דווקא בחודש הקניות, כשהישראלים מסתערים על המבצעים ומוציאים מיליארדי שקלים על רכישות, יש הוצאה קטנה שהולכת ומצטברת בחשבון של הצרכנים: השקיות. יותר ויותר רשתות וחנויות גובות שקל עבור שקית נשיאה, סכום שנראה אולי זניח בקנייה בודדת, אבל הופך להוצאה נוספת כשמסתכלים על התמונה הרחבה.
כדי להבין את היקף התופעה, מספיק להסתכל על נתוני הצריכה בישראל. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2025 נמכרו בישראל כ-524 מיליון שקיות נשיאה חד-פעמיות מפלסטיק. מדובר בממוצע של יותר מ-1.4 מיליון שקיות ביום. אמנם לא כל השקיות נמכרות במחיר של שקל, אך המספר ממחיש עד כמה מדובר במוצר שנמצא בשימוש נרחב ובכמה הזדמנויות צרכניות במהלך היום.
גם היקף הקניות בחודש נובמבר ממחיש את גודל השוק. לפי נתוני חברת שב"א, בנובמבר 2025 הסתכמו ההוצאות בכרטיסי אשראי בישראל ב-49.621 מיליארד שקל, עלייה של 11.8% לעומת נובמבר 2024. מתוך הסכום הזה, כ-19.9 מיליארד שקל הוצאו בעסקאות פיזיות בבתי העסק. כלומר, לצד חגיגת הקניות והמבצעים, מדובר גם בתקופה שבה הצרכנים מגיעים שוב ושוב לחנויות ומשלמים על מוצרים ועל התוספות שמגיעות איתם.
על פניו, שקל אחד לא אמור להיות מה שיכריע אם לקנות מוצר או לוותר עליו. אבל כשעוצרים לחשוב על תדירות הקניות של הישראלים, מדובר בתשלום שחוזר על עצמו כמעט בכל ביקור בחנות. מי שמגיע לסופר כמה פעמים בשבוע, קונה בגדים, מוצרי חשמל או אוסף הזמנה מחנות, עלול למצוא את עצמו משלם שוב ושוב על שקיות, גם כאשר מדובר ברכישות קטנות יחסית.
לא רק בסופר: השקל שמצטרף לחשבון
העניין הוא שלא מדובר רק בקניות בסופרמרקט. החיוב על שקיות פוגש את הצרכנים במגוון נקודות מכירה. בחנויות מסוימות שקית נייר או שקית נשיאה ממותגת עשויה לעלות שקל, ולעיתים גם יותר. בחודש הקניות, הכולל את Shopping IL, מבצעי 11.11, בלאק פריידיי וסייבר מאנדיי, הצרכנים מבצעים יותר רכישות ואוספים הזמנות מחנויות פיזיות. בתוך כל אלה, עוד שקל ועוד שקל מצטרפים לסכום שלא תמיד מביאים בחשבון כשמסתכלים על מחיר המוצר.
חשוב להבחין בין החיובים השונים: חוק השקיות שנכנס לתוקף בשנת 2017 מחייב קמעונאיות מזון גדולות לגבות תשלום של לפחות 10 אגורות עבור שקיות פלסטיק חד-פעמיות שעליהן חל החוק. החוק אינו מחייב כל חנות לגבות שקל עבור שקית. חנויות אחרות רשאיות לקבוע מחיר לשקיות שהן מספקות, אך עליהן להציג אותו לצרכן.
חיכיתם לטכנאי והוא לא הגיע? תביעה ייצוגית נגד אלקטרה
אפשר לטעון שמדובר בסכום קטן ושמי שלא רוצה לשלם יכול להביא שקית מהבית. אלא שבפועל, לא תמיד הצרכן מגיע מוכן לכל קנייה, ולא בכל חנות יש לו אפשרות נוחה להסתדר בלי שקית. כשמדובר ברכישה לא מתוכננת, בכמה מוצרים או במוצרים שקשה לשאת בידיים, השקית הופכת לחלק בלתי נפרד מחוויית הקנייה. מעבר לכך אם צרכן מגיע וקונה במאות שקלים ברכישה, נשאלת השאלה למה עדיין לגבות שקל על שקית מעבר לכך שמדובר בעושקשל הצרכנים שמותירים את ידיהם כבולות? אמנם מדובר בשקל אחד ללקוח, אבל במיליוני שקלים לרשתות האופנה על חשבון הצרכן.
דווקא בחודש שבו הציבור מוציא סכומים גדולים במיוחד על קניות, כדאי לשים לב גם להוצאות הקטנות שנלוות אליהן. שקל אחד אולי לא נשמע כמו סיבה להתלונן, אבל כשהוא נגבה שוב ושוב, ממיליוני צרכנים, כבר לא מדובר בהוצאה זניחה כל כך בטח כשההוצאות ברשתות גבוהות של מאות שקלים ובטח שהרשת מרוויחה על חשבון בצרכן בימים שיוקר המחיה מורגש בכל מקום.
