בזמן שיוקר המחיה ממשיך להכביד על הצרכנים, בכירי ענף הקמעונאות מציגים בכנס הקמעונאות והמזון של קבוצת שטיר את האתגרים והמהלכים שבכוונתם לקדם. איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלים של רשת יוחננוף, התייחס לדרך שבה הרשת מנסה לשמור על מחירים נמוכים למרות העלייה בעלויות התפעול, וחשף כי היא נערכת להרחבה משמעותית של פעילותה ברחבי הארץ.
לדבריו, ההתמודדות עם התייקרות ההוצאות מחייבת את הרשת להתייעל באופן מתמיד, הן בתהליכי העבודה והן באופן שבו היא רוכשת ומספקת את הסחורה. "זו שאלה באמת מאתגרת, זו ליבת התעשייה שלנו, זה מה שאנחנו עושים. כל היום להתייעל, להתייעל. המחויבות שלנו להתייעל היא בתהליכים שאנחנו עושים, ביכולת לספק את הסחורה בצורה חכמה יותר ולרכוש אותה בצורה חכמה יותר. בעצם זה המענה שאנחנו נותנים", אמר יוחננוף.
במקביל, חשף יוחננוף כי הרשת מתכננת להרחיב את פריסת הסניפים שלה באופן ניכר. כיום מפעילה יוחננוף 48 סניפי ענק, ולדבריו יותר מ-30 סניפים נוספים נמצאים בדרך. "אנחנו כל הזמן משקיעים משאבים בתוך החברה ובעצם מייצרים עוד יותר תחרות בישראל. נכון להיום, עם 48 סניפי ענק, אנחנו עומדים לפתוח עוד מעל ל-30 סניפים בדרך. זה בעצם מייצר תחרות", אמר.
נושא נוסף שאליו התייחס יוחננוף הוא השימוש בבינה מלאכותית וההשפעה האפשרית שלה על הכלכלה העולמית. לדבריו, כאשר המודלים והכלים יהיו מפותחים ומעשיים מספיק, הם עשויים להוביל לצמיחה משמעותית. "הרבה מדברים על AI, אז אני אומר שצריך לצמצם את הדברים ולדבר בשפה של כולם. אני יודע להגיד על AI שבשלב הראשון שלו, כשהמודלים יהיו מספיק מאומנים והכלים באמת יהיו פרקטיים, הכלכלה העולמית תצמח פי שניים. מפה תבינו לבד כמה כסף יזרום לידיים של הציבור ברגע שהכלכלה העולמית תצמח פי שניים", אמר.
יוחננוף הוסיף כי מבחינתו, ההשקעה בטכנולוגיה היא הכרחית, אך האתגר אינו מסתכם ברכישת הכלים אלא גם ביכולת להשתמש בהם בצורה נכונה. "הטכנולוגיה היא חד-משמעית, חייבים להשקיע בטכנולוגיה. אני מרגיש גאווה גדולה שאנחנו הרבה שנים בעשייה הזאת. אנחנו משקיעים בזה ומגדילים את התקציבים כדי באמת לתת מענה לצורך של הכלים הקיימים היום ולדעת להשתמש בהם. דרך אגב, זה האתגר הגדול ביותר, לדעת להשתמש בזה", ציין.
גם שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, התייחס בכנס ליוקר המחיה והפנה ביקורת חריפה כלפי הרגולציה והמיסוי בישראל. לדבריו, הדיון בפערי המחירים בין ישראל לאירופה צריך להביא בחשבון גם את ההבדלים בשיעורי המע"מ ואת עלויות הכשרות, ולא להתמקד רק במחיר הסופי לצרכן.
תורג'מן ציין כי הפער בין ישראל למדינות אירופה עומד, לדבריו, על 27%, אך טען שחלק ממנו נובע מגורמים שאינם קשורים ישירות למחירי המוצרים. "הפער בינינו לבין מדינות אירופה עומד על 27%, ואני מסכים. הפער עומד על 27%. עכשיו בואו נלך למע"מ. מה המע"מ במדינות האיחוד על בשר? 8%. בישראל? 18%. אפשר לנכות מהפער, עכשיו לא 27%, אלא 17%. עכשיו נפרק את זה עוד קומה. במדינות אירופה אוכלים כשר? לא. בממוצע עלות הכשרות בישראל היא 8%. אז היינו ב-27%, הורדנו את המע"מ, הורדנו את הכשרות, אנחנו מגיעים לפער אמיתי, אפקטיבי, של 10%", אמר.
בהמשך טען תורג'מן כי עודף הרגולציה הוא אחד הגורמים המשמעותיים שמכבידים על ענף המזון ועלויותיו. הוא הביא כדוגמה את חובת סימון המחירים, שלדבריו מייצרת פעילות בהיקף עצום מבלי להביא להפחתת יוקר המחיה. "הרוצח השקט בעולם הזה של המזון זה רגולציה. ניקח את הדוגמה הכי מייצגת, סימון מחירים. אני רוצה לדעת כמה סימוני מחירים ביום יש בישראל. מאה מיליון. מאה מיליון סימוני מחירים יש ביום בישראל. למה? כי זה שומר על יוקר המחיה? זה משמר את יוקר המחיה? לא", אמר.
תורג'מן התייחס גם להצעות לפרק את חברות המזון הגדולות, וטען כי מהלך כזה עלול דווקא לפגוע ביעילות של החברות ולהחליש את כוחן. לדבריו, השוק הישראלי קטן ומבודד מבחינה מסחרית, ולכן פיצול של חברה גדולה לכמה חברות קטנות יותר עלול להוביל להגדלת העלויות ולפגיעה ביכולת התחרות שלהן.
"אנחנו מדינה קטנה, וסליחה על הקלישאה, אנחנו מדינת אי. אין לנו שותף מסחרי, אנחנו ממש מבודדים. בואו נפרק מונופול. יש שחקן אחד גדול עם כוח מיקוח. פירקת אותו לארבעה, הפכת שחקן אחד גדול לארבעה שחקנים חלשים ובינוניים", אמר. הוא הסביר כי חברה גדולה יכולה לרכז תחתיה הנהלה, מערכי שיווק, כספים, ייעוץ משפטי ושרשרת הפצה אחת, בעוד שפיצול עלול ליצור כמה מערכות ניהול והפצה נפרדות.
לצד זאת, הבהיר תורג'מן כי דבריו אינם נועדו להגן על המונופולים, אלא להתריע מפני התמקדות בפתרון שלדבריו אינו מטפל בשורש הבעיה. "אני לא מגן על מונופול. באמת לא מעניין אותי. אני רק לא רוצה שהשיח הדמגוגי הזה יכשיל את הציבור, שהבעיה היא מונופולים, כי שם זו לא הבעיה. אני יודע את זה. מחקרים מקצועיים מראים את זה", סיכם.
