שופטת בית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה, נואל וייז, הנחיתה מכה משפטית כבדה על שלוש יצרניות הזיכרון הגדולות בעולם, ודחתה במלואה את בקשתן לבטל תביעת ענק ייצוגית המתנהלת נגדן. החברות סמסונג, מיקרון ו-SK Hynix, השולטות יחד ביותר מ-91% מהכנסות שוק הזיכרון העולמי (DRAM), מואשמות בקשירת קשר בלתי חוקית והפרת חוק שרמן (Sherman Act) במטרה לחנוק במכוון את היצע שבבי הזיכרון הרגילים המשמשים מחשבים אישיים וסמארטפונים.
במוקד כתב התביעה ניצבת טענה לעליית מחירים דמיונית: מחירי הזיכרון הקונבנציונלי זינקו ב-697% לאורך תקופה של שמונה עשר חודשים, בעוד שמחירי המדף לצרכנים בחנויות זינקו בעד 500% בתוך שנה אחת בלבד. התובעים, קבוצה של צרכנים ועסקים קטנים מארצות הברית, טוענים כי במקום להרחיב את הייצור בתגובה לביקושים כפי שמכתיב שוק חופשי, שלוש החברות תיאמו קיצוצי תפוקה מקבילים החל מסוף שנת 2022, והסיטו את פסי הייצור באופן אגרסיבי פי עשרה לעבר שבבי HBM המיועדים למאיצי בינה מלאכותית.
ההסטה לעבר שוק הבינה המלאכותית יצרה מחסור פיזי חריף בחומרי גלם של סיליקון. מכיוון שמעבדי HBM מבוססים על שכבות שבבים מוערמות לגובה, הם צורכים שטח ופלים הגדול פי שלושה עד ארבעה לכל גיגה-בייט בהשוואה לזיכרון DDR5 רגיל. לפי התביעה, היצרניות ניצלו את המצב כדי לתאם נטישה פתאומית של ייצור זיכרונות DDR4 בשנת 2025, מהלך שגרר קניות בהלה בקרב יצרניות מחשבים והוביל לעיוות שבו רכיבי DDR4 הישנים הפכו ליקרים יותר מרכיבי DDR5 החדישים. כצעד קיצוני נוסף, הודיעה מיקרון על סגירת מותג הצרכנים הוותיק והרווחי שלה, Crucial, בדיוק בשיא עליות המחירים.
לצד סגירת פסי הייצור, החברות מואשמות בנעילת כמויות עתק של שבבים לטובת ענקיות ה-AI תוך הפקרת השוק הצרכני. סמסונג ו-SK הייניקס חתמו על הסכמים ראשוניים לאספקת עד 40% מסך תפוקת ה-DRAM העולמית לפרויקט מרכזי הנתונים של OpenAI, ובמקביל סירבו לחתום על חוזים ארוכי טווח מול לקוחות מחשוב מסורתיים. יתרה מכך, בתחילת שנת 2026 החלו שלוש החברות להפעיל נוהלי "סינון לקוחות" זהים ומחמירים, שבהם תחקרו רוכשים לגבי זהות משתמשי הקצה ואמיתות הביקושים – פרקטיקה המזכירה את שיטות הניטור של קרטל המחירים שבו הורשעו החברות בעבר.
מול טענות היצרניות כי מדובר בהחלטות עסקיות עצמאיות ולגיטימיות בתגובה לביקושי ה-AI, בדומה למתחרים הצופים זה בזה "כמו נצים בשמיים", השופטת וייז פסקה נחרצות נגד עמדת החברות. בהחלטתה קבעה השופטת כי התנהלות היצרניות חרגה ממעקב הדדי שגרתי ודמתה יותר ל"נצים הטסים במבנה מתואם – פעולה שנצים אינם נוהגים לעשות בטבע". בית המשפט קבע כי שרשרת ההחלטות לסגירת מותגים, דחיית הקמת מפעלים וסירוב להגדיל היצע מול מחירי שיא מייצרת תשתית ראייתית מוצקה לקיומו של תיאום מוקדם.
הטלטלה המשפטית מתרחשת בשיאו של משבר אספקה עולמי חסר תקדים, שזכה בענף החומרה לכינוי RAMmageddon. בעוד שהצרכנים מתמודדים עם זינוק במחירי שדרוג המחשב והסמארטפון, חטיבות הזיכרון של היצרניות נהנות מרווחיות שיא עם שולי רווח תפעולי של 70% עד 80% והכנסות רבעוניות שחצו את רף 41 מיליארד הדולרים. מומחי תעשייה מזהירים כי מאחר שהקמת מתקני ייצור חדשים אורכת שנים, המחסור ברכיבי הזיכרון צפוי להמשיך ולהכביד על השוק לפחות עד סוף העשור.
במישור המשפטי, ההחלטה אינה מהווה הרשעה סופית, אך סוללת את הדרך לשלב חשיפת הראיות וגילוי המסמכים הפנימיים של ענקיות הטכנולוגיה. בית המשפט הורה לסמסונג, מיקרון ו-SK הייניקס להגיש את כתבי ההגנה הרשמיים שלהן עד לראשית חודש דצמבר, לקראת פתיחת הדיונים המקדמיים בינואר 2027. עבור מיליוני משתמשים ברחבי העולם שראו את מחירי החומרה מכפילים ומשלשים את עצמם, המערכה המשפטית מסמנת סדק ראשון באוליגופול השבבים, ומעמידה למבחן את הניסיון לגלגל את עלויות ה-AI על גבו של הצרכן הפרטי.
