האם ניתן לזהות את הסימנים הראשונים לסרטן השחלות עוד לפני שהתפתח גידול סרטני פולשני? מחקר חדש שפורסם אתמול(רביעי) בכתב העת המדעי Nature Medicine מציג ממצאים שעשויים לפתוח דרך חדשה לאבחון מוקדם של אחת המחלות המאתגרות ברפואת הנשים. החוקרים הצליחו לזהות באמצעות בדיקת דם סמן מולקולרי הקשור לשינויים טרום-סרטניים בחצוצרות, הנחשבים למקור של רבים ממקרי סרטן השחלות מהסוג השכיח והאלים ביותר.
המחקר, שהובילו חוקרים ממכון הסרטן Hoag Family Cancer Institute בקליפורניה, מציע לשנות את הגישה המקובלת לאבחון מוקדם: במקום לחפש גידול שכבר התפתח, לנסות לאתר את האותות הביולוגיים שמקדימים את היווצרותו.
הבעיה: המחלה מתגלה לא פעם כשהיא כבר מתקדמת
סרטן השחלות נחשב למחלה מאתגרת במיוחד לאבחון מוקדם, בין היתר משום שבשלבים הראשונים הוא עלול שלא לגרום לתסמינים ברורים, או להתבטא בתלונות כלליות כמו נפיחות בבטן, תחושת מלאות, כאבי בטן ושינויים בהרגלי השתן. במשך שנים ניסו חוקרים לפתח שיטות שיאפשרו לזהות את המחלה בשלב מוקדם יותר, בין היתר באמצעות בדיקות דם ובדיקות הדמיה. אלא שעד היום לא קיימת בדיקת סקר שגרתית שהוכחה כיעילה להפחתת התמותה מסרטן השחלות בקרב נשים ללא תסמינים באוכלוסייה הכללית.
בשנים האחרונות התברר כי חלק גדול ממקרי סרטן השחלות מסוג סרוזי בדרגת ממאירות גבוהה (High-Grade Serous Ovarian Cancer) מתחילים למעשה בחצוצרות, ולא בהכרח בשחלות עצמן. אחד השלבים המוקדמים האפשריים בהתפתחות המחלה הוא נגע המכונה STIC – שינוי מיקרוסקופי בתאי הציפוי של החצוצרה, הנחשב לנגע טרום-סרטני הקשור להתפתחות סרטן סרוזי פולשני. מדובר בשינוי זעיר שבדרך כלל אינו ניתן לזיהוי באמצעות בדיקות הדמיה רגילות.
בדיקת הדם שזיהתה 92.3% מהנגעים הטרום-סרטניים
במסגרת המחקר, שנמשך שמונה שנים וכלל שיתוף פעולה בין מוסדות רפואיים ומדענים ממספר מדינות, החוקרים בחנו מולקולת RNA בשם Tu-Stroma, שרמתה בדם נמצאה מוגברת אצל נשים עם נגעי STIC וכן אצל נשים עם סרטן שחלות סרוזי בשלב מוקדם. המולקולה קשורה לתהליכים ביולוגיים שבהם תאים לא תקינים משפיעים על סביבתם ועל התאים הבריאים הסמוכים להם. בקבוצת אימות נפרדת, בדיקת הדם זיהתה 92.3% מהנשים שאצלן כבר אובחן נגע STIC.
נוסף על כך, הבדיקה זיהתה נכון 98.2% מהנשים הבריאות שנבדקו. במונחים רפואיים, מדובר ברגישות של 92.3% ובסגוליות של 98.2% באוכלוסיית המחקר. הנתונים מצביעים על פוטנציאל משמעותי, אך אינם מבטיחים שהבדיקה תגיע לאותם שיעורי דיוק כאשר תיבחן באוכלוסייה רחבה יותר. חשוב גם להדגיש כי המחקר בחן דגימות דם שנאספו בעבר מנשים שמצבן הרפואי כבר היה ידוע. לכן עדיין לא הוכח שהבדיקה מסוגלת לגלות נגעים כאלה באופן אמין בנשים בריאות שנבדקות לאורך זמן.
בשורה אפשרית במיוחד לנשים עם סיכון גנטי מוגבר
אחת האוכלוסיות שעשויות להפיק תועלת מהפיתוח בעתיד היא נשים הנושאות מוטציות גנטיות המעלות את הסיכון לסרטן השחלות, ובהן מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2. כיום, נשים בסיכון תורשתי גבוה ניצבות לעיתים בפני החלטה רפואית מורכבת: האם ומתי לעבור ניתוח מניעתי להסרת החצוצרות והשחלות כדי להפחית את הסיכון להתפתחות המחלה. ההחלטה מתקבלת בעיקר על סמך נתוני הסיכון הגנטי, הגיל, ההיסטוריה המשפחתית ושיקולים רפואיים ואישיים נוספים, ולא על סמך זיהוי ישיר של נגע טרום-סרטני.
במחקר הנוכחי ערכו החוקרים גם מודל סטטיסטי שבחן כיצד הבדיקה עשויה לפעול בקרב נשים בסיכון גבוה. לפי המודל, כ-72% מהתוצאות החיוביות צפויות להיות נכונות, בעוד שהערך המנבא השלילי היה קרוב ל-100%. עם זאת, מדובר בהערכה המבוססת על מודל ולא בהוכחה קלינית. תוצאה שלילית אינה יכולה כיום לשלול בוודאות התפתחות סרטן בעתיד, ואין להשתמש בבדיקה המחקרית כדי לדחות ניתוח מניעתי שהומלץ על ידי צוות רפואי.
מה ההבדל בין הבדיקה החדשה לבדיקות הקיימות?
אחד ההבדלים המרכזיים הוא המטרה הביולוגית של הבדיקה. בדיקות קיימות, ובהן מדידת הסמן CA-125 ובדיקות אולטרסאונד, עשויות לשמש כחלק מבירור רפואי במצבים מסוימים, אך אינן מאפשרות לזהות באופן אמין את הנגעים המיקרוסקופיים המוקדמים ביותר בחצוצרות. לעומת זאת, המחקר החדש מתמקד בסמן ביולוגי שעשוי להעיד על נוכחות שינויים טרום־סרטניים, עוד לפני שנוצר גידול שניתן לראות בהדמיה. אם ממצאי המחקר יאומתו במחקרים גדולים נוספים, ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לשלב בדיקת דם מסוג זה במסגרת מעקב מותאם אישית אחר נשים בסיכון מוגבר.
מתי הבדיקה תהיה זמינה?
למרות התוצאות המעודדות, בדיקת הדם עדיין נמצאת בשלבי מחקר ואינה זמינה כיום כבדיקת סקר רפואית שגרתית. החוקרים מתכננים כעת מחקרים קליניים פרוספקטיביים, שבהם יילקחו דגימות דם מנשים ויתבצע מעקב אחר מצבן לאורך זמן. מטרת המחקרים היא לבדוק עד כמה מוקדם ניתן לזהות את הסמן, האם הוא מסוגל להבחין באופן אמין בין נשים עם נגע טרום־סרטני לבין נשים ללא המחלה, והאם השימוש בבדיקה יכול לשפר בפועל החלטות טיפוליות ותוצאות רפואיות.
עד להשלמת המחקרים, ההמלצות הקיימות לנשים בסיכון מוגבר לסרטן השחלות נותרות בעינן, לרבות ייעוץ גנטי והחלטות מותאמות אישית לגבי מניעה ומעקב. המשמעות המרכזית של המחקר היא האפשרות לשינוי תפיסתי באבחון סרטן: מעבר מניסיון לגלות את המחלה לאחר שהתפתחה, לניסיון לזהות את השינויים הביולוגיים הראשונים שמקדימים אותה. אם הגישה תוכיח את עצמה במחקרים עתידיים, היא עשויה לפתוח אפשרויות חדשות במניעה ובאבחון מוקדם של סרטן השחלות.
