כולנו התעוררנו אתמול לבשורות קשות על פיגוע נוסף, ועל רעיה ואם לשישה ילדים, אסתר הורגן שנרצחה.
אני לא פוליטיקאי ולא קובע מדיניות. אבל אני בהחלט מאלו שחושבים שככל שנהיה במקום מסוים, וככל שהתיירות בו תתפתח, גם הביטחון בו יגדל. ולכן נעסוק היום ביער ריחן, ובמקום שבו נגדעו חיים, אנחנו נטייל ונוסיף שם עוד חיים ושמחת טיולים.
מי שיסתובב ברחבי הארץ, יגלה שרוב היערות שיש לנו, הם יערות נטועים "חדשים" (100 שנה והלאה) יחסית. לא רבים היערות בארץ ישראל שנשמרו מהימים שהארץ הייתה מלאה בהם. הסיבות הן בעיקר הטורקים שהשתמשו בעצים לרוב עבור תעשיית הרכבת, אך גם תעשיית המפחמות המפותחת שנפוצה באיזורי יהודה ושומרון.
לכן יער ריחן, היער הטבעי הגדול ביהודה ושומרון, אשר מורכב מעצי חורש ים תיכוני קלאסיים, הוא שריד נדיר וחשוב (שגם ממנו לא נשאר יותר מידי). הסיבה להשתמרותו בין השאר הוא הכרזת שלטונות המנדט עליו כעל שמורת טבע.
הריחן שעל שמו נקרא היער הוא עץ הדפנה (העלים האלו ששמים בחמין), או בשמו הרשמי ער אציל, שבערבית נקרא ריחן. ביער היה ניתן למצוא את התפוצה הדרומית ביותר בעולם של העץ הזה, ולכן הוא קיבל גם חשיבות גדולה בשמו של היער. בתקופתנו לא נותרו כמעט עצים כאלו ביער.
ביער מספר אתרים לביקור, והמומלץ שבהם הוא בית היערן (אותו תוכלו גם למצוא בוויז "תצפית בית היערן יער ריחן") ממנו תוכלו לתצפת אל עבר מרחב השומרון, הר עיבל המרשים, מישור החוף ועוד. מבית היערן (שנותר עוד מימי המנדט) יוצא מסלול קליל של 2 ק"מ מעגלי, דרך החורש והנופים המקסימים…ביער מסלולים נוספים מקסימים (שביל אגדות הילדים, נחל נרבתא ועוד) עליהם תוכלו למצוא מידע נוסף ברשת
צאו לבקר, לטייל במרחבי ארצנו, ויהא זה לזכרה של אסתר הורגן ז"ל.
בימים הקרובים כנראה יהיו באיזור סיורים מאורגנים של תיירות שומרון (עקבו אחר הפרסומים בפייסבוק שלהם)
