התפרצות קטלנית של מחלת האנתרקס (גחלת) הביאה למותם של לפחות 30 היפופוטמים בפארק הלאומי וירונגה שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, כך דווח היום (שישי). פגרי בעלי החיים התגלו לראשונה בספטמבר, ובדיקות מעבדה אישרו כי המחלה היא שגרמה למותם. מאז אותרו פגרים נוספים באזור נהר הסמליקי, והרשויות פועלות למניעת התפשטות המחלה ולהגנה על התושבים המתגוררים בסמוך, שכן מדובר בזיהום חיידקי שעלול לעבור גם לבני אדם.
בעקבות גילוי הפגרים החלה הנהלת הפארק בפעולות מעקב, טיפול במוקדי התחלואה והסברה לתושבים המתגוררים באזור. בין היתר, הרשויות מזהירות את האוכלוסייה המקומית שלא לגעת בבעלי חיים מתים, להימנע מפשיטת עורם ולא לצרוך את בשרם.
לורה פארקר, המובילה את תוכניות השימור בפארק, הסבירה כי המאמצים מתמקדים במעקב אחר התפשטות המחלה, בטיפול בטוח בפגרים ובהפחתת הסיכון לחיות הבר ולבני האדם. צוותי השימור סורקים את האזורים שנפגעו, מתעדים מקרי תמותה נוספים ומתאמים את הטיפול בפגרים עם הרשויות המקומיות. החשש המרכזי הוא שתושבים המתגוררים לאורך הנהר יבואו במגע עם בעלי חיים נגועים או עם פגריהם, ובכך ייחשפו לחיידק המסוכן.
אנתרקס, המכונה בעברית גחלת, היא מחלה זיהומית הנגרמת מהחיידק Bacillus anthracis, המסוגל ליצור נבגים עמידים השורדים בקרקע במשך שנים רבות. המחלה פוגעת בעיקר בבעלי חיים אוכלי עשב, לרבות חיות בר וחיות משק. ההדבקה מתרחשת בדרך כלל כאשר בעלי החיים בולעים נבגים המצויים בקרקע, בצמחייה או במקורות מים מזוהמים.
על פי המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן, גם בני אדם עלולים להידבק באנתרקס, בעיקר בעקבות מגע עם בעלי חיים נגועים או עם מוצרים שמקורם בהם. החיידק עלול לחדור לגוף דרך פצעים בעור, באמצעות שאיפת נבגים או בעקבות אכילת בשר נגוע שלא בושל כראוי.
אצל בני אדם המחלה עשויה להתבטא בכמה צורות, בהתאם לדרך החשיפה. הצורה העורית היא הנפוצה ביותר, אך הדבקה באמצעות שאיפה או בליעה עלולה לגרום למחלה קשה ואף לסכן חיים. אנתרקס אינו עובר בדרך כלל מאדם לאדם, ולכן הסיכון המרכזי בהתפרצות הנוכחית נוגע לחשיפה ישירה לבעלי חיים נגועים, לפגריהם או לחומרים מזוהמים בסביבתם.
ההתפרצות הנוכחית מתרחשת בתקופה שבה אוכלוסיית ההיפופוטמים בפארק וירונגה החלה להתאושש לאחר עשרות שנים של ירידה במספרם. מפקד אוכלוסין שנערך בפברואר 2026 העריך כי בפארק חיים יותר מ-2,700 היפופוטמים. במהלך הספירה זוהו 171 קבוצות ותועדו 153 גורים.
הנהלת הפארק ייחסה את ההתאוששות למאמצי שימור ממושכים, להגברת סיורי הפקחים ולשימוש בטכנולוגיות חדשות לצורך מעקב והגנה על בעלי החיים. למרות השיפור, מספר ההיפופוטמים עדיין נמוך משמעותית בהשוואה לשנת 1974, אז הוערכה אוכלוסייתם בפארק ובסביבתו בכ-29 אלף פרטים.
שנים של סכסוכים מזוינים, ציד בלתי חוקי ופגיעה בבתי הגידול הטבעיים הובילו לצמצום חד באוכלוסייה. מותם של לפחות 30 היפופוטמים בהתפרצות הנוכחית מציב אתגר נוסף בפני אנשי השימור, הפועלים לשיקום האוכלוסייה ולהגנה עליה מפני איומים מתמשכים.
הפארק הלאומי וירונגה, שהוקם בשנת 1925, הוא הפארק הלאומי העתיק ביותר באפריקה ונחשב לאחד מאזורי הטבע החשובים ביבשת. הפארק הוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בזכות המגוון הביולוגי העשיר שבו, הכולל מינים נדירים ובתי גידול ייחודיים. עם זאת, מאמצי השימור באזור נפגעים במשך שנים בשל סכסוכים מזוינים, פעילות של ארגוני פשיעה, ציד בלתי חוקי ועוני בקרב חלק מהקהילות המקומיות.
ההתפרצות הנוכחית מצטרפת למשבר דומה שהתרחש באפריל 2025, אז דיווח מנהל הפארק, עמנואל דה מרוד, כי לפחות 50 היפופוטמים מתו בעקבות התפרצות אנתרקס, לצד בעלי חיים נוספים, בהם תאואים. במהלך אותו אירוע נאלצו צוותי השימור לפנות פגרים ממקורות מים, תוך שימוש בציוד מגן ובתיאום עם רשויות הבריאות והחירום של קונגו ושל אוגנדה השכנה.
הטיפול בפגרי בעלי חיים שמתו מאנתרקס מחייב זהירות מיוחדת, שכן חשיפת החיידק לחמצן עלולה לעודד יצירת נבגים עמידים ולהביא לזיהום סביבתי ממושך. משום כך, פינוי וסילוק הפגרים צריכים להתבצע בהתאם להנחיות מקצועיות, תוך צמצום החשיפה של בני אדם ובעלי חיים נוספים.
