פרסמנו הערב (חמישי) בחדשות 14: ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, עורך הדין רואי כחלון, פנה במכתב חריף ליועצת המשפטית של משרד המשפטים, יעל קוטיק, בדרישה לקבוע כי היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטות מנועות מלהמשיך לטפל בעניינו בשל ניגוד עניינים מוסדי נטען. במכתבו מעלה כחלון שורה של טענות חמורות הנוגעות לאופן ניהול החקירה נגדו, ובהן חשד להפעלת לחצים על גורמים רלוונטיים, סיכול גביית עדויות ותזמון פעולות חקירה בסמיכות למועמדותו לתפקידים בכירים בשירות הציבורי.
הפרשה החלה לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו החליט למנות את כחלון לנציב שירות המדינה. זמן קצר לאחר מכן נפתחה נגדו חקירה הנוגעת לפרטים שהציג על ניסיונו הניהולי, ובפרט לטענה שלפיה ניהל כ-50 עובדים במסגרת תפקידיו הקודמים.

מקורבי רואי כחלון תוקפים: ניסיון סיכול נוסף מבית היועמ"שית
כחלון טוען כי מדובר בחקירה שניתן היה להשלים בתוך פרק זמן קצר, אך בפועל התמשכה באופן חריג וגרמה לו לפגיעה מקצועית ואישית. "חקירה זו יכולה הייתה להתברר בתוך זמן קצר. במקום זאת, הפכה החקירה להליך ממושך, חריג באופן ניהולו ובעל השלכות קשות על שמי ועל מעמדי המקצועי", כתב.
אחת הטענות המרכזיות שמעלה כחלון נוגעת לשני עוזרים שעבדו תחתיו בעבר, ולדבריו יכלו להעיד על היקף ניסיונו הניהולי. לטענתו, פרקליט המדינה עמית איסמן מנע את התקדמותם במכרז לתפקיד מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות, בנימוק ששירתו תחת כחלון. לשיטתו, עובדה זו מחזקת דווקא את הטענה שניהל עובדים במסגרת תפקידו. כחלון טוען כי ביקש לזמן את השניים לעדות במסגרת החקירה, אך בקשתו לא נענתה.

עינוי דין בלתי נתפס: התחדשה החקירה המשמעתית נגד רואי כחלון
בהקשר זה הוא מפנה גם לקביעה של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, בעקבות תלונה שהגיש. לפי הציטוט שהובא, הנציבות מתחה ביקורת על הקושי לקבל התייחסות מספקת מהגורמים הרלוונטיים: "בפתח הדברים מצאתי לציין כי מדובר במקרה שבו הנציבות נדרשה ללחוץ על הגורמים הרלוונטיים, כדי לקבל התייחסות מספקת לתלונה, באופן שכמעט סיכל בירור מקיף וענייני".
טענה נוספת שמעלה כחלון נוגעת למשנה לפרקליט המדינה, עו"ד אלטמן. במכתב נטען כי הגיע אליו מידע שלפיו אלטמן הפעיל לחץ פסול על בכירה בנציבות שירות המדינה, ואף נזף בה לפני חקירתה בעקבות אישור שנתנה בדבר ניסיונו הניהולי הבכיר. "לכך מתווסף מידע שהגיע אליי, שלפיו עו"ד אלטמן, המשנה לפרקליט המדינה, הפעיל לחץ פסול על בכירה בנציבות שירות המדינה, ונזף בה לפני חקירתה בשל האישור שנתנה בדבר ניסיוני הניהולי הבכיר", כתב כחלון.
במכתבו מעלה כחלון טענה נוספת, שלפיה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה בתחום הבינלאומי הורה לבת זוגו להסתיר מצוות החקירה פרטים חיוניים. כחלון מציג את הדברים כחלק ממכלול האירועים שלטענתו מעורר חשש להתערבות פסולה בהליך החקירתי ולניגוד עניינים של גורמים בכירים במערכת המשפט.
אחד החלקים הבולטים במכתב עוסק בלוחות הזמנים של החקירה ובסמיכותם למועמדותו של כחלון לתפקידים בכירים. לטענתו, בינואר 2025, כאשר עלתה מועמדותו לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה, חלה האצה בפעולות החקירה. לאחר מכן, לדבריו, נרשמה תקופה ממושכת של קיפאון, עד לחידוש הפעילות ביולי 2026, בסמיכות לפרסום מועמדותו לראשות המחלקה לחקירות שוטרים.
"רצף הזמנים מעורר אף הוא חשש כבד: חקירה מואצת בינואר 2025 בצל מינויי למ"מ נציב שירות המדינה; קיפאון חקירתי ממושך ממרץ 2025 למשך שנה ו-4 חודשים; והאצה מחודשת ביולי 2026 בסמוך מאוד לפרסום מועמדותי לתפקיד ראש מח"ש", כתב. לטענת כחלון, הרצף הזה מעורר שאלות בנוגע לאופן קבלת ההחלטות בחקירה ולשאלה אם שיקולים שאינם ענייניים השפיעו על קצב התקדמותה.
על רקע מכלול הטענות דורש כחלון לקבוע מניעות מוסדית של היועצת המשפטית לממשלה ושל הפרקליטות בעניינו, ולהעביר את בירור הפרשה לגורמים שאינם מצויים, לשיטתו, בניגוד עניינים. בסיום המכתב הוא מבהיר כי אינו מבקש למנוע את המשך בירור העובדות, אלא להבטיח שההליך יתנהל באופן בלתי תלוי. "שמי הטוב, יושרי המקצועי ומפעל חיי אינם הפקר. אינני מבקש לעצור את גילוי האמת. אני דורש להוציא את בירורה מידי מי שאינם יכולים לעשות זאת ללא חשש מובנה לניגוד עניינים", כתב כחלון.

