הכלבת היא מחלה נגיפית קטלנית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית של יונקים ומתאפיינת בשיעור תמותה שמתקרב ל-100% מרגע הופעת הסימנים הקליניים. למרות שניתן למנוע אותה לחלוטין באמצעות חיסון וטיפול מונע לאחר חשיפה, ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם עלייה עקבית בהיקף התחלואה בבעלי חיים ובהתרחבות גאוגרפית מדאיגה של מוקדי המחלה.

על פי הנתונים, בין השנים 2022 ל-2025 נרשמה עלייה של 252% במספר מקרי הכלבת בבעלי חיים – מ-29 מקרים ל-102 מקרים בהתאמה, כאשר בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2026 לבדם אובחנו כבר 63 מקרים נוספים. בניגוד לעבר, אז תנים היו קבוצת הבעלי חיים הדומיננטית במחלה, בשנות 2026 כ-62% ממקרי התחלואה המאובחנים הם בכלבים, בעוד שתנים מהווים 21% בלבד. שינוי זה, לצד התפשטות מוקדי הכלבת מאזורי הצפון גם לאזור השרון ולמרכז הארץ, מגביר משמעותית את הסיכון לחשיפת בני אדם.
העלייה בהיקף התחלואה ניכרת היטב גם בנתוני משרד הבריאות: מספר הפניות ללשכות הבריאות בעקבות חשד לחשיפה לכלבת כמעט הכפיל את עצמו מ-12,343 פניות בשנת 2010 ל-24,219 פניות בשנת 2025.

מתוך פניות אלו, שיעור האנשים שהומלץ להם לקבל טיפול מונע לאחר חשיפה עלה מ-32.2% ל-42.5%. כך לדוגמה, רק בין חודשים ינואר לאפריל 2026 פנו 7,838 בני אדם, ומתוכם כ-50% קיבלו המלצה לטיפול מונע. העומסים הגבוהים ביותר בלשכות הבריאות נרשמים במחוזות תל אביב, ירושלים ופתח תקווה, לצד לשכות בצפון הארץ כמו צפת, כנרת ועפולה.
בשל האופי הקטלני של המחלה – שבה תקופת הדגירה נמשכת לרוב בין חודש לשלושה חודשים ולעיתים אף שנים – משרד הבריאות מדגיש את החשיבות הקריטית של פעולות המניעה והטיפול המהיר. הנחיות החירום מחייבות שטיפה יסודיות של אזור הנשיכה או השריטה במים זורמים וסבון למשך 15 דקות וחיטוי באלכוהול או יוד, לצד פנייה מיידית ללשכת הבריאות או למרכז רפואי דחוף (מלר"ד) לקבלת סדרת חיסונים ובהתאם לצורך גם חיסון סביל הכולל נוגדנים, הניתן בבית החולים.

בעוד שמערכת הווטרינריה פועלת לחיסון חיות מחמד, רישום בשבב אלקטרוני ופיזור פיתיונות חיסון לחיות בר, ההקפדה על קבלת הטיפול המלא בקרב בני אדם שנחשפו היא קריטית להצלת חיים, שכן מקרה התמותה האחרון בישראל אירע בשנת 2024 לאחר שהמטופל סירב לקבל את הטיפול המומלץ.
