אם אתם הורים לילדים היום שלכם בוודאי מלא בדברים שאתם מבקשים מהילדים לעשות כדי שהבית וסדר היום יתפקדו כראוי. אבל מה לעשות שהילדים שלכם חושבים קצת אחרת?
הם חיים כאילו בעולם משלהם, לא חושבים לרגע על החשיבות של הדברים ולמה צריך לעשות מה שביקשנו דווקא עכשיו, ולמה חייב לצחצח שיניים או לסדר את החדר אם הוא מתבלגן מחר שוב…
"הטיפ הגדול שלי לשיתוף פעולה של הילדים", פותחת יערה ואומרת, "הוא לזכור שאנחנו ההורים ואנחנו בתפקיד המובילים, ולדעת שהילדים שלנו מטבעם נושאים אלינו עיניים, רוצים ללכת בעקבותינו וללמוד איך חיים בעולם הזה. ברגע שאנחנו זוכרים שיש לנו תפקיד – אז הקסם מתרחש".
1+נשמע מבטיח ומסקרן… איך זה קורה?
"כשאנחנו כל הזמן בשאלה או בספק אם היינו הורים מספיק טובים", מסבירה יערה, "האם הילד שלנו מקבל מספיק, האם עשינו מה שצריך בשבילו, והאם ההתנגדות שלו היא בגללי או בגלל משהו שקרה לו, בגלל כל מיני נסיבות 'שפוטרות' אותו מלשתף פעולה, אז בעצם אנחנו לא עסוקים בלהוביל אותו, בלקדם אותו ובלהעביר לו את המסר שהוא צריך ללכת אחרינו, פשוט כי זה ככה ולא מתוך קשיחות או משמעת.
"תמיד אפשר להשוות את זה לשמירת שבת או כשרות", מדגימה יערה, "שמה זה נורא ברור לנו. אנחנו לא זוכרים אפילו מתי לימדנו אותם את זה, והילדים שלנו יפה יפה זוכרים ויודעים את זה. המקומות האלו מאד שקטים אצלנו, זה מובן לנו מאליו ששם הילדים שלנו ישתפו איתנו פעולה.
1+"בדברים שנתפסים בעינינו כאישיים, כ'גחמות' שלנו, 'שגעונות' כאלה ואחרים, כדברים שאולי באופי שלהם הם לא יכולים לעשות, שם אנחנו מתחילים להסתבך והילדים בעקבותינו מסתבכים גם".
לחזק את המובן מאליו
"כמו שעניינים דתיים או עניינים של בטיחות וכד' זה פשוט ומובן ואנחנו לא מסתבכים איתם – אותו דבר גם צריך לחזק את המובן מאליו בדברים שיותר קשה לנו איתם. למשל, אם הילד לא מסדר את החדר – לי מובן מאליו שהילד צריך לסדר את החדר, אפילו בלב שלי, בלי הרבה דיבורים – השדר עובר אליו. כמה שאנחנו נדבר יותר – זה מעיד שזה פחות מובן מאליו אצלנו וככה הילד פחות ישתף פעולה. ברגע שזה מובן וברור אצלינו הילד שיתף פעולה בלי בעיה".
