פרטים מתוך דוח תשאול של ארי הרו, לשעבר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, הוצגו היום (ראשון) במהלך המשך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט נתניהו. סנגורו של ראש הממשלה, עורך הדין עמית חדד, ביקש להראות באמצעות המסמך כי מידע על סיגרים, שמפניה ומתנות נוספות שהתקבלו לכאורה מארנון מילצ'ן היה מוכר לגורמי החקירה כבר בשלבים המוקדמים של הבדיקות בשנת 2016.
במהלך הדיון הציג חדד דוח תשאול משטרתי שבו פורטו נושאים שונים שעליהם מסר הרו מידע, ובהם מימון הוצאות טיסה, שהייה בחו"ל, מתנות ומימון שכרה של אודליה כרמון. בקטע שעסק במתנות נכתב כי נתניהו קיבל סיגרים מאנשים שונים לאורך השנים, וכי בין היתר הגיעו אליו אריזות סיגרים וסיגריות מארנון מילצ'ן.

משפט נתניהו: האמירה של מנדלבליט מ-2016 שמסבכת את גרסתו כיום
עוד תואר כי הרו שמע את נתניהו אומר לרעייתו שמילצ'ן מביא לו גם שמפניה, ובמסמך נכללו גם התייחסויות לקשר בין מילצ'ן לג'יימס פאקר ולביקוריו של האחרון בישראל. הדוח הזכיר מתנות נוספות, ובהן חליפה ועניבות, לצד פרטים על מימון ארוחות ונסיעות של משפחת נתניהו. חדד ביקש למקד את תשומת הלב דווקא בסיגרים ובשמפניה, משום שמדובר בפריטים שעמדו בהמשך במרכז תיק 1,000.
אחת המחלוקות שהתפתחו בבית המשפט נגעה לשאלה אם המסמך מתאר קבלת סיגרים באופן שיטתי דווקא ממילצ'ן. חדד טען כי הדברים שהופיעו בדוח, בצירוף מידע נוסף שהגיע מהעיתונאי בן כספית, מלמדים שכבר באותה תקופה היה בידי החוקרים מידע על מתנות חוזרות.

"המקליט כבר לא יודע מה לעשות": המהומה החריגה בעדות מנדלבליט
נציג הפרקליטות, עורך הדין יהונתן גילדין, התנגד לפרשנות הזאת והדגיש כי יש להבחין בין התיאור הכללי של קבלת סיגרים מאנשים שונים לבין ההתייחסות הספציפית למילצ'ן. לפי עמדתו, אין לקרוא לתוך המסמך קביעה שלא נכתבה בו במפורש. השופטים ביקשו להציג את החומר בהקשרו המלא, ובמהלך הדיון התעוררה גם השאלה אילו חלקים מהדוח היו בפני מנדלבליט בזמן אמת.
חדד חיבר בין דוח התשאול לבין פרוטוקול מדיון שנערך ב-17 ביולי 2016. באותו פרוטוקול תועד מנדלבליט אומר: "עם כל הכבוד לסיגרים, שמפניה, חליפה, זו לא התעשייה שאנו חושדים שאולי יש", ובהמשך הדברים הוסיף כי מדובר בנושא שונה ממה שאישר קודם לכן לחקור.

10 שנים במגירה: המסמך בו מנדלבליט מודה שלא זיהה חשד לשוחד
לטענת חדד, הדברים מעידים כי מנדלבליט הבחין בזמן אמת בין החשדות הנוגעים למתנות ממילצ'ן לבין החשד למנגנון רחב של מימון הוצאות משפחת נתניהו. מנדלבליט דחה את המסקנה הזאת: הוא טען כי כבר באותה תקופה אישר לבדוק חשדות לקבלת טובות הנאה מבעלי הון, וכי המידע שהגיע מגורמים שונים היה חלק מבדיקה מתפתחת.
החשיבות של דוח התשאול אינה נוגעת רק לתוכן הדברים שמסר הרו, אלא גם למועד שבו הגיע המידע לידי גורמי האכיפה. ההגנה מבקשת להראות כי כבר בשלבים הראשונים הוזכרו מתנות ממילצ'ן, אך למרות זאת לא ניתן אז, לשיטתה, אישור מפורש לחקור את פרשת הסיגרים והשמפניות.
מנדלבליט, מנגד, טוען כי אישור לבדיקת כיוון חקירה רחב אינו מחייב פירוט מראש של כל פריט או אירוע שיתבררו בהמשך. הוויכוח על דוח הרו משתלב אפוא במחלוקת הרחבה יותר סביב השאלה מה בדיוק אישר היועץ המשפטי לממשלה לחוקרים, ומה היה ידוע לו כאשר התקבלו ההחלטות הראשונות בתיק.
