מחלת פרקינסון מתפתחת בהדרגה וגורמת לרעד, נוקשות וקשיי שיווי משקל. אך מחקר חדש ורחב היקף חושף כי ייתכן שניתן לזהות סימנים מקדימים למחלה עד שבע שנים לפני האבחון הרשמי, וזאת באמצעות ניתוח שינויים באופן ההליכה. הממצאים, שהתבססו על נתונים של יותר מ-100,000 אנשים, מציעים דרך חדשה לזיהוי מוקדם של המחלה הנוירולוגית, שמאובחנת לרוב בגיל מבוגר ומחמירה עם הזמן.
חמשת השינויים בהליכה שכדאי להכיר
החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Journal of Neural Transmission, ניתחו נתונים שנאספו באמצעות צמידי ניטור תנועה. הם מצאו חמישה שינויים עיקריים בהליכה שהיו שכיחים יותר בקרב אנשים שאובחנו בהמשך עם פרקינסון: הם צעדו פחות צעדים ביום, הלכו בקצב איטי יותר, ביצעו מקטעי הליכה קצרים יותר, הראו חוסר קצב או "סדירות" בצעדים, והניפו פחות את ידיהם באופן טבעי בזמן ההליכה.
מדוע פרקינסון משפיע על ההליכה? המחלה פוגעת במערכת העצבים המרכזית ומשבשת את האותות שהמוח שולח לשרירים. לדברי מומחים, ישנם ארבעה מאפיינים מרכזיים למחלה שמשפיעים על התנועה: רעד (בעיקר במנוחה), תנועה איטית (ברדיקינזיה), נוקשות שרירים וחוסר יציבות תנוחתית, המקשה על שיווי המשקל. שילוב הגורמים הללו מוביל לשינויים הניתנים לזיהוי בדפוסי ההליכה, לעיתים שנים רבות לפני הופעת התסמינים המוכרים יותר.
מה התועלת באבחון מוקדם?
חשוב להדגיש כי נכון להיום, אין תרופה שיכולה לעצור או להאט את התקדמות מחלת פרקינסון. עם זאת, רופאים מדגישים את הערך הרב של אבחון מוקדם. גילוי מוקדם מאפשר למטופלים לאמץ שינויים באורח החיים, ובראשם פעילות גופנית סדירה. מחקרים מראים כי אימונים גופניים עשויים להאט את התקדמות המחלה. לכן, מודעות לשינויים הללו יכולה להעניק הזדמנות חשובה להתחיל בטיפול תומך מוקדם ככל האפשר.
אם אתם או יקיריכם מזהים שינויים כאלה בהליכה, במיוחד אם הם מלווים ברעד או בתסמינים אופייניים אחרים, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי. יחד עם זאת, חשוב לא להיכנס לפאניקה, שכן בעיות הליכה יכולות לנבוע ממגוון רחב של מצבים נוירולוגיים אחרים, ולאו דווקא מפרקינסון. רופא יוכל לבצע הערכה מלאה.
