תלמיד כיתה ז' על הרצף האוטיסטי, שהחל השנה את לימודיו בבית הספר לחינוך מיוחד סמי מיכאל בתל אביב, נמצא כבר חודש וחצי בביתו, ללא מסגרת חינוכית, לאחר שהוריו החליטו שלא לשלוח אותו לבית הספר מחשש לשלומו.
לדברי ההורים, מדובר בילד שמח, מלא חיים, שאוהב את סביבתו ושעד למעבר מכיתה ו' לכיתה ז' לא חזר ממסגרות החינוך עם חבלות חריגות.
אלא שגם לאחר מעבר לכיתה אחרת, כך מספרים ההורים, הילד המשיך לחזור הביתה עם סימני חבלה. לטענת ההורים, מנהלת בית הספר ניתקה עמם קשר, והם עדיין ממתינים לתשובות באשר לנסיבות הפגיעות.
כבר חודש וחצי שהילד אינו מגיע לבית הספר ואינו נמצא במסגרת חינוכית. ההורים מסבירים כי הם חוששים לשלומו ואינם מוכנים להחזירו למסגרת כל עוד לא קיבלו תשובות באשר לחבלות החוזרות.
אלא שלטענתם, במקום לקבל מענה לחששותיהם, הם זומנו לבירור במשרד החינוך בשל היעדרותו הממושכת של בנם מהלימודים. ההורים מדגישים כי הם רוצים שבנם ישוב ללמוד, אך דורשים קודם להבטיח את ביטחונו ולברר את נסיבות הפגיעות.
הפרשה מעלה שאלות קשות בנוגע לפיקוח על מסגרות החינוך המיוחד, להכשרת אנשי הצוות ולחובת הדיווח והבירור של אירועים חריגים. במקרה של תלמיד על הרצף האוטיסטי, שעלול להתקשות בתיאור מלא של אירועים שחווה, האחריות של המערכת לתעד ולבדוק סימני חבלה מקבלת משנה חשיבות.
ההורים דורשים שקיפות מלאה בנוגע לאנשי הצוות המטפלים בבנם, להכשרתם ולצעדים שננקטו בעקבות תלונותיהם.
כעת, כאשר הילד נמצא כבר חודש וחצי בבית ללא מסגרת חינוכית, והמשטרה חוקרת את התלונה, נותרת שאלה מרכזית: כיצד ייתכן שתלמיד חוזר שוב ושוב חבול מבית הספר, הוריו אינם מקבלים לטענתם תשובות מספקות, ובסופו של דבר דווקא הילד הוא שנותר מחוץ למערכת החינוך?
ממשרד החינוך נמסר: "מבדיקת המשרד מול המחוז עולה כי מדובר במקרה רגיש ומורכב, המטופל ומלווה על ידי גורמי הפיקוח ואנשי המקצוע. לנוכח הטענות שהועלו בפנייה, הנחה המשרד את הנהלת המחוז לערוך בדיקה יסודית של מכלול הטענות".
