ארגון לביא הגיש היום (חמישי) עתירה דחופה לבג"ץ נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, פרקליט המדינה, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה, בדרישה לבטל את המגבלות שהוטלו לטענתו על חקירת חברי כנסת ערבים ועוזריהם בפרשת החשדות לשוחד בבחירות ולהתערבות זרה. בארגון טוענים כי היועמ"שית מעניקה בפועל חסינות שאינה קיימת בחוק ומונעת מגורמי החקירה לבצע את עבודתם.
העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יצחק בם ואבישג שוורץ, מתמקדת בהחלטת היועמ"שית להתנות את חקירתם של עוזרים פרלמנטריים באישורה המוקדם, בטענה כי חקירתם נחשבת לחלק מחקירת חבר הכנסת ולכן חלים עליהם כללי החסינות.
לטענת העותרים, מדובר בהתערבות שאינה מעוגנת בחוק בשיקול הדעת המקצועי של השב"כ והמשטרה. בארגון מדגישים כי החוק אינו מעניק לעוזרים פרלמנטריים חסינות מפני חקירה, וכי גם חברי הכנסת עצמם אינם חסינים מפני הליך חקירה פלילי.
הטענה: היועמ"שית פועלת בניגוד להנחיותיה
בעתירה מסתמכים בארגון לביא על פסיקות קודמות של בתי המשפט, ובהן החלטה בעניינם של עוזריו הפרלמנטריים של חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה. באותו מקרה דחה בית המשפט את הניסיון להחיל על העוזרים את חסינותו של חבר הכנסת, וקבע כי הרחבת חסינות מסוג זה מחייבת חקיקה מפורשת.
עוד נטען כי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה עצמן קובעות שבמקרה של חקירת חברי כנסת קיימת חובת יידוע של היועמ"שית, ולא דרישה לקבלת אישורה המוקדם. לטענת הארגון, ההתניה שלפיה על החוקרים להציג תחילה ראיות לפני שיורשו לחקור הופכת את סדר הדברים, שכן מטרת החקירה היא לאסוף את הראיות ולברר את החשדות.
העותרים מצביעים גם על פסיקה של בית המשפט העליון מאוגוסט האחרון, שלפיה ליווי משפטי של חקירה אינו שולל את שיקול הדעת המקצועי של הגוף החוקר. לטענתם, עמדה זו מחזקת את הדרישה לאפשר לשב"כ ולמשטרה לקבוע אילו פעולות חקירה לבצע.
החשד להתערבות זרה: כספים ממדינות זרות ואלפי מעורבים
בעתירה מתייחסים גם למידע המודיעיני שהוצג לוועדת הבחירות המרכזית בנוגע לחשדות להתערבות זרה בבחירות לכנסת ה-26.
על פי פרפרזה של השב"כ בעתירה, המידע שנאסף מצביע לכאורה על העברת סכומי כסף גדולים לישראל ממדינות זרות, שמקורם בגורמים בעלי אינטרסים סמויים ואף עוינים, במטרה להשפיע על הבחירות.
עוד צוין כי על פי המידע המודיעיני, התופעה עשויה להיות רחבת היקף ולכלול אלפי בני אדם ואף יותר. עם זאת, בשב"כ הבהירו כי נדרשות פעולות איסוף וחקירה נוספות כדי לקבוע את היקף התופעה ברמת ודאות גבוהה.
החשש: תיאום גרסאות והעלמת ראיות
בארגון לביא מדגישים כי הדחיפות בקידום החקירה נובעת גם מלוחות הזמנים הקבועים בחוק. תוצאות הבחירות הוגשו לנשיא המדינה ב-4 בנובמבר, ומאותו מועד עומדים לרשות הציבור 14 ימים להגשת ערעור על התוצאות, בכפוף לאפשרות להארכת המועד בנסיבות מיוחדות.
בנוסף, הכנסת ה-26 צפויה להיות מושבעת ב-10 בנובמבר. לטענת העותרים, כל עיכוב נוסף בחקירה עלול להוביל לתיאום גרסאות, להעלמת ראיות ולפגיעה ביכולת לברר את החשדות לפני השלמת ההליכים הנוגעים לתוצאות הבחירות.
במסגרת העתירה מבקש הארגון מבית המשפט העליון להוציא צו על תנאי שיחייב את המשיבים להסביר מדוע לא תבוטל עמדת היועמ"שית. בנוסף, מתבקש בג"ץ לקיים דיון דחוף ולהורות על הגשת תגובות בתוך ימים ספורים.
ארגון לביא: "אין אדם מעל החוק"
בארגון לביא מתחו ביקורת חריפה על התנהלות היועצת המשפטית לממשלה וטענו כי במקום לאפשר לגורמי החקירה לבדוק את החשדות לשוחד בבחירות ולהתערבות זרה, היא מציבה בפניהם מגבלות שאינן מעוגנות בחוק.
"לא ייתכן שכאשר עולה חשד להתערבות זרה בבחירות בישראל, מי שאמורה להגן על שלטון החוק תהפוך לגורם המגביל את החקירה. אין אדם מעל החוק, אין חסינות מפני חקירה, ואין ליועמ"שית סמכות להמציא חסינויות חדשות", נמסר מטעם העמותה.
בארגון הדגישו כי מדובר בפרשה חמורה הנוגעת לטוהר הבחירות ולאמון הציבור במערכת הדמוקרטית, וקראו לבית המשפט העליון להתערב בדחיפות, להסיר את המגבלות ולאפשר לשב"כ ולמשטרה לחקור את החשדות עד תום, ללא מורא וללא משוא פנים.
