נגיף הקורונה מעסיק מאוד את קהילת הקרדיולוגים בכל העולם מתחילת השנה, והנתונים המפתיעים בנוגע להשפעת הווירוס על הלב הולכים ונערמים בקצב מהיר, ולעיתים משאירים את החוקרים בפה פעור.
מחקר חדש של חוקרים מטעם האוניברסיטה העברית ומרכז הלב המשולב במרכז הרפואי שערי צדק, אשר פורסם בכתב העת "the international journal of clinical practice", חושף נתונים מדאיגים לגבי שכיחות הפרעות קצב הלב בקרב חולי קורונה מאושפזים.
כדי לבדוק את ההפרעות בקצב הלב, החוקרים נעזרו בקבוצה מרכזית אחת של 390 חולי קורונה מאושפזים במהלך ההתפרצות הראשונה של המגפה בישראל. לאורך האשפוז, תועדו הפרעות הקצב אצל כל חולה, נערכו בדיקות גופניות על בסיס יומיומי, א.ק.ג ובדיקת הולטר (מעקב ורישום רצוף של שרירי הלב) בסיוע הרופאים המטפלים במחלות הקורונה.
1+בעזרת הבדיקות השונות החוקרים גם בדקו את שכיחות הפרעות הקצב אצל חולי קורונה, ואף הצליחו לאפיין ולמיין את החולים לפי סיכוי גבוה או נמוך להפרעות קצב על סמך מאפיינים קליניים ודמוגרפיים של כל אחד מהנבדקים. כמו כן, בעזרת המחקר הצליחו החוקרים לענות על השאלה איזה מאפיינים מעלים את הסיכוי להפרעות קצב.
הממצאים המפתיעים
ממצאי המחקר היו מפתיעים: מתוך 390 מאושפזים שנכללו במחקר, אצל 28 מהם באו לידי ביטוי הפרעות קצב במהלך האשפוז (כ-7% מכלל המאושפזים), זאת על אף שרק שבע מתוכם סבלו מהפרעות קצב בעבר.
לכן, המחקר מוכיח שישנו קשר שבין קורונה לשכיחות הפרעות בקצב הלב, כאשר לחומרת המחלה, לגיל החולה, להיסטוריה רפואית של אי ספיקת לב ועלייה באנזים הטרופונין בבדיקת הדם יש תפקיד משמעותי בכך. זאת ועוד, הפרעות הקצב היו שכיחות יותר אצל חולים מעל גיל 70, בקרב חולים עם מחלה קשה יותר, או כאשר ישנה היסטוריה רפואית של אי ספיקת לב.
בעזרת אפיון החולים עם הפרעות קצב, בנו החוקרים מודל חדשני שמונגש בצורה קלינית לרופאים במטרה לסייע להם בהחלטה איזה מטופל יש להשאיר באשפוז ואיזה מטופל אפשר לשחרר הביתה, ללא חשש מהתפתחות עתידית של הפרעות קצב.
1+לטענת החוקרים המחקר חשוב במיוחד למערכות הבריאות כעת, רגע לפני התפרצות אפשרית של הגל השלישי: "בגלי תחלואה עם כמות חולים רבה, חוסר במיטות אשפוז ובמוניטורים, המחקר שלנו נותן מידע חשוב ועונה על השאלה אילו חולים לא צריכים מוניטור לב ואילו מאושפזים ניתן לשחרר הביתה כדי לפנות מיטות לחולים במצב קשה יותר".
