אלפי עמודים, עשרות שוטרים, 93 סרטונים שתומללו ואפילו שיעורי תורה על מרד החשמונאים: הפרק השני בסדרה הדוקומנטרית "הנרדף: מיכאל בן ארי – אני מאשים", ששודר הערב (שני) בערוץ 14, חושף את היקף החקירה שנוהלה נגד חבר הכנסת לשעבר ד"ר מיכאל בן ארי, ומעלה טענות קשות על התנהלות המשטרה והפרקליטות, על אכיפה בררנית ועל מניעים פוליטיים שלכאורה עמדו מאחורי ההליך הפלילי נגדו.

הנרדף, פרק 1: מיכאל בן ארי חוזר לאזהרות שאיש לא רצה לשמוע
הפרק, שנקרא "יוצאים לצוד", מתמקד במנגנון החקירה שהוביל להגשת כתב האישום נגד בן ארי ביולי 2024, כחמש שנים לאחר שנפתחה החקירה בעניינו. לראשונה מוצגים קטעים בלעדיים מתוך חדר החקירות עצמו, שבהם נראה בן ארי מול חוקרי המשטרה, כשהוא נדרש להסביר התבטאויות ופרסומים שהעלה לאורך השנים.
במרכז הפרק עומדת הטענה כי החקירה נגד בן ארי לא התנהלה רק על בסיס איסוף ראיות, אלא הושפעה גם מלחצים פוליטיים. יוצרי הסדרה מתחקים אחר שרשרת האירועים שהובילה לפתיחת החקירה, סיומה לכאורה וחידושה פעם אחר פעם לאורך כארבע שנים, עד להגשת כתב האישום הכולל 57 סעיפי אישום בגין התבטאויותיו.
"ביולי 2024 אני מקבל כתב אישום, חמש שנים אחרי שהם הודיעו שהם פותחים נגדי בחקירה, עם 57 סעיפי אישום", מספר בן ארי בפרק. לדבריו, בין ההתבטאויות שנכללו בכתב האישום היו אמירותיו על האיומים הנשקפים למדינת ישראל ועל הסכנה מרצועת עזה.
"האזהרות הפכו להיות הסתה. ניפוץ הקונספציה הפך להיות פשע פלילי במדינת ישראל, על זה אני עומד לדין", הוא טוען. "אבל האמת היא שמה שאני עושה בבית המשפט, אני מגלגל את האשמה ממני אל מי שסתם לי את הפה".
הפרק עוסק גם בטענות לאכיפה בררנית, ומציג את הפער שלטענת משתתפיו קיים בין האופן שבו מטופלות התבטאויות של אנשי ציבור המזוהים עם הזרם המרכזי, לבין היחס להתבטאויותיו של בן ארי.
עינב אביזמר, המשתתפת בסדרה, מסבירה כי לדעתה מעמדו הפוליטי והאידיאולוגי של בן ארי השפיע על ההחלטה להעמידו לדין. "אדם מן השורה, אם זה עיתונאי, דמות ציבורית, איש טלוויזיה, יכול להגיד דברים מסוימים. בגלל שהוא נחשב מיינסטרים הוא יכול לומר דברים שאם מיכאל בן ארי יגיד את אותם דברים בדיוק, הוא יואשם וההוא לא יואשם", היא אומרת.
גם עורך הדין ציון אמיר, שייצג את בן ארי בתחילת ההליך המשפטי, מותח ביקורת חריפה על כתב האישום ועל היעדר התמיכה מצד ארגוני זכויות האדם. לדבריו, דווקא הארגונים והגורמים האקדמיים הנאבקים למען חופש הביטוי היו צריכים להתייצב להגנתו של בן ארי, גם אם אינם מסכימים עם השקפותיו.
"אתה יודע מי עוד היה צריך לעמוד לצידך שם להגן עליך? ארגון בצלם, כל הארגונים למען זכויות אדם, פרופסור אריאל בן פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב", אומר אמיר. "כל האקדמיה בארץ, כל שוחרי הזכויות היו צריכים להתייצב יד ביד, מהשפלה ועד ירושלים, ולגונן עליך מפני כתב אישום בלתי צודק בעליל".
כזכור, בפרק הראשון של הסדרה חזר בן ארי לאזהרות שהשמיע שנים לפני טבח 7 באוקטובר, ובהן תרחישים של חדירת מחבלים ליישובי העוטף, רצח תושבים והצתת בתים. בן ארי טען כי חלק מההתבטאויות הללו הפכו לימים לחומר ששימש נגדו בהליך הפלילי. הפרק השני מעביר את מוקד הסיפור מהאזהרות שהשמיע אל החקירה שנוהלה נגדו והדרך שבה גובש כתב האישום.
המרכז הרפורמי במתקפה: "האשמות חסרות בסיס"
המרכז הרפורמי לדת ומדינה, שפעל להגשת תלונות נגד בן ארי, דוחה את הטענות שהועלו כלפיו ויוצא במתקפה חריפה נגד בן ארי וערוץ 14.
עו"ד אורלי ארז לחובסקי, מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, מסרה בתגובה כי הארגון פועל במשך שנים נגד הסתה לגזענות ולאלימות, ובמסגרת זו מגיש תלונות למשטרה ולפרקליטות.
"כך פעלנו גם בעניינו של מיכאל בן ארי, בעקבות עשרות התבטאויות מחרידות שלו", מסרה. לדבריה, פרקליטות המדינה החליטה להגיש נגדו כתב אישום בשנת 2024, וההליך הפלילי עדיין מתנהל.
עוד הזכירה ארז לחובסקי כי ההתבטאויות שעמדו בבסיס כתב האישום עמדו גם בבסיס פסילתו של בן ארי מהתמודדות לכנסת בשנת 2019, החלטה שאושרה ברוב של שמונה שופטי בית המשפט העליון, שקבעו כי הסית לגזענות.
"המאבק בהסתה לגזענות הוא חובה מוסרית ויהודית. כיהודים שזוכרים את השואה, אנו מאמינים כי עלינו להיאבק בכל גילוי של גזענות", הוסיפה, וציטטה מן המקורות היהודיים את הפסוקים "ואהבתם את הגר" ו"הלוא אב אחד לכולנו".
את תגובתה חתמה במתקפה ישירה על בן ארי ועל הערוץ: "במקום להפיץ האשמות חסרות בסיס נגד מי שפועל נגד גזענות, מוטב שמיכאל בן ארי וערוץ 14 יעשו חשבון נפש באשר לאחריותם להפצת שיח של הסתה, שנאה ופייק ניוז. מי שבמשך שנים נותן במה להסתה ולדה־לגיטימציה של קבוצות שלמות בחברה הישראלית, מוטב שיעשה בדק בית לפני שהוא מטיף מוסר לאחרים".
