר בין השתיים. באשר ליחסים עם ישראל, קוסובו המוסלמית לא הכירה בישראל עד עכשיו, מכיוון שישראל לא הכירה בקוסובו. ישראל סירבה להכיר בקוסובו מכיוון שלא רצתה לתמוך בהכרזה החד-צדדית על עצמאותה, שמא הדבר יצור תקדים מסוכן ויאפשר לפלסטינים ללכת בדרכה של קוסובו.
ההחלטה על ההכרה ההדדית בין המדינות הושגה בפסגת מנהיגי קוסובו וסרביה בספטמבר, וקודמה על ידי נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ. באותה פגישה סרביה הסכימה להעביר את שגרירותה לירושלים. נציג מטעמה של ארה"ב השתתף בטקס.
