דלג לתוכן הראשי
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בחירות 2026

איזנקוט הבא בתור? הפוליטיקאים שכמעט הפכו לראשי ממשלה

רבקה שורק
רבקה שורק

הם ניצחו בבחירות, חתמו על הסכמים וכבר דמיינו את עצמם בדרך ללשכת ראש הממשלה, אבל ברגע האחרון הכול השתבש • מדוד לוי שהפסיד במאבק על ירושת בגין, דרך שמעון פרס ששני חברי כנסת חרדים סיכלו במפתיע את ממשלתו ועד ציפי לבני ובני גנץ שהיו מרחק נגיעה מהשלטון • הסיפורים מאחורי ההחמצות הגדולות בפוליטיקה הישראלית


ההיסטוריה הפוליטית של ישראל מלאה במנהיגים שניצחו בבחירות, ניהלו משאים ומתנים קואליציוניים, חתמו על הסכמים ואפילו כבר החלו להיערך לכניסה ללשכת ראש הממשלה בירושלים, אך בסופו של דבר נותרו מחוץ לתפקיד הנחשק, לעיתים בגלל קומץ חברי כנסת, לעיתים בשל החלטה של שותף פוליטי וברגעים אחרים משום שתוצאות הבחירות היו שונות לחלוטין מהתחזיות.

צילום: פלאש 90

חלקם ניצחו בבחירות, אחרים כבר חתמו על הסכמים שהיו אמורים להבטיח להם את ראשות הממשלה, והיו גם מי שכמעט הספיקו לחגוג את הניצחון. אבל הפוליטיקה הישראלית, כמו תמיד, סיפקה תפניות לא צפויות, ומה שנראה לרגע כמו הדרך הבטוחה ללשכת ראש הממשלה הסתיים באכזבה, לעיתים בגלל החלטה אחת, שותף שחזר בו או קומץ חברי כנסת ששינו את התמונה ברגע האחרון.

שני החרדים שהצילו את ישראל מממשלת שמאל

אתמול 11:45רבקה שורק

דוד לוי: האיש שכמעט ירש את מנחם בגין

באוגוסט 1983, כאשר מנחם בגין הודיע במפתיע על כוונתו לפרוש מראשות הממשלה, נפתח בליכוד מאבק ירושה סוער שעשוי היה לשנות את ההיסטוריה הפוליטית של ישראל. אחד המועמדים הבולטים היה דוד לוי, שר הבינוי והשיכון וסגן ראש הממשלה, שבמשך שנים טיפס בהנהגת הליכוד וכעת ראה הזדמנות להגיע לתפקיד הבכיר ביותר במדינה.

דוד לוי | צילום: יונתן זינדל, פלאש90

מולו התייצב יצחק שמיר, שר החוץ ואיש לח"י לשעבר, שנהנה מתמיכה משמעותית בצמרת המפלגה. השניים התמודדו על הנהגת תנועת החרות, ומאחר שהליכוד עמד בראש הקואליציה, הניצחון במאבק הפנימי היה צפוי לסלול את הדרך גם לראשות הממשלה.

ב-1 בספטמבר נערכה ההצבעה במרכז תנועת החרות. שמיר זכה בכ-59% מהקולות, בעוד לוי קיבל כ-41%. התוצאה הכריעה את המאבק, ושמיר קיבל בהמשך את המנדט להרכבת הממשלה. ב-10 באוקטובר 1983 הוא הושבע לראש הממשלה השביעי של ישראל.

ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר | צילום: פלאש 90

עבור לוי הייתה זו החמצה פוליטית גדולה, אך לא סוף הדרך. הוא המשיך לכהן בתפקידים בכירים, בהם שר החוץ וסגן ראש הממשלה, ואף ניהל לאורך השנים יריבות ממושכת עם שמיר. למרות מעמדו הבכיר בליכוד וניסיונותיו להגיע לפסגה, הוא מעולם לא הצליח להתמנות לראש הממשלה.

אושר סופית: יוקם מרכז להנצחת זכרו של דוד לוי

01.07.25מיכל בקשי

שמעון פרס: שני חברי הכנסת שנעלמו ברגע האמת

ב-12 באפריל 1990 הגיע שמעון פרס לכנסת כשהוא משוכנע שהצליח לחולל את אחד המהפכים הגדולים בפוליטיקה הישראלית. ממשלת יצחק שמיר כבר נפלה, המגעים הקואליציוניים התקדמו וההסכמים עם השותפות הפוליטיות נחתמו. פרס, שכבר כיהן בעבר כראש הממשלה, היה בטוח שהצליח לסלול את דרכו בחזרה לתפקיד. רעייתו סוניה אף הגיעה למשכן כדי להיות נוכחת ברגע החגיגי.

שמעון פרס ז"ל | צילום: פלאש90

המהלך החל כחודש קודם לכן, כאשר פרס, שהיה אז שר האוצר ויו"ר המערך, הוביל את הפלת ממשלת האחדות בראשות שמיר. ב-15 במרץ עברה בכנסת הצבעת אי-אמון, הממשלה נפלה והנשיא חיים הרצוג הטיל על פרס להרכיב ממשלה חדשה. הפעם הוא ביקש לעשות זאת ללא הליכוד, באמצעות שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות.

אברהם ורדיגר | צילום: צלם הכנסת

בתום משא ומתן קדחתני הצליח פרס להגיע להסכמות שנראו מספיקות להקמת ממשלה, אולם ברגע שבו היה אמור להציג את ממשלתו התברר ששני חברי כנסת מאגודת ישראל, אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי, אינם מתייצבים לתמוך בה. בלי השניים לא היה לו הרוב הדרוש בכנסת, וכל ההכנות לרגע הגדול הפכו למבוכה פוליטית.

פרס ביקש מהנשיא ארכה נוספת בניסיון להציל את המהלך, אך גם היא לא הועילה. בסופו של דבר נאלץ להודות בכישלונו, והמנדט הועבר ליצחק שמיר, שהצליח להרכיב ממשלת ימין צרה. מי שהיה אמור לחזור ללשכת ראש הממשלה נאלץ לראות את יריבו ממשיך לכהן בתפקיד.

ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין | צילום: יעקב סער, לע"מ

הפרשה זכתה לכינוי "התרגיל המסריח", שטבע יצחק רבין, והפכה לאחד הרגעים הזכורים בתולדות הפוליטיקה הישראלית. פרס אמנם חזר לכהן כראש ממשלה לאחר רצח רבין בנובמבר 1995, אך הניסיון שלו לחזור לשלטון ב-1990 הסתיים בכישלון צורב.

ציפי לבני: ניצחה בבחירות, אבל נתניהו קיבל את המפתחות

בפברואר 2009 היה לציפי לבני כל מה שמועמדת לראשות הממשלה יכולה לבקש, לפחות על הנייר. היא עמדה בראש קדימה, שהפכה למפלגה הגדולה ביותר בכנסת עם 28 מנדטים, אחד יותר מהליכוד של בנימין נתניהו. לכאורה, ניצחון ברור במרוץ בין שתי המפלגות הגדולות. אך בישראל, כפי שלבני גילתה, לא תמיד מי שמקבל יותר מנדטים הוא גם מי שמרכיב את הממשלה.

היו ואינן: המפלגות שפעם ישבו בכנסת ונעלמו מהמפה

27.10.26רפאל לוי
אהוד אולמרט | צילום: פלאש 90

הסיפור החל כמה חודשים קודם לכן, כאשר ראש הממשלה אהוד אולמרט הודיע שלא יתמודד שוב על ראשות קדימה בעקבות החקירות שהתנהלו נגדו. לבני ניצחה בבחירות הפנימיות במפלגה וקיבלה מהנשיא שמעון פרס את המנדט להרכיב ממשלה חדשה, אך המגעים הקואליציוניים הסתבכו, בעיקר בשל מחלוקות עם ש"ס בנושאי קצבאות הילדים וירושלים.

באוקטובר 2008 הודיעה לבני לנשיא כי לא הצליחה להרכיב ממשלה, והמדינה הלכה לבחירות. לבני האמינה שהציבור יעניק לה את הכוח שחסר לה במשא ומתן הקואליציוני, ובבחירות שנערכו בפברואר 2009 אכן הצליחה להוביל את קדימה למקום הראשון.

רה"מ בנימין נתניהו | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

כאמור, הניצחון בקלפי לא הספיק. אף שהליכוד זכה במנדט אחד פחות, נתניהו הצליח לגייס תמיכה רחבה יותר בקרב סיעות הכנסת, והנשיא פרס הטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה. ב-31 במרץ 2009 הושבע נתניהו לראש הממשלה, ולבני נאלצה להסתפק בתפקיד יו"ר האופוזיציה.

כך מצאה את עצמה מי שהובילה את המפלגה הגדולה בישראל מחוץ לממשלה, בעוד יריבה הפוליטי, שסיים במקום השני במספר המנדטים, נכנס ללשכת ראש הממשלה. גם בשנים שלאחר מכן המשיכה לבני לכהן בתפקידים בכירים, אך מעולם לא הצליחה להגשים את שאיפתה לעמוד בראש הממשלה.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יצחק הרצוג: הסקרים הבטיחו מהפך, הקלפיות סיפרו סיפור אחר

במרץ 2015 נדמה היה שלבנימין נתניהו יש סיבה ממשית לדאגה. יצחק הרצוג, יו"ר מפלגת העבודה דאז, חבר לציפי לבני במסגרת המחנה הציוני והוביל קמפיין שנועד להחזיר את השמאל-מרכז לשלטון לאחר שש שנים שבהן עמד נתניהו בראשות הממשלה. הפעם, לפחות לפי הסקרים, האפשרות למהפך נראתה ממשית.

במשך שבועות הציגו חלק מהסקרים יתרון למחנה הציוני על פני הליכוד. בסקר שפורסם בינואר 2015 בערוץ 10 קיבל המחנה הציוני 24 מנדטים לעומת 20 בלבד לליכוד, וגם סמוך לבחירות המשיכו להתפרסם תחזיות שהעניקו להרצוג יתרון. אמנם מספר המנדטים לבדו לא הבטיח לו את היכולת להרכיב ממשלה, אך התחושה הייתה שנתניהו ניצב בפני מאבק קשה על המשך כהונתו.

ראש הממשלה נתניהו | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ואז הגיע יום הבחירות, והתמונה השתנתה לחלוטין. הליכוד זכה ב-30 מנדטים, בעוד המחנה הציוני הסתפק ב-24 בלבד. נתניהו הצליח להגדיל משמעותית את כוח מפלגתו, והרצוג, שקיווה להביא לסיום שלטונו, נותר הרחק מהתוצאה שחזה.

בניגוד ללבני, שקיבלה בעבר את המנדט להרכיב ממשלה, או לגנץ שחתם בהמשך על הסכם רוטציה, הרצוג מעולם לא הגיע לשלב שבו הייתה לו הבטחה ממשית לתפקיד. התקווה שלו נשענה בעיקר על הסקרים ועל האפשרות שהבחירות יחוללו מהפך, אך התוצאה הסופית העניקה לנתניהו ניצחון ברור.

אילוסטרציה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הרצוג המשיך לכהן כיו"ר האופוזיציה, ובהמשך מונה ליו"ר הסוכנות היהודית. בשנת 2021 נבחר לנשיא המדינה ה-11, ובכך הגיע לתפקיד הממלכתי הבכיר ביותר בישראל, אף שמעולם לא כיהן כראש הממשלה.

בני גנץ: הרוטציה שכבר נחתמה, אבל מעולם לא התממשה

אם ציפי לבני ניצחה בבחירות ולא הצליחה להרכיב ממשלה, בני גנץ הגיע לשלב מתקדם הרבה יותר, ממש מרחק נגיעה משם. הוא כבר החזיק בהסכם קואליציוני חתום, נשא בתואר ראש הממשלה החלופי וידע בדיוק באיזה תאריך הוא אמור להחליף את בנימין נתניהו. למרות זאת, גם הוא מעולם לא נכנס ללשכת ראש הממשלה כמנהיגה של ישראל.

בני גנץ | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

גנץ נכנס לפוליטיקה בסוף 2018, וכעבור חודשים ספורים הפך ליריבו המרכזי של נתניהו. בראש כחול לבן, שהוקמה לקראת בחירות אפריל 2019, הוא הוביל מאבק פוליטי שהכניס את ישראל לרצף של מערכות בחירות ללא הכרעה ברורה. בבחירות ספטמבר 2019 אף הצליחה כחול לבן לזכות ב-33 מנדטים, אחד יותר מהליכוד, אך גם הפעם לא נמצא רוב להקמת ממשלה.

לאחר שנתניהו נכשל בניסיונו להרכיב קואליציה, קיבל גנץ את המנדט מהנשיא ראובן ריבלין, אולם גם הוא לא הצליח במשימה. המדינה נגררה לבחירות נוספות, ובאביב 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, החליט גנץ להצטרף לממשלת אחדות עם נתניהו.

גנץ ונתניהו | צילום: עומר בן חקון, לע"מ

ההחלטה חוללה סערה פוליטית והביאה לפירוק כחול לבן במתכונתה המקורית, אך גנץ הציג את המהלך כצעד הכרחי לנוכח המשבר. במסגרת ההסכם נקבע כי נתניהו ימשיך לכהן כראש הממשלה, ואילו גנץ ישמש ראש ממשלה חלופי ושר הביטחון, ויחליף אותו בנובמבר 2021.

אך הממשלה לא שרדה אפילו עד מועד הרוטציה. המחלוקות בין הליכוד לכחול לבן החריפו, ובדצמבר 2020 התפזרה הכנסת לאחר שלא אושר תקציב המדינה במועד. ההסכם שעליו חתמו הצדדים לא מומש, והמדינה יצאה למערכת בחירות נוספת.

גדי איזנקוט | צילום: פלאש 90

וכעת מרחפת השאלה האם גם גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, יצטרף לרשימה. אחרי שקיבל את המנדט להרכבת הממשלה, הוא מנסה לגייס את הרוב הדרוש, אך המחלוקות בין השותפים והמגעים עם המפלגות החרדיות עלולים לטרוף את הקלפים. האם יצליח לעשות את הצעד האחרון בדרך ללשכת ראש הממשלה, או שגם שמו ייחקק בהיסטוריה כאחד מאלה שכבר היו בטוחים שהשלטון בידיהם, וברגע האחרון ראו אותו חומק מבין האצבעות?