קבוצת עבודה של האיגוד לרפואת ילדים מפרסמת מסך בו היא מתייחסת לבטיחות החיסונים שצפויים להינתן, וכן לתופעות הלוואי שמהם חוששים הרבה מהאנשים.
אז למה בכלל להתחסן?
אנו חיים בעידן של מגיפה עולמית, כמותה לא הכרנו בימי חיינו, וכמהים לחזור לשגרת חיינו, למפגשי משפחה מורחבת ללא חשש, לחיבוק עם סבתא וסבא, למפגש עם חברים במסעדה, לחוג הספורט, להופעות ומופעי תרבות, לחופשות בארץ ובחו"ל, אפילו לפגישות עבודה פנים אל פנים.
1. מה ידוע לגבי בטיחות החיסון ?
קיים מידע רב לגבי בטיחות החיסון, כותבים באיגוד לרפואת ילדים. היות שהטכנולוגיה נחקרת כבר עשרות שנים, קיים מידע רב לגבי בטיחות שיטת חיסון זו כנגד מגוון מחוללים וכן סרטן.
מה לגבי תופעות לוואי?
תוארו תופעות לוואי מקומיות וכלליות – חום, כאב שרירים, חולשה.
מאמר שסקר את נתוני הבטיחות במבוגרים בחיסונים הראה כי תופעות הלוואי הנפוצות ביותר במבוגרים מעל גיל 18 שנים, הינן מקומיות, תוך 7 ימים מקבלת החיסון, ונפוצות יותר לאחר המנה השנייה, ברובן בדרגה קלה-בינונית, לא דווחו תופעות לוואי מקומיות בדרגה חמורה.
ע"פ המידע שפורסם על ידי רשות התרופות הבריטית תופעות הלוואי שדווחו לאחר מתן חיסון פייזר :
• נפוצות מאד(כ-10%) – כאב ראש, כאב שרירים, כאב פרקים, חולשה, חום, כאב במקום ההזרקה.
• נפוצות (בין 10% ל- 1%) – אודם ונפיחות במקום ההזרקה.
לא נפוצות (בין 1% ל0.1%) – לימפאדנופתיה.
מה הסיכוי לחום לאחר החיסון של פייזר?
• בבני 18-55 17% אחרי המנה הראשונה והשנייה.
• בבני 65-85 0% אחרי המנה הראשונה ו -8% אחרי המנה השנייה.
• בכל המקרים המדווחים החום היה נמוך או בינוני.
במחקרים השונים שבוצעו ניתנו עד כה 70,000 מנות חיסון, כך שהצטברו נתוני בטיחות רבים שטרם פורסמו במלואם. עד כה לא נראה כי יש ראיות לבעיית בטיחות משמעותית.
תוצאות המחקרים הללו צפויות להתפרסם במלואן כבר בימים הקרובים.
חשוב לציין כי ניטור תופעות הלוואי במחקרי שלב 3 נעשה על ידי ועדות עצמאיות שאינן קשורות ליצרניות החיסונים וכל הנתונים יבדקו על ידי רשויות הבריאות לקראת אישור השיווק הראשוני.
האם הפיתרון הוא בחיסון המוצע כעת? האם אין חשש מהמהירות בה פותח ויוצא לשימוש?
קודם כל צריך לשאול האם מדובר בטכנולוגיה חדשה לחלוטין? והתשובה לכך היא חדש משמעית לא.
רנ"א שליח (mRNA) הנושא את הקוד ליצירת חלבון מתאים, התגלה ב- 1961 והיכולת ליצור תרופות בעזרתו תוארה כבר ב- 1989-90. מאז ועד היום פורסמו עשרות מחקרים בנושא, מה שאפשר פיתוח מואץ של חיסון נגד הקורונה.
מה שבלם את הטכנולוגיה הזו מלהפוך לרחבת היקף עד כה, הוא בעיקר הקושי הלוגיסטי הנדרש עקב שרשרת הקירור, במקרה זה הקפאה עמוקה.
האם חיסוני ה mRNA עלולים להשפיע על המטען הגנטי של מי שמתחסן?
גם לשלאלה זו התשובה היא חד משמעית לא.
mRNA אינו חודר או מתחבר לחומר הגנטי התאי, ואינו נשאר בגוף, אלא מהווה מעין הוראה זמנית לייצור חלבון, במקרה של חיסון mRNA ל 19 COVID -חלבון הספייק.
הוראה זו היא אחת מתוך 5000 בדקה הקיימות בכל תא במקביל, ועוברת פירוק תוך זמן קצר, כך שניתן לדמותה ל"סטורי" בפייסבוק / באינסטגרם, המופיע לזמן קצוב, רק כדי להעלם תוך זמן קצוב אחרי שמילא את תפקידו.
"הנתונים שהוצגו עד כה, ויפורסמו כבר בימים הקרובים לקהל הרחב, מוכיחים יעילות ובטיחות מצויינים . לפיכך, אנו נעמוד בשורה הראשונה של המתחסנים מייד כשיגיעו" כך מסכמים באיגוד לרפואת ילדים.
