דלג לתוכן הראשי
צילום: ארכיון, יונתן סינדל, פלאש 90
צילום: ארכיון, יונתן סינדל, פלאש 90

50 יום אחרי כיפור: החג היהודי שלא כולם מכירים

אפרת ברינר
אפרת ברינר

חג הסיגד, המצוין מדי שנה בכ"ט בחשוון, הוא אחד המועדים המרכזיים במסורת יהודי אתיופיה • החג, שמתקיים 50 ימים לאחר יום הכיפורים, מוקדש לחידוש הברית עם אלוהים, לחשבון נפש קהילתי ולכמיהה לירושלים • במשך דורות התכנסו בני הקהילה בהרים באתיופיה, צמו והתפללו לשיבה לציון, וכיום מציינים את המועד בישראל, בעיקר בטקסים בירושלים • כל מה שצריך לדעת על משמעות החג ומנהגיו


חג הסיגד, אחד המועדים החשובים והייחודיים במסורת יהודי אתיופיה, חל היום (שני), כ"ט בחשוון תשפ"ז. החג, שנחגג במשך דורות בקהילת ביתא ישראל, מבטא את חידוש הברית בין העם היהודי לאלוהים, את חשיבותה של האחדות הקהילתית ואת הכמיהה העמוקה לירושלים. לאחר העלייה לישראל קיבל המועד משמעות נוספת: חג שבעבר עמד במרכזו החלום להגיע לארץ הקודש, הפך לאירוע שבו בני הקהילה מציינים את הגשמתו, לצד שימור מסורתם העתיקה.

חגיגות חג הסיגד | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

המילה "סיגד" מקורה בשפת געז העתיקה, ומשמעותה סגידה או השתחוויה. החג נקרא גם "מהללה", שפירושו תחינה, והוא מבטא את הקשר העמוק בין יהודי אתיופיה למסורת היהודית, לתורה ולארץ ישראל.

הסיגד חל מדי שנה בכ"ט בחשוון, חמישים ימים לאחר יום הכיפורים. הבחירה במועד אינה מקרית: בדומה לתקופה שבין פסח לשבועות, גם כאן מדובר בתקופה של חמישים ימים המסתיימת בהתכנסות רוחנית ובחידוש הברית עם אלוהים.

יהדות אתיופיה חוגגת את חג הסיגד, ארכיון | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

מקורות החג קשורים למסופר בספר נחמיה, המתאר כיצד התכנסו בני ישראל לאחר שיבת ציון, צמו, התוודו על חטאיהם וקראו בתורה. במסורת יהודי אתיופיה הפך המעמד הזה לבסיסו של חג המוקדש לתשובה, לאחדות ולחיזוק הזהות היהודית.
אחד החגים החשוּבים של יהודי אתיופיה.

במשך דורות נהגו יהודי אתיופיה להתכנס ביום החג על פסגות הרים וגבעות, שסימלו את הר סיני ואת הקרבה הרוחנית לאלוהים. בני הקהילה הגיעו למקום כשהם לבושים בבגדים חגיגיים, לאחר שהקפידו על טהרה ועל צום.

אלפים חוגגים את חג הסיגד, ארכיון | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

את הטקסים הובילו הקייסים, מנהיגיה הרוחניים של הקהילה, שקראו מתוך ספרי הקודש בשפת געז ונשאו תפילות לשיבה לירושלים. המתפללים השתחוו, ביקשו מחילה והתחייבו מחדש לשמור על מצוות התורה ועל אחדות הקהילה.

אחד המרכיבים המרכזיים בחג היה הגעגוע לציון. במשך מאות שנים, כאשר בני הקהילה חיו הרחק מארץ ישראל, הפכו התפילות לירושלים לביטוי של תקווה מתמשכת לשוב אליה. בסיום הצום נהגו המשתתפים לרדת מן ההר, להתכנס לסעודה חגיגית ולציין את המעמד בשירה ובשמחה.

חג הסיגד, ארכיון | צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

העלייה ההמונית של יהודי אתיופיה לישראל, ובמיוחד מבצע משה בשנות ה-80 ומבצע שלמה בשנת 1991, העניקה לחג משמעות חדשה. בעוד שבאתיופיה עמד במרכזו החלום להגיע לירושלים, בישראל יכולים בני הקהילה להתכנס בעיר שאליה נשאו את תפילותיהם במשך דורות.

מוקד החגיגות המרכזי בישראל הוא טיילת ארמון הנציב בירושלים, שממנה נשקף נופה של העיר העתיקה והר הבית. במקום מתקיימות תפילות בהובלת הקייסים, קריאה בכתבי הקודש וטקסים מסורתיים, בהשתתפות בני הקהילה ואורחים נוספים.

בשנת 2008 אישרה הכנסת את חוק חג הסיגד, שהעניק למועד הכרה רשמית במדינת ישראל. החוק קבע כי החג יצוין בטקס ממלכתי, במערכת החינוך ובפעילויות ציבוריות נוספות. הסיגד מוגדר כיום כיום בחירה לעובדים בהתאם להוראות החוק, והוא אינו יום שבתון כללי במשק. השנה הודיע משרד החינוך כי בתי הספר ברחבי הארץ יציינו את החג באמצעות פעילויות העוסקות במורשת יהודי אתיופיה, בכמיהה לירושלים, בשימור המסורת ובתרומתה של הקהילה לחברה הישראלית.