מניית ברקשייר האת'ווי עלתה ביותר מ-10% בחודש האחרון, בזמן שמדדי וול סטריט רשמו ירידות. מאז פרישתו של וורן באפט מתפקיד המנכ"ל בתחילת השנה, עלתה המניה בכ-12.5%, יותר ממדד S&P 500. הנתונים ממחישים כי גם לאחר עשרות שנים שבהן החברה הייתה מזוהה עם אדם אחד, היא מצליחה לשמור על אמון המשקיעים.
את מקומו של באפט תפס גרג אייבל, שכבר החל להטביע את חותמו על החברה. בדוחות הרבעון השלישי התברר כי ברקשייר רכשה בחזרה מניות של עצמה בהיקף של כ-9.6 מיליארד דולר – הרכישה העצמית הגדולה בתולדותיה ברבעון אחד. במקביל, אייבל מבצע שינויים בתיק ההשקעות, ובהם הגדלת ההחזקה באלפבית, החברה האם של גוגל.
אחת הסיבות לחוסנה של ברקשייר היא מבנה הפעילות המגוון שלה. החברה מחזיקה בעסקי ביטוח, אנרגיה, רכבות, תעשייה וצריכה, ואינה תלויה בענף בודד. בנוסף, בקופתה מזומנים ואגרות חוב קצרות בהיקף של כ-377 מיליארד דולר, שמעניקים לה גמישות פיננסית בתקופות של אי-ודאות בשווקים.
כמה אנבידיה וטסלה תלויות במנכ"ל?
הסיפור של ברקשייר מקבל משמעות מיוחדת על רקע הדרמה באנבידיה. ג'נסן הואנג הוא לא רק מנכ"ל החברה, אלא גם המייסד והדמות המזוהה ביותר עם הצלחתה. הפרשה האחרונה ממחישה עד כמה אירועים הנוגעים למנכ"ל עלולים להפוך לסיכון תדמיתי וליצור אי-ודאות בקרב המשקיעים.
הדרמה באנבידיה: טראמפ מביע תמיכה במנכ"ל, אך המניה צונחת
חשש דומה קיים גם בקרב משקיעי טסלה, שחלק ניכר מהאמון שלהם בחברה קשור לדמותו של אילון מאסק ולחזון שהוא מוביל. השאלה מה יקרה לטסלה אם מאסק יחליט יום אחד לפנות את מקומו היא חלק בלתי נפרד מהדיון על שווי החברה.
ברקשייר מוכיחה כי חברה שבנתה תשתית עסקית חזקה יכולה להמשיך להצליח גם לאחר פרישת המייסד. עבור אנבידיה וטסלה, המבחן הוא להראות שהחדשנות, היתרון הטכנולוגי והצמיחה שלהן אינם תלויים באדם אחד, מוכשר ומשמעותי ככל שיהיה.
