"חינוך ביתי תמיד היה החלום שלי", מספרת אדרת קליינמן, אמא ל-9 ומגדלת את ילדיה בחינוך ביתי, "אבל אף פעם לא היה לי אומץ לעשות את זה. מיד כשהתחילה הקורונה וסגרו את בתי הספר, הבנתי שהנה, יש לי הזדמנות! ראיתי איך השהייה בבית עושה טוב לבנות שלי, הן גילו לי עד כמה הן באמת אוהבות ללמוד מתוך חוויה ומבקשות לרכוש עוד ועוד ידע. וזה מרגש אותי כל יום מחדש".
איך את מתמודדת עם שוני הגילאים בין הילדים? זה לא קשה?
"ההתמודדות עם השוני בין הגילאים, היא קודם כל להבין שיש שוני", מסבירה אדרת, "אנחנו מגלים את השוני רק בעקבות התוצאה – שבסוף אנו רואים שחלק נהנו מהפעילות וחלק לא. אבל אם אתם מתכננים את סדר היום לפי השוני בגילאים, או לפי השוני באופי של הילדים, יהיה עניין לכולם. בחלק מהפעמים אני בונה תוכניות ביום שהגדולים יש להם תפקיד בתוך הפעילות של הלמידה של הצעירים יותר. זה נותן להם הרבה סיפוק, כך גם הם עסוקים ומפעילים את הצעירים יותר. אני גם אוספת פעילויות שמתאימות למגוון גילאים, כמו בצק, אוכל, דברים בטבע, יצירות – וכל ילד עושה לפי הרמה שלו".
1+על מה לדעתך הכי חשוב להקפיד בסדר היום של חינוך ביתי?
"קודם כל חשוב שיהיה סדר יום", אומרת אדרת, "ברגע שאין סדר יום, זה כבר לא כ"כ חינוך ביתי, זה פשוט 'שהייה בבית'. אני למשל, מאמינה שגם בחינוך ביתי יש למידה, שאומרת להיות בסדר יום, לא לקום מתי שבא לי, לאכול מתי שמתחשק לי… זה מאפשר לי להצליח להתמיד בחינוך ביתי כי יש איזשהו סדר שנותן 'עוגנים', גם לילדים וגם לי.
"הנקודות שהכי חשוב להקפיד עליהן מבחינתי הן: זמן קימה קבוע, סדר בוקר קבוע, מערכת למידה, פעילויות שונות לאחר הצהריים לשעות הפנאי ובערב שוב זמן של סדר ערב והתארגנות לשינה. בנוגע לארוחות זה גם חשוב, לי לא משנה מתי אוכלים, אבל חשוב לי מה אוכלים".
1+זה לא קשה להעביר לילדים את האחריות ללמידה? איך עושים את זה?
"האמת היא שאני לא מאמינה שאפשר להעביר להם את האחריות ללמידה – כי הם ילדים", אדרת מפתיעה, "אם אנחנו מחפשים להעביר אליהם את האחריות הזאת, הם לא יקחו אותה. הם כן יקחו דברים של כיף ודברים שיוצא להם משהו מזה, כמו סיפוק, הערכה, אתגר, אז הם יעשו את זה. אני משתמשת בדברים של הסדר יום, אם הם יודעים שהם ממלאים את הדברים של הסדר יום, אז גם אם לא מתחשק להם בדיוק פעילות מסויימת, מה שמניע אותם לעשות אותה זה הלהיות בתוך 'הסדר', להיות בתוך המשפחה וחלק ממנה. לדעתי זה כל העניין בחינוך ביתי, הילדים לומדים לפי הסקרנות שלהם, הם באים ללמידה כי הם רוצים, אין כאן מישהו שחייב וצריך, אין חומר להספיק, הכל בא מחוויה, ממקום שונה לגמרי".
