בכל שנה ב-כ"א בטבת ישנה חגיגה כפולה: זהו יום הולדתו של אליעזר בן-יהודה ז"ל, מחיה הלשון העברית, ולכן יום זה נקבע כ"יום השפה העברית".
כל שינוי גדול מתחיל בקטן, וגם במקרה של בן-יהודה, הכל התחיל מכך שהוא הקפיד לדבר רק עברית עם בני משפחתו. הדיבור עם בנו הקטן הביא אותו להמציא מילים חדשות כמו "בובה", "גלידה" ו"אופניים" ששגורות בפינו עד היום.
5+דעתו הייתה ידועה לכל עוד מתחילת דרכו – במאמרו הפוליטי הראשון הוא טען שתקומת עם ישראל תהיה בארץ ישראל ובשפה העברית, משום שאין לאום ללא שפה משותפת. ברוח דברים אלו הוא פעל רבות – ייסד את 'ועד הלשון העברית' ועיתונים עבריים, היה כתב ועורך, והתמסר להחייאת השפה בכל מאודו.
אילו הוא היה בן החיים היינו מציינים את יום הולדתו ה-163, והשפה העברית שלנו – שתיבדל לחיים ארוכים, חוגגת כבר אלפי שנים של תהפוכות, חידושים ונצחונות.
כדי להעלות את המודעות ולעשות כבוד לשפה שלנו, בחרנו לשים את הפוקוס על אנשים טובים שמימשו את חזונו של בן-יהודה בכל הכוח, החליטו לעזוב את הבית שלהם אי שם בעולם ולעלות לארץ ישראל. אחד מקשיי העלייה הבולטים הוא איך לא – השפה החדשה שצריך ללמוד, ועם אותיות כמו חי"ת, עי"ן ורי"ש, נראה שהמשימה לא פשוטה בכלל.
אז אילו מילים גרמו להם "לשבור את השיניים", מה המילה הכי ישראלית בעיניהם ואיזה ביטוי הם לא יכולים לשמוע?
תפסנו כמה אנשים אמיצים שלא מפחדים להתעמת עם העברית ולהגיד לנו כל מה שהם חושבים עליה:
המילה הכי שנואה עליי – "סתמי"
5+הודיה הירשביין, בת 15 מטבריה.
עליתי עם המשפחה מבואנוס איירס, ארגנטינה, כשהייתי בת 8.
המילה הראשונה שלמדתי בעברית: סבלנות
מילה שהיה לי קשה לבטא: כל המילים עם האות רי"ש היו לי קשות בגלל המבטא (הישראלים עושים ר' עם הגרון ואנחנו עם הלשון).
תקרית מצחיקה עם השפה: פעם אחת קיבלתי מכה בסנטר וחשבתי שאומרים "פסנתר" אז החזקתי בסנטר ואמרתי "אוי, כואב לי בפסנתר".
המילה הכי ישראלית בעיניי: סבבה!
המילה הכי שנואה עליי: "סתמי", כשהייתי עולה חדשה אמרו לי אותה הרבה פעמים וזה היה מעצבן.
נכשלתי בכל מבחני העברית בלכשת גיוס
5+דניאל בביקור מולדת בניו יורק, 2016. צילום: פרטי
דניאל וייס, בן 22 ממודיעין.
עליתי עם המשפחה מניו יורק כשהייתי בן 15.
המילה הראשונה שלמדתי בעברית: יאללה.
מילה שהיה לי קשה לבטא: לצחצח.
תקרית מצחיקה עם השפה: בצו הראשון עשו לי ראיון בלשכת הגיוס כדי להבין מה רמת העברית שלי. נכשלתי בכל השלבים.
מה אי אפשר להבין לגבי השפה העברית? מתי לסיים מילה בזכר או נקבה.
המילה הכי אהובה: יאללה!
המילה הכי ישראלית בעיניי: סבבה. אין יום שעובר בלי שאשמע אותה.
הביטוי השנוא עליי: חי בסרט. אומרים את זה יותר מדי, אפילו כשזה לא נכון.
לוקחת את הבאסה בסבבה
5+בלה סרור, בת 44 מקרית אתא.
עליתי לבד מרוסיה כשהייתי בת 16. כיום סוגרת מעגל ועובדת במשרד העלייה והקליטה.
המילה הראשונה שלמדתי בעברית: תודה.
מה אי אפשר להבין לגבי השפה העברית? כשעליתי חשבתי שלעולם לא אצליח להבין את האותיות המוזרות האלה ואת הכתיבה מימין לשמאל. כולן היו נראות לי כמו קשקושים דומים ואיך אצליח להבדיל?
הביטוי הכי אהוב: "קח את הבאסה בסבבה".
הביטוי הכי ישראלי בעיניי: יהיה בסדר.
המילה הכי שנואה: סבלנות!
5+עזרא פרדו, ימים ספורים לאחר העלייה לארץ בשנת 1984. צילום: פרטי
"כפרה עלייך" – זה הכי ישראלי
עזרא פרדו, בן 58 ממגדל העמק.
עליתי עם המשפחה מאתיופיה דרך סודן בשנת 1984 יחד עם אשתי ובני דודיי.
המשפט הראשון שלמדתי בעברית: "סבלנות, יהיה בסדר"
מילה שהיה לי קשה לבטא: עכבר
מה אי אפשר להבין לגבי השפה העברית? למה היא מדוברת רק בישראל.
הביטוי הכי אהוב: "אין חכם כבעל הניסיון".
המילה הכי ישראלית בעיניי: כפרה עליך, כי כולם אומרים כך.
המילה השנואה עליי: הרבה ישראלים חושבים שאנחנו לא מסוגלים לעשות דברים כמוהם, אז אומרים לנו הרבה את המילה "גדלתם". לא אוהב את המילה הזו בכלל כי הם טועים.
5+מעניין מה בן-יהודה היה אומר על "כפרה עליך" ו"סבבה" עליהם דיברו חלק מהעולים, כך או כך, אין ספק שהוא היה גאה מאד בכל אחד מהם שעבר את המסע המיוחד בכדי להיות דובר עברית. חג עברית שמח!
