דלג לתוכן הראשי
צילום: קנבה
צילום: קנבה

איפה עובר הגבול? מרוץ הסטודנטים והאוניברסיטאות בעידן ה-AI

דסק C14
דסק C14

האוניברסיטאות בארה"ב אוסרות על המועמדים להיעזר ב-GPT כדי לנסח את מכתב הקבלה - אך במקביל מפעילות בעצמן בינה מלאכותית כדי לסנן עשרות אלפי פניות • בעוד 82% מהנרשמים כבר משתמשים בבוטים כיועצי לימודים חינמיים, באקדמיה שוקלים לשנות לחלוטין את תנאי הקבלה


הבינה המלאכותית משנה את אחד השלבים האישיים ביותר בתהליך הקבלה לאוניברסיטאות בארה"ב – כתיבת חיבור הקבלה. יותר ויותר תלמידי תיכון נעזרים בכלי AI כדי לנסח ולשפר את החיבורים שלהם, ולעיתים אף נותנים ל-GPT לכתוב אותם במקומם. אלא שבזמן שהמוסדות האקדמיים מנסים לקבוע היכן עובר הגבול בין סיוע לגיטימי להעתקה, מתברר שגם הם עצמם מתחילים להיעזר בבינה מלאכותית כדי למיין ולבחון את המועמדים. התוצאה היא מרוץ בין הסטודנטים לאוניברסיטאות, כששני הצדדים מנסים להבין כיצד ייראה תהליך הקבלה בעידן החדש, כך על פי פרסום ב-CNN.

צילום: שאטרסטוק

קשה לקבוע כמה מחיבורי הקבלה לאוניברסיטאות נכתבים כיום באמצעות בינה מלאכותית, אך מומחים בתחום מעריכים שמדובר בתופעה רחבה. במקביל, מוסדות רבים מסתייגים משימוש בכלים הללו לצורך כתיבת החיבורים, אך לא בהכרח נמנעים משילובם בתהליכי המיון שלהם עצמם. כך נוצר מצב שמעורר בקרב תלמידים תחושת חוסר הוגנות: אם האוניברסיטאות משתמשות בבינה מלאכותית כדי להעריך את החיבורים, מדוע נאסר על המועמדים להיעזר בה? ואם כולם משתמשים בכלים האלה כדי לשפר את סיכוייהם, מדוע שמישהו יישאר מאחור?

קייט גילברטסון, בוגרת אוניברסיטת קליפורניה בברקלי משנת 2025 שעוסקת כיום בעריכת בקשות קבלה ללימודים, סיפרה כי לאחרונה היא מקבלת יותר ויותר טיוטות שחסרים בהן המאפיינים הטבעיים של כתיבה בגיל ההתבגרות. לדבריה, דווקא הטעויות הקטנות והניסוחים הלא מושלמים מאפשרים לזהות שמדובר בכתיבה אותנטית של נער או נערה בני 17. "הרגעים הקטנים האלה של חוסר שלמות אומרים לי שזו עדיין כתיבה של בן 17", הסבירה.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

השינוי אינו מסתכם בחיבורי הקבלה. בתוך ארבע שנים בלבד מאז השקת ChatGPT, הבינה המלאכותית חדרה כמעט לכל שלב בתהליך – מבחירת מוסדות הלימוד המתאימים, דרך איסוף המידע על תנאי הקבלה והסיוע בכתיבת המסמכים, ועד להתלבטות הסופית באיזו אוניברסיטה לבחור. לקראת מועד ההגשה המרכזי של מערכת Common App, שחל ב-1 בינואר, יותר ויותר תלמידי תיכון פונים לכלי AI, ולעיתים אף מעדיפים אותם על פני יועצי קבלה פרטיים, ששירותיהם עשויים לעלות אלפי דולרים.

באוניברסיטאות, מנגד, מנסים לגבש מדיניות שתגדיר מה מותר ומה אסור. אלא שהכללים אינם אחידים ומשתנים ממוסד למוסד. "התלמידים מתקדמים מהר יותר ממשרדי הקבלה בכל הנוגע לבינה מלאכותית", אמרה אשלי פאלי, דיקנית הקבלה לתואר ראשון במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech).

במוסד היוקרתי, שנמצא בחזית המחקר בתחום הבינה המלאכותית, מנסים להבחין בין שימוש שמסייע לתלמיד לפתח את רעיונותיו לבין שימוש שמחליף את קולו האישי. לפי מדיניות המוסד, החלפת הסגנון והקול הייחודי של המועמד בתוכן שנוצר באמצעות AI נחשבת להתנהלות לא אתית. לעומת זאת, שימוש בכלים כדי לייצר שאלות, להציע תרגילי חשיבה או לסייע בתחילת תהליך גיבוש הרעיונות נחשב לגיטימי.

פאלי סבורה כי בשלב זה אין תחליף אנושי אמיתי למי שקוראים ומעריכים את החיבורים. לדבריה, אי אפשר לפתח נוסחה מושלמת שתדע לבחור את המועמדים המתאימים ביותר, משום שתהליך הקבלה דורש מאנשים לקרוא ולהבין את הסיפורים האישיים של אנשים אחרים. עם זאת, גם במכון נעזרים בבינה מלאכותית בתחומים מסוימים: כלי AI קורא עבודות מחקר מדעיות שמגישים מועמדים ומייצר שאלות שעליהן עוברים בהמשך חברי הסגל.

כלי בינה מלאכותית | צילום: שאטרסטוק

במוסדות אחרים בוחנים שימושים רחבים יותר. אוניברסיטת וירג'יניה טק, שקיבלה מספר שיא של 57,622 בקשות קבלה לשנת הלימודים 2025, מתנסה בכלי בינה מלאכותית כדי להתמודד עם היקף הפניות העצום. גם אוניברסיטת פנסילבניה פרסמה אזהרה מפני שימוש בכלים כאלה לצורך כתיבת מכתבי המלצה של מורים ויועצים.

אולם לא כל הניסיונות לשלב AI בתהליך הקבלה מסתיימים בהצלחה. אוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל חזרה בה מהחלטתה להשתמש בכלי אוטומטי שייתן ציונים לחיבורי המועמדים על בסיס איכות הכתיבה. לפי דיווח בעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה, דובר המוסד הסביר כי השימוש הנרחב בכלי כתיבה מבוססי בינה מלאכותית פגע ביכולת להפיק משמעות מדירוג החיבורים באמצעות AI.

השינוי כבר משפיע גם על עצם הדרישה לכתוב חיבור אישי. כמה אוניברסיטאות החליטו לוותר על חיבורי השלמה מסוימים במחזור הקבלה הנוכחי. אוניברסיטת טוליין, למשל, ביטלה את הדרישה לחיבור שבו המועמדים נדרשו להסביר מדוע הם רוצים ללמוד דווקא בה. דובר האוניברסיטה, מייקל סטרקר, מסר ל-CNN כי החיבור ממילא לא היה מרכיב משמעותי במיוחד בתהליך המיון בשנים האחרונות, אך אישר כי החששות הנוגעים לשימוש בבינה מלאכותית היו בין הגורמים שהובילו להחלטה.

צילום: שאטרסטוק

סופי סג'נאני, שסיימה את לימודיה האקדמיים ב-2025 והקימה חברת ייעוץ פרטית לקבלה לאוניברסיטאות, מציגה גישה מקלה יותר. היא אינה מעודדת את התלמידים שלה להשתמש בבינה מלאכותית כדי לגבש רעיונות לחיבור, אך אינה מתנגדת לכך שהכלי יסייע בכתיבה עצמה. לדבריה, התלמידים של היום כבר גדלו לצד הטכנולוגיה, וחלקם אף אימנו את הצ'אטבוטים שלהם לכתוב בסגנון האישי שלהם, כך שהחשש שכל החיבורים יישמעו אותו הדבר אינו בהכרח מתממש.

סג'נאני אף סיפרה כי נרשמה עלייה במספר הנרשמים לתוכנית האוריינות בתחום הבינה המלאכותית שמציעה החברה שלה. לדבריה, החשיבות של חיבור הקבלה אינה טמונה בהכרח ביכולת הכתיבה, אלא ביכולת להציג רגע של צמיחה אישית ולהסביר כיצד חוויות מסוימות עיצבו את המועמד. "הסיבה שאנחנו עדיין משתמשים בחיבורי קבלה היא כדי להציג רגע של התפתחות", אמרה.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

גם בקרב התלמידים עצמם אין הסכמה מלאה. אניסה עלי, תלמידת תיכון בכיתה י"א ממדינת וושינגטון, אמרה ל-CNN כי היא מבינה מדוע יש מי שרואים בשימוש בבינה מלאכותית ניסיון לרמות את המערכת, אך מבחינתה מדובר בעיקר בכלי שמאפשר לפתוח כיווני מחשבה חדשים. "אני מרגישה שכשמשתמשים בבינה מלאכותית, אנשים רוצים לחשוב שאתה מנסה לרמות את התהליך. אני רואה את זה יותר כניסיון לפתוח רעיונות במוח שלך שלא היית חושב עליהם בעצמך", הסבירה.

פאלי, מצדה, אינה שוללת את האפשרות שבעתיד חיבורי הקבלה יאבדו מחלק מחשיבותם. היא אף הציעה חלופה שעשויה להחזיר את הממד האנושי לתהליך: ריאיון אישי עם כל מועמד. מבחינתה, בעולם אידיאלי כל מועמד היה עובר ריאיון כלשהו, וגם הוא היה צריך להתקיים באופן אנושי.

לצד המחלוקת סביב כתיבת החיבורים, יש תחום אחד שבו השימוש בבינה מלאכותית מתקבל בהבנה רחבה יותר – סיוע לתלמידים בבחירת האוניברסיטה ובהכנת בקשות הקבלה. עבור משפחות שאינן יכולות להרשות לעצמן לשכור יועץ פרטי, הכלים החדשים עשויים לספק מידע והכוונה שבעבר היו נגישים בעיקר למי שיכלו לשלם עבורם.

מייקל קופנהפר, מנהל החדשנות בתחום פתרונות הרישום והקבלה בחברת EAB, אמר ל-CNN כי עבור תלמידים רבים הבינה המלאכותית היא למעשה יועץ הקבלה שאין להם אפשרות כלכלית לשכור. לדבריו, הכלים מאפשרים להם לקבל מידע מפורט והכוונה בהיקף שלא היו יכולים להשיג בעבר. בדוח של החברה נמצא כי לבינה המלאכותית יש השפעה משמעותית על בחירת מוסדות הלימוד שאליהם מגישים תלמידים מועמדות, ובקרב הנשאלים שציינו באילו כלים השתמשו בחיפוש אחר מוסדות לימוד, 82% דיווחו כי נעזרו ב-ChatGPT.

ההשפעה ניכרת גם בהתנהלות של משפחות. כריסטין וילסון, שמפעילה סוכנות שיווק בווירג'יניה ומשתמשת בעצמה בכלי AI בעבודתה, שכרה בתחילה יועץ קבלה עבור בנה רונאן. היועץ הכין עבורו רשימה ראשונית של מוסדות לימוד, אך המשפחה החליטה לבנות אותה מחדש בעזרת כלי הבינה המלאכותית Claude. באמצעות הכלי יצרה וילסון גיליון השוואה של 22 האוניברסיטאות שאליהן הגיש בנה מועמדות.

 

הגיליון כלל ניתוח של עלויות הלימודים בכל מוסד, תוך התחשבות בהכנסות המשפחה ובאפשרויות לקבלת סיוע כספי. בנוסף, היא ובנה השוו בין האוניברסיטאות לפי מאפיינים כמו קבוצות פוטבול, חיי אחוות סטודנטים ובתי ספר יוקרתיים למנהל עסקים. בסופו של דבר בחר רונאן באוניברסיטת פלורידה. וילסון סיפרה כי השימוש בכלי חסך לה שעות רבות של מחקר והשוואות.

כך, בעוד התלמידים מגלים שהבינה המלאכותית יכולה לחסוך זמן, כסף ולסייע להם להתחרות על מקום באוניברסיטה, מוסדות הלימוד ניצבים בפני דילמה מורכבת: כיצד לזהות את הקול האישי של המועמד בעולם שבו כמעט כל אחד יכול ללטש אותו באמצעות מכונה – ובמקביל להשתמש באותם כלים כדי להתמודד עם כמות הולכת וגדלה של בקשות קבלה. השאלה שנותרת פתוחה היא האם חיבור הקבלה, שנועד לחשוף את האדם שמאחורי הציונים, יוכל להמשיך למלא את תפקידו בעידן שבו כבר לא ברור מי באמת כתב אותו.