הסרט התיעודי "האינתיפאדה שהועלמה 1958" צפוי להיות מוקרן הערב (ראשון) בשעה 20:00 במתחם "סינמאנה – תרבות וזהות" בנצרת, מבלי שהובא לאישור המועצה לביקורת סרטים. באתר ההפקה נמכרים כרטיסים להקרנה במחיר של 60 שקלים.
עו"ד דני חורין, היועץ המשפטי של משרד התרבות, אישר כי הסרט לא נבדק בידי המועצה, אך הסתייג מהקביעה שההקרנה מחייבת את אישורה: "מבדיקתנו עולה כי הסרט לא הובא לאישור המועצה לביקורת סרטים. יחד עם זאת, אין בידי המועצה פרטים ביחס לאופי ההקרנה שבה מדובר, ועל כן איננו יכולים לקבוע האם אומנם מדובר בהקרנה המחייבת את אישור המועצה".
המשטרה מנעה את הקרנתו של הסרט "לוד" שמסית נגד חיילי צה"ל
בעקבות האירוע פנה מנכ"ל ארגון בצלמו שי גליק, באמצעות עורך הדין מיכאל ליטווק, למפקד מחוז צפון במשטרה ולמפקד תחנת נצרת. השניים נדרשו למנוע את ההקרנה, שלטענת הארגון מנוגדת לפקודת סרטי הראינוע ומעודדת אלימות וטרור.
בפנייה נטען כי מדובר ב"סרט אנטי ישראלי מסית שמעודד אלימות וטרור". עוד טוענים בארגון כי הסרט מאדיר את המשתתפים באירועי מאי 1958 ומציג תמיכה ביידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון. הטענות מתבססות, לדברי הפונים, על הטריילר ועל חומרי הפרסום של הסרט.
"המרד הפלשתיני הראשון"
הסרט, שפורסם בעבר גם בשם "מאי של הברית", בוים בידי וורד ג'ראייסי. המפיץ הבינלאומי מציג אותו כהפקה פלשתינית משנת 2026. בחומרי הפרסום מתוארים אירועי מאי 1958 בנצרת כ"ההתקוממות הפלשתינית ההמונית הראשונה לאחר הנכבה" בתוך גבולות ישראל. יוצרי הסרט מכנים אותם "מעשה ההתנגדות הגדול הראשון" של הפלשתינים אזרחי ישראל ו"פריצה פומבית של הפחד".
מוזיאון שיועד להנצחת חללי צה"ל מארח תערוכה על הנכבה
בסרט משולבות עדויותיהם של עשרה משתתפים באירועים, שגילם כיום נע בין 87 ל-96, לצד מסמכים, תצלומים וחומרים תקשורתיים מהתקופה. לטענת היוצרים, האירועים התרחשו לאחר "עשר שנים של שתיקה כפויה" תחת הממשל הצבאי וסימנו את התפתחותה של תודעה פוליטית פלשתינית חדשה בישראל.
בפניית בצלמו למשטרה נטען כי הסרט אינו מסתפק בתיעוד היסטורי, אלא מאדיר את המשתתפים באירועים ומציג תמיכה ביידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון. "מדובר בסרט אנטי ישראלי מסית שמעודד אלימות וטרור", נטען במכתב.
האם ההקרנה מחייבת אישור?
פקודת סרטי הראינוע קובעת כי אסור להציג סרט הטעון אישור בלי שאושר וסומן בידי המועצה. החוק מגדיר הצגת סרט לא מאושר כעבירה, ומעניק לקצין משטרה בכיר סמכות להתערב כאשר קיים יסוד להאמין שסרט מוצג ללא רשות. הפקודה מופיעה במאגר החקיקה של הכנסת כדין תקף.
נוהל המועצה קובע כי סרט המיועד להקרנה מסחרית לקהל הרחב טעון אישור מוקדם. הקרנה מסחרית מוגדרת כהקרנה המוצעת לציבור בתשלום ואינה מיועדת רק למוזמנים או לקבוצה מוגדרת מראש.
בצלאל מסתבכת: ארגוני ימין בעצומה ותלונות נגד המרצה המסית
עם זאת, הנוהל כולל גם חריגים. הקרנת סרט במסגרת אירוע שעיקרו חינוכי, כגון אירוע הכולל הרצאה או דיון מרכזי, עשויה שלא לדרוש אישור. גם סרטים המוקרנים במסגרת פסטיבלים העומדים בתנאים שקבעה המועצה אינם מובאים בפועל לאישורה.
בארגון בצלמו טוענים כי מכירת הכרטיסים לציבור, לצד העובדה שהסרט עומד במרכז האירוע, מלמדות שמדובר בהקרנה מסחרית המחייבת אישור. במשרד התרבות, מנגד, אומרים כי חסרים למועצה פרטים על אופיו המלא של האירוע ולכן היא אינה יכולה להכריע אם חובת האישור חלה עליו.
המשטרה כבר התערבה בעבר
זו אינה הפעם הראשונה שבה המשטרה מתערבת בהקרנת סרט שלא הובא לאישור המועצה. באוקטובר 2024 בוטלה הקרנת הסרט "לוד" בתיאטרון אלסראיא ביפו. המשטרה הודיעה למארגנים כי הקרנתו ללא אישור עשויה להיחשב עבירה פלילית וכי היא ערוכה למנוע אותה בפועל.
מנהל התיאטרון זומן לחקירה והמארגנים נדרשו לעדכן את רוכשי הכרטיסים על ביטול האירוע. ההתערבות הגיעה לאחר ששר התרבות מיקי זוהר פנה למפכ"ל וביקש לבחון את ההקרנה. כחודש קודם לכן מנעה המשטרה גם הקרנות של "ג'נין ג'נין 2", סרטו של מוחמד בכרי, בחיפה ובתל אביב.
בנובמבר 2025 בוטלה הקרנה נוספת של "לוד", הפעם בהיכל התרבות העירוני בסכנין. המשטרה פנתה לראש העיר, והסרט לא הוקרן במועד המתוכנן. במקרה הזה הוזכרו גם מידע על חשש להפרות סדר ואפשרות לפגיעה בתקציבים שהועברו ממשרד לביטחון לאומי. בית המשפט לא הספיק להכריע בחוקיות הביטול לפני מועד ההקרנה.
על רקע המקרים הקודמים דורש כעת ארגון בצלמו מהמשטרה לפעול גם בנצרת. הפנייה הועברה גם ליו"ר המועצה לביקורת סרטים, ליועצה המשפטי, לשר התרבות מיקי זוהר, ללשכת מנכ"ל משרד התרבות וללשכת השר לביטחון לאומי.
