כמעט 40 שנה לאחר היעלמותו של הנווט הישראלי רון ארד, תחקיר רחב היקף של הניו יורק טיימס חושף היום (ראשון) פרטים חדשים על שורת מבצעים חשאיים שביצעה ישראל בניסיון לגלות מה עלה בגורלו.
על פי התחקיר, שפורסם בנובמבר 2026 ומבוסס על ראיונות עם עשרות גורמי מודיעין וביטחון מישראל, מאיראן ומארצות הברית, המוסד חטף שני גנרלים איראנים במסגרת החיפושים. אחד מהם נחקר במשך שבועות ולאחר מכן נהרג בידי אנשיו, ואילו השני הועבר לישראל, נחקר ושוחרר בדרום אפריקה. לצד החשיפות על המבצעים, התחקיר מעלה טענה משמעותית: במשך שנים המשיכו גורמים בישראל להאמין שאיראן אחראית להיעלמות ארד, אף שבדיקות מודיעיניות הצביעו על אפשרות אחרת לחלוטין.
בלבנון דיווחו על עסקה להשבת שרידי רון ארד; בישראל מכחישים
הגנרל שנעלם בטורקיה: החטיפה והחיסול שנחשפים לראשונה
אחת החשיפות המרכזיות בתחקיר נוגעת לגורלו של עלי רזא עסגרי, גנרל בכוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, שכיהן בעבר גם כסגן שר ההגנה של איראן. בדצמבר 2006 הגיע עסגרי לאיסטנבול שבטורקיה, התארח במלון סיילאן ונעלם בנסיבות מסתוריות. היעלמותו הפכה לאחת הפרשות המסקרנות בעולם המודיעין, ובמשך שנים לא היה ברור אם ערק למערב, נחטף או נהרג.
כעת, לפי הניו יורק טיימס, שלושה בכירים אמריקנים לשעבר שעבדו בצמוד לישראל טוענים כי אנשי המוסד הם שחטפו אותו, חקרו אותו במשך שבועות ולבסוף הרגו אותו. לפי אחד המקורות, הגנרל נחקר על סיפון כלי שיט, ולאחר מותו הושלכה גופתו לים השחור.
כוחותינו פעלו בלבנון לאיתור רון ארד, אך יצאו בידיים ריקות
מטרת החקירה הייתה לברר אם היה מעורב בהיעלמותו של רון ארד, בין היתר משום שהגיע ללבנון זמן קצר לאחר נפילת הנווט בשבי בשנת 1986 והחזיק בקשרים עם בכירים בחיזבאללה. אלא שלפי העדויות שפורסמו, החוקרים לא מצאו כל ראיה לכך שעסגרי היה קשור לפרשה או ידע היכן נמצא ארד. במשך השנים הכחישה ישראל מעורבות בהיעלמותו של הגנרל. המוסד סירב להגיב לתחקיר.
ארגז מקרר, רכב מסחרי וחטיפה בלב דמשק
מבצע נוסף שנחשף בתחקיר התרחש בספטמבר 2021, בשכונה דיפלומטית מאובטחת בבירת סוריה. לפי העיתון, הגנרל האיראני עבדאללה סאברי יצא בשעת בוקר מוקדמת לריצה באזור מגוריו בדמשק. בסמוך אליו המתינו אנשי מודיעין ישראלים שהתחזו למובילים והצליחו לעבור את מחסומי האבטחה בשכונה.
היה בקשר עם לקוח מקונגו: פרטים חדשים על חטיפת הקצין הלבנוני
כאשר הגנרל חלף ליד שני גברים שנשאו ארגז גדול של מקרר, הם השתלטו עליו, סיממו אותו, הכניסו אותו לארגז והעבירו אותו לרכב מסחרי לבן. החטיפה התבצעה סמוך לנציגות האיראנית, והחוליה עזבה את המקום מבלי לעורר חשד. על פי התחקיר, סאברי הועבר לישראל ונחקר על נושא אחד בלבד: מה הוא יודע על גורלו של רון ארד.
למרות תפקידיו הבכירים במשמרות המהפכה והיכרותו עם פעילות איראן בלבנון, החוקרים לא הצליחו להפיק ממנו מידע שהוביל לפריצת דרך. לאחר חקירה ממושכת הושאר הגנרל ברחוב ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. בהמשך טען כי עונה במהלך החזקתו. ראש המוסד באותה תקופה, דדי ברנע, אישר בעבר כי אישר מבצע נועז להשגת מידע על רון ארד, אך הגדיר את תוצאותיו ככישלון.
ההערכה שלא התקבלה: רון ארד כלל לא הגיע לאיראן
מעבר לחשיפות המבצעיות, התחקיר מתאר מחלוקת מודיעינית עמוקה שנמשכה שנים רבות. רון ארד נפל בשבי ב-16 באוקטובר 1986, לאחר שמטוס הפנטום שבו שירת נפגע במהלך פעילות מבצעית בשמי לבנון. הוא נטש את המטוס ונלכד בידי אנשי ארגון אמל השיעי.
במשך השנים התבססה בישראל ההערכה כי ארד הועבר לידי גורמים איראניים. ההנחה הזאת השפיעה על מדיניות הממשלה, על המאמצים הדיפלומטיים ועל פעילותם של ארגוני המודיעין. אולם לפי הניו יורק טיימס, בדיקות שנערכו במערכת הביטחון הישראלית הגיעו למסקנה אחרת. בשנת 2006 הורה ראש השב"כ דאז, יובל דיסקין, לערוך בחינה מחודשת של כלל המידע שנאסף בפרשה.
"עברנו על הכול, פריט אחר פריט, ובדקנו את כל המקורות, את אמינותם ואת האופן שבו המידע הושג", סיפר דיסקין לעיתון. לדבריו, הבדיקה העלתה כי הדיווחים שלפיהם ארד הועבר לאיראן התבססו על טעויות חמורות בפענוח המידע המודיעיני או על מקורות בלתי אמינים. צוות השב"כ העריך כי ארד מעולם לא הוחזק בידי משמרות המהפכה או חיזבאללה, וכי התשובה להיעלמותו נמצאת ככל הנראה בכפר נבי שית שבבקעת הלבנון. אלא שלפי דיסקין, מסקנות הבדיקה לא זכו למשקל משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות.
הדוח שהועבר לנתניהו: "היינו צריכים להגיע לשם לפני 20 שנה"
בשנת 2014 החל אבי קאלו, שעמד בראש היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל, לבדוק מחדש את החומר המודיעיני שנאסף לאורך השנים. לאחר בחינת האזנות, דיווחי מקורות והערכות קודמות, הגיע גם הוא למסקנה כי רון ארד ככל הנראה מת בשנת 1988 בכפר נבי שית, וכי לא הועבר לאיראן. קאלו סיפר כי בסוף שנת 2016 העביר את הדוח המפורט לראש הממשלה בנימין נתניהו. למרות זאת, לפי התחקיר, המבצעים שנועדו להשיג מידע מגורמים איראניים נמשכו.
"היינו צריכים להגיע לשם לפני 20 שנה. זה היה כישלון", אמר קאלו. לדבריו, התפיסה שלפיה איראן הייתה מעורבת בהיעלמות ארד הייתה מושרשת כל כך, עד שהתקשו להשתחרר ממנה גם כאשר הצטבר מידע שהצביע על כיוון אחר.
הדוח האיראני הסודי: רון ארד מת בלבנון ב-1988
פרט נוסף שנחשף בתחקיר נוגע לחקירה משותפת שערכו בעבר איראן וחיזבאללה בניסיון לאתר את רון ארד. בשנת 2004, במסגרת מגעים להשגת מידע על הנווט, שלחה איראן את הגנרל עבדאללה סאברי לסייע בחיפושים בלבנון. לפי שלושה בכירים איראנים לשעבר ששוחחו עם העיתון, החקירה הסתיימה בדוח סודי שקבע כי ארד מת ככל הנראה בשנת 1988 בכפר נבי שית, וכי ייתכן שנקבר באזור.
חשיבות הממצאים הייתה כה גדולה, עד שנשיא איראן לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני שלח את אחד מילדיו לגרמניה כדי למסור את המידע באופן אישי למתווכים. אולם בישראל פירשו את מעורבותו של הגנרל האיראני בצורה שונה לחלוטין.
במקום לראות בה ניסיון לסייע באיתור הנווט, גורמי מודיעין העריכו כי עצם שליחתו של קצין בכיר מעידה על כך שאיראן מחזיקה במידע סודי על גורלו. רז צימט, איש מודיעין לשעבר שהיה שותף להערכה משנת 2005 שהטילה את האחריות על איראן, הודה בריאיון לעיתון כי בדיעבד נראה שהמסקנה הייתה שגויה. לדבריו, הייתה נטייה טבעית לייחס למשטר בטהרן אחריות לכל התפתחות הקשורה לפרשה.
המבצע האחרון בלבנון: החיפושים חזרו לנקודת ההתחלה
לפי התחקיר, בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בכיוון החיפושים אחר רון ארד. במקום להתמקד באיראן, גורמי המודיעין החלו להפנות מחדש את תשומת הלב לכפר נבי שית, שבו הוחזק הנווט לאחר נפילתו בשבי. בדצמבר האחרון נעלם אחמד שוכר, איש ביטחון לבנוני לשעבר שנחשד כמי שעשוי להחזיק במידע על מקום קבורתו של ארד.
לפי גורמים לבנוניים, קיים חשד כי נחטף בידי סוכנים ישראלים לאחר שיצא לפגישה עסקית. מקום הימצאו עדיין אינו ידוע. בהמשך, במהלך פעילות צבאית בלבנון בשנת 2026, פשטו כוחות ישראליים על אזור בכפר נבי שית וחיפשו שרידים שעשויים להשתייך לרון ארד. החיילים חפרו בקבר בבית עלמין מקומי, אך לא מצאו את שרידיו.
על פי גורמים ישראליים ששוחחו עם הניו יורק טיימס, אחת ההערכות הנבחנות כיום היא שארד הוצא להורג בשנת 1988 כנקמה על מותו של אחיו של אחמד שוכר, שנהרג בעימות עם כוחות צה"ל. עם זאת, מדובר בהערכה מודיעינית ולא בממצא מוכח, וגורלו המדויק של הנווט עדיין לא התברר.
התחקיר מסתיים בתמונה מורכבת: עשרות שנים של פעילות מודיעינית, חטיפות ומבצעים מסוכנים לא הביאו לפתרון התעלומה. כעת, כמעט ארבעה עשורים לאחר שנפל בשבי, החיפושים אחר רון ארד מתמקדים שוב במקום שבו החלה הפרשה — בכפר קטן בלבנון.
