בפרשתנו, פרשת בשלח, יוצא עם ישראל לדרך במדבר אחרי קריעת ים סוף, ומגיע למקום שנקרא "מרה". הם צמאים, אבל מהמים של מרה הם לא יכולים לשתות, כי הם מרים.
אבל שימו לב היטב: הפסוק אומר "ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם" (שמות ט"ו, כ"ג). מדגישים בספרי החסידות שיש פה רעיון מוסרי. הדגש אינו על כך שהמים מרים, אלא "כי מרים הם", והכוונה, "הם" – עם ישראל. בגלל שעם ישראל היה ממורמר, הם טעמו טעם מר במים.
השיעור עבורנו – כשאתה מרגיש מרירות פנימית, אז כל העולם מר.
כל אחד מאתנו הרגיש את זה פעם. אם קמתם בבוקר על "צד ימין" – כל העולם נראה נחמד, השכנים, מזג האוויר ואפילו העבודה. אבל אם אתם קמים על "צד שמאל" – אתם שונאים את כולם. את השכנים, את מזג האוויר וכמובן את העבודה. כלומר, המפתח לעולם טוב יותר, הוא שיפור הפנימיות של עצמנו.
העולם הינו השתקפות של מה שעובר עלינו מבפנים. אם אתם רוצים לראות עולם אחר, טוב יותר, תשתדלו, כמאמר החכם – תהיו אתם השינוי שהייתם רוצים לראות בעולם.
פורסם בדף הפייסבוק של הרב יצחק פנגר
