ליל הסדר השחור
שנתיים לאחר תחילת האינתיפאדה, התרחש פיגוע התאבדות במלון פארק בנתניה בליל הסדר. בפיגוע, שנחשב לפיגוע עם מספר ההרוגים הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, נרצחו 30 ישראלים ו-160 ישראלים נוספים נפצעו.
2+"היינו כל המשפחה המורחבת וחברים. לא התלהבתי מהרעיון לעשות את הסדר במלון אבל זרמתי עם כולם" מספרת קורין בן ארויה, בת 60 מנתניה. "באותו לילה, נכנס למלון מחבל מתאבד שפוצץ את עצמו, ופוצץ איתו עוד משפחות רבות".
הייתי קרובה למות
גם משפחתה שלה, הייתה מהנפגעים מהפיצוץ האדיר. "בעלי שמעון, נהרג במקום, בתי הגדולה, שרי, שהייתה קצינת מודיעין באותה תקופה, נפגעה גם היא ונשארה משותקת בחצי גופה", מספרת קורין. קורין עצמה נפגעה גם היא בפיגוע. כך היא מספרת: "הייתי מאוד קרובה למוות, עפתי מעוצמת הפיצוץ וצלע חדרה לי לריאה. ההכרה שבה והלכה כל הדרך לבית החולים עד שייצבו אותי".
2+קורין, שהפכה באותו ליל סדר נורא לאלמנה ולאמא לבת משותקת, הצליחה להשתקם מהפציעה הגופנית. עם הפצע הנפשי לעומת זאת, היא צריכה להתמודד יום יום בעשרים השנים האחרונות, יחד עם שלושת ילדיה.
הבדידות קשה
"אנחנו כביכול ממשיכים את החיים אבל הם נעצרו באיזשהו מקום ונהיו אחרים לגמרי" אומרת קורין. "כשהילדים היו קטנים זה היה הכי קל. הייתי חייבת לקום בבוקר, להכין סנדויצים, ולשלוח לבית ספר. כשגדלו רק אז היה לי הזמן באמת להתאבל על האובדן. היום הילדים גדלו ועזבו את הבית, ולפעמים הבדידות ממש קשה. אני עובדת ופעילה, על מנת לחזור הביתה כמה שיותר מאוחר".
מה בכל זאת עוזר בהתמודדות הקשה? קבוצת התמיכה הכי כואבת שיש – משפחות השכול. "היינו מוצאים נחמה אחד אצל השני כי כולם מאותו רקע- פיגועים, פצועים, הרוגים ומצאנו שפה משותפת". מספרת קורין ומוסיפה בכאב: "החוג הולך ומתרחב לצערנו כי נפגעים ונהרגים עוד אנשים".
2+מי שהגיע לתמוך בקורין עוד בשלב שהייתה מאושפזת בבית החולים, זו היא עמותת 'משפחה אחת' שמלווה את המשפחות השכולות: "הם דואגים לנו וחושבים עלינו הרבה שנים טובות". בעזרת העמותה הכירה קורין עוד משפחות שמתמודדות עם מצבים דומים לשלה. כך היא מספרת: "כל הפצועים משפחה אחת גדולה, היו ימי כיף וסופי שבוע ובאמת קיבלו אותנו באהבה רבה ובידיים פתוחות".
האזכרה האחרונה של אריה בן ארויה הי"ד הייתה מאוד מצומצמת בשל משבר הקורונה. "בדרך כלל מגיעים אנשים הרבה ואנחנו עושים ארוחה והפעם דילגנו על זה" מספרת קורין ומוסיפה "עשינו אזכרה מצומצמת בבית כנסת שהיה אפשר להתאסף כמות קטנה של אנשים".
משפחת השכול המורחבת, היא מצד אחד נחמה עבור קורין בן ארויה, אבל היא למעשה שם כולל עבור מאות אנשים שחרב עליהם עולמם. אמא שכולה שמעולם לא התאוששה, ילד שלא יפגוש יותר את אביו, ואח שאיבד את אחותו. גם לאחר שנים, הפצעים נשארים פתוחים וכואבים.
