דלג לתוכן הראשי
צילום: מתוך האינסטגרם של  בר בלפר
צילום: מתוך האינסטגרם של בר בלפר

בעקבות המקרה של בר בלפר: מתי התקף אפילפסיה הופך למסכן חיים?

דסק C14
דסק C14

השחקנית הישראלית בר בלפר הלכה לעולמה בגיל 37 בלבד בעקבות התקף אפילפטי חמור • מה מתרחש במוח בזמן התקף, מהם סוגי ההתקפים השונים, אילו סיבוכים עלולים להתפתח ומתי נשקפת סכנת חיים?


השחקנית והמוזיקאית בר בלפר הלכה לעולמה בגיל 37 בלבד, לאחר התקף אפילפטי חמור. בלפר, שהתפרסמה בתפקידה הראשי בסרט ״מישהו לרוץ איתו״, עסקה לאורך השנים במשחק, במוזיקה ובעיתונות והותירה אחריה בעל ובת קטנה. מותה הפתאומי מעלה שאלות בנוגע למחלה: מה מתרחש בגוף בזמן התקף אפילפטי, מהם סוגי ההתקפים השונים, מדוע חלקם עלולים להיות מסכני חיים והאם ניתן למנוע את הסיבוכים הקשים?

בלפר פרצה לתודעה כשהייתה בת 17, כשגילמה את תמר בסרט "מישהו לרוץ איתו". בשנת 2010 נפצעה באורח אנוש בתאונת דרכים בנתיבי איילון, עברה שיקום ממושך והצליחה לחזור לעשייה המקצועית. היום (ראשון) נמסר ממשרדה של זוהר יעקובסון כי בלפר הלכה לעולמה בעקבות התקף אפילפטי חמור, בגיל 37 בלבד.

מהי אפילפסיה ומה קורה במוח בזמן התקף?

אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית המתאפיינת בנטייה להתקפים חוזרים, שנגרמים מפעילות חשמלית חריגה במוח. בזמן התקף, קבוצות של תאי עצב שולחות אותות חשמליים באופן לא תקין, דבר שעלול להשפיע על התנועה, התחושות, ההתנהגות ורמת ההכרה. המחלה יכולה להתפתח בכל גיל, והיא מתבטאת באופן שונה מאדם לאדם.

ישנם כמה סוגים של התקפים אפילפטיים וההבדלים ביניהם תלויים באזור במוח שבו מתחילה הפעילות החריגה. התקף מוקדי מתחיל באזור מסוים במוח ועשוי להתבטא בבלבול, בתנועות לא רצוניות או בשינויים בתחושות. לעומתו, התקף כללי מערב את שתי ההמיספרות במוח ועלול לגרום לאובדן הכרה ולפרכוסים. ישנם גם התקפי ניתוק, שבהם האדם מפסיק להגיב לסביבתו למשך כמה שניות ולעיתים נראה כאילו הוא בוהה בחלל.

מתי ההתקף מסכן חיים?

מרבית ההתקפים מסתיימים בתוך זמן קצר, אך במקרים מסוימים הם עלולים להפוך למצב חירום רפואי. אחד המצבים המסוכנים נקרא "סטטוס אפילפטיקוס", והוא מתרחש כאשר התקף נמשך חמש דקות או יותר, או כאשר כמה התקפים מופיעים ברצף ללא חזרה להכרה ביניהם. פעילות חשמלית ממושכת במוח עלולה לגרום לפגיעה מוחית ולסיבוכים נוספים, בהם הפרעות בנשימה ובקצב הלב.

אחד הסיבוכים החמורים הקשורים למחלה נקרא SUDEP – מוות פתאומי ובלתי צפוי בקרב אנשים עם אפילפסיה. התופעה מתרחשת ללא סיבה אחרת שניתן לזהות, והמנגנון המדויק שלה עדיין נחקר. אחת ההשערות היא שהתקף אפילפטי עלול לגרום להפרעה במנגנוני הנשימה ובקצב הלב, באופן שעלול להוביל לכשל נשימתי או לבבי. בנוסף, התקפים ממושכים עלולים לגרום לסיבוכים מסכני חיים אם אינם מטופלים בזמן.

צילום: באדיבות yes

למרות הסיכונים, אפילפסיה היא מחלה שניתן במקרים רבים לשלוט בה באמצעות טיפול מתאים. תרופות נגד פרכוסים מסייעות להפחית את תדירות ההתקפים ולעיתים אף למנוע אותם לחלוטין. הקפדה על הטיפול, מעקב רפואי וזיהוי גורמים שעלולים לעורר התקפים הם חלק משמעותי בהתמודדות עם המחלה.