שורדת השבי אמילי דמארי עוררה השבוע סערה בעקבות ביקורת שמתחה על מינויו של חבר הכנסת אחמד טיבי לאחד מסגני יו"ר הכנסת. בין היתר, היא העלתה תרחיש שבו טיבי עשוי להגיע לתפקיד נשיא המדינה, במקרה שבו נשיא המדינה יצחק הרצוג ויו"ר הכנסת מתן כהנא ייהרגו בתאונת דרכים. אבל האם מדובר בתרחיש אפשרי מבחינה משפטית או בתרחיש תיאורטי בלבד?
התשובה נמצאת בשני חוקי יסוד, שמגדירים את מנגנון החלפת נשיא המדינה ויו"ר הכנסת. לפי סעיף 23 לחוק יסוד: נשיא המדינה, אם משרת הנשיא מתפנה, יו"ר הכנסת יכהן כנשיא המדינה בפועל עד שהנשיא החדש יתחיל לכהן. כלומר, אם משרתו של יצחק הרצוג תתפנה, מתן כהנא אמור להיכנס לתפקיד נשיא המדינה בפועל.
אלא שהתרחיש שעלה כולל אפשרות קיצונית יותר: מה קורה אם גם יו"ר הכנסת אינו יכול למלא את תפקידו?
סעיף 20א(ג) לחוק יסוד הכנסת, מסדיר את המצב שבו משרת יו"ר הכנסת מתפנה באופן קבוע. בין העילות המנויות בחוק: התפטרות, פטירה או קביעה של ועדת הכנסת כי מטעמי בריאות נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
לשון החוק קובעת: "נתפנתה משרתו של יושב ראש הכנסת – מפני שהתפטר או נפטר או מפני שקבעה ועדת הכנסת כי מטעמי בריאות נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו – יכהן סגן ליושב ראש כיושב ראש הכנסת בפועל עד שתבחר הכנסת יושב ראש חדש".
במילים אחרות, גם בתרחיש כזה אחמד טיבי לא יהפוך לנשיא באופן אוטומטי. תחילה תצטרך ועדת הכנסת לבחור באחד מסגני יו"ר הכנסת לכהן כיו"ר הכנסת בפועל. רק אם טיבי יהיה הסגן שייבחר לתפקיד, הוא יוכל לכהן גם כנשיא המדינה בפועל. כלומר, עצם מינויו לאחד מסגני יו"ר הכנסת לא מבטיח לו את התפקיד, והוא יצטרך לעבור תחילה את הליך הבחירה בוועדת הכנסת.
אבל יש כאן שאלה נוספת שהחוק אינו מספק לה תשובה מפורשת: מה קורה בפרק הזמן שבין פטירתם של שני בעלי התפקידים לבין בחירת סגן ליו״ר הכנסת לתפקיד יו״ר הכנסת בפועל? סעיף 5 לחוק-יסוד: נשיא המדינה קובע כי במקרה שבו משרת הנשיא מתפנה, יש לבחור נשיא חדש בתוך 45 ימים. עם זאת, הסעיף עוסק במועד בחירת הנשיא הקבוע ואינו מגדיר מי ימלא את התפקיד בתקופת הביניים, כאשר גם יו״ר הכנסת אינו בין החיים.
עצם מינויו של טיבי לאחד מסגני יו"ר הכנסת אינו מעניק לו קדימות על פני יתר הסגנים. כדי להגיע לתפקיד נשיא המדינה בפועל, הוא יצטרך להיבחר על ידי ועדת הכנסת לתפקיד יו"ר הכנסת בפועל.

