הטיית הבחירות ופגיעה בטוהר הבחירות הגדולה ביותר התרחשה לאו דווקא בשוחד למצביעים (היו כנראה גם כאלה והרבה) אלא בעובדה שבכל מהלך יום הבחירות הפעילו פעילי המפלגות הערביות – תוכנת אלקטור דה-פקטו משלהם. קרי: הם הוציאו מתוך הקלפיות שמות של הבוחרים העבירו למפעיליהם בחוץ ואלו המריצו את מי שטרם הגיע.
יו"ר ועדת הבחירות, השופט נועם סולברג, אסר השנה באופן חריג ונדיר להשתמש בתוכנות כאלו והזהיר את המפלגות ופעיליהם שלא להשתמש בשיטה הזו. תוכנות המרצת בחירות כאלה יכולות להגדיל ב-5% עד 10% את אחוזי ההצבעה, תלוי באיזה המגזר וכמה הוא מאורגן.
מכה למערך הבחירות: בג"ץ אסר על מפלגות לאסוף נתונים בזמן אמת
תוכנה כזו יעילה למפלגות ותיקות עם קהל בוחרים נאמן ומוכר. בימין יש כ-50 מנדטים כאלו במפלגות יהדות התורה, ש"ס, הליכוד, הציונות הדתית ואפילו עוצמה יהודית. באופוזיציה על מפלגותיה החדשות, גדי איזנקוט, נפתלי בנט, והדמוקרטים, התוכנה הרבה פחות יעילה.
בהחלטת השופט סולברג למנוע מהימין שימוש בתוכנה הזו הוא פגע ביכולת לגייס לפחות עוד 3-5 מנדטים ביום בחירות. בהתעלמות הוועדה מההפרה הבוטה הרוחבית והממוסדת של המפלגות הערביות מהוראתו, שסייעה להגדיל את כוחם במנדט שניים לפחות. ובמחדל אי הבדיקה והאכיפה של סוגיית הפעלת כלים לדיווח ולהמרצת בוחרים מתוך הקלפיות הערביות. אנשי הועדה שותפים לפגיעה בתוצאות הבחירות כשוויוניות וחוקיות.
