האם ישראל בדרך לממשלת שמאל-חרדים בראשות אביגדור ליברמן? אחרי שבוע שבו נדמה שכל הערכים, הדגלים והעקרונות הפוליטיים הונחו בצד, גם תרחיש כזה כבר אינו נשמע בלתי אפשרי. אלא שבין המגעים שמתקיימים מאחורי הקלעים לבין הקמת ממשלה בפועל ניצבת שורה ארוכה של מכשולים: המחלוקות בתוך הציבור החרדי, עמדת הרבנים, חסמי מערכת המשפט והיריבויות בין ראשי מפלגות גוש השמאל. כך עשויה להיראות הדרך של ליברמן ללשכת ראש הממשלה – ומה עלול לטרפד אותה עוד לפני שתקום הממשלה.
החרדים עדיין לא בכיס של ליברמן
מי שמוביל את המהלך בצד החרדי הוא דוד שפירא, נאמנו של הרב דב לנדו, יחד עם נציגי חסידות גור. מדובר בחמישה מתוך שבעת חברי הכנסת של יהדות התורה, ובחמישה מתוך 13 חברי הכנסת החרדים בכנסת כולה, כולל ש"ס. כלומר, גם אם יש מי שמקדם את המהלך, הדרך לגיוס כלל הנציגים החרדים עוד ארוכה.
חשיפה: פרטים חדשים מהמשא ומתן בין אביגדור ליברמן לחרדים
ליברמן אולי הצליח להשאיר מאחור חלק מהמשקעים מול החרדים, אבל היריבויות והמחלוקות בתוך המחנה החרדי לא נעלמו. כדי להוציא את המהלך לפועל יהיה צורך לשכנע ולגייס גם את החצר של הרב הלל הירש, את החסידים ואת הנציגים הספרדים. לא מדובר במשימה פשוטה, ובוודאי שלא במהלך שניתן להשלים באמצעות הסכמה של כמה נציגים בלבד.
הוראת שעה – אבל מה יקרה ביום שאחרי?
ההצעה שמונחת על השולחן מדברת על הוראת שעה לתקופה של כשנה וחצי, שבמהלכה לא יגייסו ולא יעצרו חרדים. למעשה, מדובר בהקפאת המצב הקיים ללא חוק גיוס, מכסות, פטורים או סנקציות. אלא שהרבנים צפויים לדרוש תשובות לשאלות מהותיות: מה יקרה בתום התקופה? האם מדובר בהסדר זמני בלבד, ומה תהיה המדיניות לאחר מכן? בנוסף, עולה השאלה אם במקביל להקפאת סוגיית הגיוס יקודמו חוקים אחרים בעלי השלכות על הציבור הדתי והחרדי. גם יאיר גולן ונעמה לזימי צפויים לדרוש תשובות בסוגיות הללו.
גם מול איראן: ליברמן דורש להגביל את סמכויות ממשלת המעבר
המכשול המשפטי: מי ייתן את הערבות להסדר?
כדי שההצעה תצא לפועל, ליברמן יצטרך לקבל למעשה מעין "ערבות בנקאית" מצד גורמים במערכת המשפט. בין היתר, מדובר ביועץ המשפטי לממשלה גיל למון ובחגי הרוש, ביועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון מירי פרנקל-שור ובמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי.
מדובר בגורמים שכבר הביעו בעבר עמדות נחרצות בסוגיית גיוס החרדים. פרנקל-שור, למשל, הייתה מעורבת בהפלת חוק ביסמוט, על הרבה פחות מזה. עמדותיהם של הגורמים המשפטיים בנושא מתועדות בפרוטוקולים ובדיונים קודמים, ולכן לא ברור אם יסכימו להכשיר כעת הסדר שונה שיאפשר את הקפאת המצב ללא חוק גיוס.
אלה הסעיפים בחוק הגיוס של ביסמוט להם הייעוץ המשפטי מתנגד
ברקע המגעים מסתובבות שמועות שלפיהן ליברמן קיבל מסר משופט העליון יצחק עמית, שלפיו "יהיה בסדר". אלא שהשאלה היא אם גם שופטים אחרים בבית המשפט העליון יסכימו למהלך. בראש ההרכב שפסל את חוק ביטול המעצרים, ושקבע את החובה לאכוף סנקציות, ישב המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, איש הציונות הדתית. בהרכב ישבה גם השופטת יעל וילנר, המזוהה אף היא עם המגזר.
החוק בקושי עבר, וכבר הוגשה עתירה נגד הקפאת מעצר בני הישיבות
הנקודה הזאת משמעותית במיוחד לנוכח העובדה שרבים מבני הציונות הדתית הצביעו בבחירות לליברמן, לוינטר, לבנט או להנדל, מתוך ציפייה שיקיימו את הבטחתם לברית המשרתים. בבתי הכנסת בשבת הקרובה ניתן יהיה להתרשם מעוצמת ההלם ומתחושת הבגידה בקרב חלק מהמצביעים. השאלה היא אם השופטים יסכימו להכשיר את ההסדר המסתמן, או שגם שם ייתקל ליברמן בחומה.
ליברמן ראש ממשלה – אבל מי יאפשר לו לכהן?
גם אם ליברמן יצליח לגייס את 13 האצבעות החרדיות, לקבל את הסכמת הרבנים ולעבור את המכשולים המשפטיים, הוא עשוי להפוך לראש הממשלה הבא. אלא שכאן ממתין לו מכשול פוליטי לא פחות משמעותי: השותפים הפוטנציאליים שלו. במצב כזה גדי איזנקוט ונפתלי בנט ייאלצו לכהן תחת ליברמן, אף שכל אחד מהם סבור שהוא מתאים יותר לתפקיד ראש הממשלה. קשה להניח שהם ימהרו לסייע לו להגיע לרגע ההכרזה "עלה בידי", וגם אם הממשלה תקום, לא בטוח שיעניקו לו תקופת חסד.
איזנקוט מבקש לקבוע עובדות בשטח – עוד לפני הרכבת הממשלה
בהזדמנות הראשונה עשויים השניים לנסות להדיח אותו ולרשת את מקומו, מה שעלול להביא לפירוק הממשלה. יתרה מכך, איזנקוט עשוי לחשב מסלול מחדש ולבחון אפשרות אחרת: במקום לכהן כשר ביטחון בממשלת ליברמן, אולי עדיף לו לקדם ממשלת אחדות עם הליכוד בלבד.
גם הימין והערבים לא יישארו מחוץ למשחק
לצד הקשיים מתוך הקואליציה המתגבשת, ליברמן יצטרך להתמודד גם עם האופוזיציה. הליכוד ומפלגות הימין צפויות להיאבק בכל הכוח נגד ממשלה שתישען על חיבור של השמאל עם החרדים או עם המפלגות הערביות. ניסיון העבר מלמד שהימין יודע לנהל מאבק פוליטי אפקטיבי, כפי שהוכיח בפירוק ממשלת השינוי בתוך כשנה.
המוקש בדרך לממשלת איזנקוט – והשאלה שממנה התחמק נציג רע"מ
במקביל, גם המפלגות הערביות עלולות להפוך למכשול. אחרי שהגיעו עד לשוקת במסגרת המגעים הפוליטיים, הן עשויות לגלות שהן כלל אינן חלק מהמשחק ושלא יזכו אפילו בפירורים מהשלל. לא בטוח שהן יקבלו בשוויון נפש את האפשרות שייוותרו מחוץ לממשלה לאחר שהיו חלק מהמשוואה הפוליטית.
השעון מתקתק
בסופו של דבר, גם אם כל הצדדים המעורבים יצליחו להתגבר על המחלוקות, לגייס את התמיכה הדרושה ולהגיע להסכמות עם הגורמים המשפטיים, עדיין צפויים מאבקי כוח משמעותיים בתוך הממשלה ומחוצה לה.
לכל התרחישים הללו נותרו קצת יותר מ-30 יום כדי להפוך למציאות. ליברמן יצטרך לגשר על הפערים בין החרדים, המשפטנים ושותפיו הפוליטיים, ובמקביל להתמודד עם התנגדות הימין והמפלגות הערביות. הדרך ללשכת ראש הממשלה עוד ארוכה, ולא מעט גורמים יכולים לטרפד אותה בדרך.
