דלג לתוכן הראשי
חבר הכנס אביגדור ליברמן, צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
חבר הכנס אביגדור ליברמן, צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בחירות 2026

ליברמן שלח את החרדים למזבלה - ועכשיו רוצה להקים איתם ממשלה

רפאל לוי
רפאל לוי

ב-2019 הוא מנע את הקמת ממשלת ימין בשל חוק הגיוס, בהמשך הבטיח לחסום את ש"ס ויהדות התורה, שלח את החרדים "במריצה למזבלה" וכינה את הנהגתם "כת" • כעת, על רקע המגעים לשילוב יהדות התורה, ארכיון ההצהרות של יו"ר ישראל ביתנו חוזר למרכז הבמה


יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מנע היום (שני), לראשונה מאז הבחירות, מלפסול שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות – ימים ספורים לאחר שהתחייב שלא לשבת איתן והעמיד את המאבק בפטור מגיוס במרכז הקמפיין שלו.

ארכיון | צילום: הלל בן אור, פלאש 90

במהלך תדרוך לעיתונאים נשאל ליברמן אם יסכים לשתף פעולה עם המפלגות החרדיות. במקום לחזור על הבטחת הבחירות המפורשת שלו, השיב: "נתגלגל ונראה". גם חוק הגיוס, שאותו הבטיח להעביר כחוק הראשון של הממשלה הבאה, כבר הוצג על ידו באור אחר: "לא ריאלי לחוקק חוק גיוס בסיטואציה הנוכחית", אמר.

הצביעות של ליברמן: "ועדת חקירה ממלכתית וחוק גיוס? לא ריאלי"

לפני 3 שעותאדם מיכלשווילי

המסר התחדד כאשר כתב ערוץ 14 אברהם חסון ביקש ממנו לדרג את ארבע התחייבויות הבחירות שלו: לא לשבת עם בנימין נתניהו, לא לתמוך בממשלת מיעוט, לא לשבת עם המפלגות הערביות ולא להצטרף לממשלה עם המפלגות החרדיות.

ליברמן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"בראש הסולם – לא לשבת עם נתניהו ולא לממשלת מיעוט", השיב ליברמן. בכך הבהיר כי מבחינתו לא כל ההבטחות נמצאות באותה דרגת חשיבות. החרם על המפלגות החרדיות והערביות, שהוצג במהלך הקמפיין כחד-משמעי, לא נכלל בראש סדר העדיפויות שהציג כעת.

ליברמן עדיין לא הודיע כי יישב עם ש"ס או יהדות התורה. עם זאת, הסירוב לפסול את האפשרות, לצד הנסיגה מהדרישה המיידית לחוק גיוס, מסמנים שינוי משמעותי בטון. על הרקע הזה, ארכיון ההבטחות, הקמפיינים וההתבטאויות החריפות שלו נגד המפלגות החרדיות מקבל משמעות חדשה.

"100% לחיילים, 0% למשתמטים"

המאבק בפטור מגיוס לא הוצג על ידי ליברמן כנושא משני. הוא עמד במרכז קמפיין הבחירות של ישראל ביתנו, תחת הסיסמה: "100% לחיילים, 0% למשתמטים".

מאחורי הסיסמה עמדה התחייבות מפורטת לחייב כל צעיר וצעירה בשירות צבאי או אזרחי, ללא מכסות או פטורים. ליברמן הבטיח להטיל סנקציות על מי שלא ישרת ולהעביר את מלוא ההטבות למשרתים.

גם ביום שלפני הבחירות התחייב כי ישראל תהיה מדינה שבה "כולם ישרתו בצבא או בשירות אזרחי, כולם יישאו בנטל וכולם יהיו שווים בפני החוק". כעת, פחות משבוע לאחר הבחירות, החוק שהיה אמור להיות הראשון של הממשלה הבאה כבר מוגדר על ידו כ"לא ריאלי" בסיטואציה הנוכחית.

מתוך הקמפיין של ישראל ביתנו

ההתחייבות האחרונה: "לא עם גולדקנופף ולא עם דרעי"

רק ימים ספורים לפני הבחירות הצהיר ליברמן כי ישראל ביתנו לא תהיה חברה בקואליציה עם המפלגות החרדיות. ב-15 באוקטובר כתב כי הממשלה הבאה תורכב ממפלגות ציוניות בלבד: "בלי רע"ם, בלי המשותפת, בלי ש"ס ובלי יהדות התורה".

מוטי קסטל: זו הסיבה האמיתית למסע"ת המבלבלת של ליברמן

לפני שעתייםדסק C14

בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא טען כי המפלגות החרדיות הובילו את ישראל לעבר "מדינת הלכה". לדבריו, הפתרון יהיה הקמת ממשלה עם הליכוד ללא בנימין נתניהו – אך גם ללא ש"ס ויהדות התורה.מי שמתכוון להקים ממשלה עם גולדקנופף, דרעי וביבי, לא יגייס אפילו חייל אחד. מי שמראש נותן פטור ל-25 אחוזים מהמשתמטים, מוותר מראש על גיוס לכולם.

יומיים לאחר הבחירות חזר ליברמן על ההתחייבות בצורה מפורשת עוד יותר: "לא נשב עם ביבי ולא עם טיבי, לא עם גולדקנופף ולא עם דרעי. לא במישרין ולא בעקיפין". עוד הבהיר כי החוק הראשון של הממשלה הבאה חייב להיות חוק גיוס לכולם.

במהלך מערכת הבחירות הוא אף הזהיר את שותפיו בגוש כי כל הסכמה לשבת עם החרדים משמעותה ויתור על ישראל ביתנו. "מי שמסכים לשבת עם ש"ס ויהדות התורה, מכריז מראש שהוא מוותר על ישראל ביתנו", אמר בחודש מאי.

אריה דרעי בקלפי בהר נוף | צילום: יעקב כהן

"להוציא אותם לשתי קדנציות"

בריאיון שפורסם בספטמבר 2026 החריף ליברמן את הקו. הוא אמר כי "קריטי" להשאיר את ש"ס ויהדות התורה מחוץ לממשלה למשך שתי קדנציות, וכינה אותן "מפלגות גזעניות".

ליברמן השווה בין שתי המפלגות לבין הטליבאן בשל היעדר נשים ברשימותיהן. הוא הבטיח שלא להתפשר בסוגיות דת ומדינה והציג שורה של סנקציות נגד מי שלא יתגייס: שלילת קצבאות, הנחות, סבסוד מעונות יום, אפשרות לעבוד בשירות המדינה ומימון ממוסד הלימודים.

בדצמבר 2025 תקף גם את תפיסת העולם החרדית עצמה. "כל התפיסה החרדית היא תפיסה שנוגדת יהדות", אמר והוסיף כי מאחוריה עומדים "כבוד, כסף וכוח". בנושא הגיוס הצהיר כי אינו מתכוון "לוותר על מילימטר".

כשנשאל כיצד תפעל המדינה אם עשרות אלפי חרדים יסרבו להתגייס, השיב כי המדינה תדאג למקומות כליאה. הוא אף הזכיר את מתקני המעצר בשדה תימן ואמר: "נדאג שיהיה להם מקום גם בכלא".

מתקן המעצר שדה תימן. ארכיון | צילום: דודו גרינשפן, משה שי, פלאש 90

במרץ 2024 כינה ליברמן את העסקנים החרדים "כת הכי קרובה ליהדות". לטענתו, ההנהגה החרדית מחזיקה את הציבור שלה תלוי בקצבאות ובגמ"חים, וכך משמרת גם את כוח ההצבעה שלה.

ליברמן דרש להטיל סנקציות פליליות ואזרחיות על כל מי שלא יתגייס. "זה ילך רק בכוח", הצהיר. לדבריו, מי שלא יתייצב לשירות צריך לקבל רישום פלילי, לאבד את הקצבאות שלו ולהיות מנוע מיציאה מהארץ ומעבודה בשירות המדינה.

גם בשנת 2022 תקף את ש"ס ויהדות התורה וכינה אותן "מפלגות גזעניות". הוא טען כי מה שמעניין את הנהגתן הוא כסף וכבוד, והזהיר את ראשי מפלגות האופוזיציה שלא להשאיר ערוץ פתוח לשיתוף פעולה עתידי איתן.

צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

"על מריצה אחת למזבלה"

ההתבטאות הזכורה ביותר של ליברמן נאמרה ערב בחירות 2021. כשנשאל אם יסכים לשבת עם המפלגות החרדיות לאחר שנתניהו יעזוב את תפקידו, השיב: "את החרדים יחד עם ביבי – על מריצה אחת למזבלה טובה".

האמירה עוררה סערה ציבורית חריפה. חברי הכנסת החרדים האשימו אותו בהסתה ובאנטישמיות ודרשו את התערבות רשויות אכיפת החוק. ליברמן לא חזר בו מהקו הפוליטי שהציג.

בתקופת הקורונה השתמש ליברמן גם בביטוי "אינתיפאדת חרדים" בתיאור הפרות ההנחיות בבני ברק, בבית שמש ובאשדוד. הוא הטיל את האחריות על עסקני ש"ס ויהדות התורה וטען כי הציבור החרדי "נפל אצלם בשבי".

אביגדור ליברמן. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לאחר הקמת ממשלת בנט-לפיד הבהיר ליברמן כי הכנסת ש"ס ויהדות התורה לממשלה תוביל לפרישת ישראל ביתנו. "אנחנו לא נשב באותה ממשלה עם נתניהו ולא עם גפני, ליצמן ודרעי", אמר באוקטובר 2021.

נקודת המפנה: בחירות 2019

החרם של ליברמן על המפלגות החרדיות אינו משקף את כל הקריירה הפוליטית שלו. ישראל ביתנו ישבה לצד ש"ס ויהדות התורה בממשלת נתניהו שהוקמה בשנת 2009. בשנת 2016 הצטרף ליברמן פעם נוספת לממשלת נתניהו, שכבר כללה את שתי המפלגות החרדיות, ומונה לשר הביטחון.

העימות בין ליברמן לחרדים הפך לציר מרכזי בפוליטיקה הישראלית לאחר בחירות אפריל 2019. גוש הימין והחרדים השיג 65 מנדטים, אך חמשת המנדטים של ישראל ביתנו היו דרושים להקמת הממשלה.

אריה דרעי ואביגדור ליברמן. ידעו ימים טובים ביחד | צילום: Miriam Alster/FLASH90

חוק הגיוס היה העילה המיידית לפיצוץ המשא ומתן בשנת 2019, אבל הקמפיין שבנה ליברמן לאחר מכן כבר לא עסק רק בגיוס. הוא כוון נגד עצם השתתפותן של ש"ס ויהדות התורה בממשלה ונגד השפעתן על תקציבי הישיבות, השבת, הנישואים, הגיור ומערכת החינוך.

במערכת הבחירות השנייה הכריז ליברמן כי יכפה ממשלת אחדות של הליכוד, כחול לבן וישראל ביתנו – ללא ש"ס ויהדות התורה. הוא אף הבטיח "לעשות הכול" כדי לחסום את כניסת החרדים לממשלה.

בנובמבר 2019 הציג חמש דרישות כתנאי להצטרפותו לכל ממשלה: חוק גיוס בנוסח שדרש, ביטול חוק המרכולים, הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, נישואים אזרחיים וחובת לימודי ליבה בחינוך החרדי.

ליברמן. קרדיט: המכון הישראלי לדמוקרטיה

לא רק אמירות: גם צעדים כלכליים

בתקופתו כשר האוצר בממשלת בנט-לפיד ביקש ליברמן להתנות את סבסוד מעונות היום בכך ששני ההורים יעבדו או ילמדו במסלול המוביל לתעסוקה. השינוי היה צפוי לשלול את הסבסוד מכ-21 אלף ילדים למשפחות אברכים.

בג"ץ דחה לבסוף את כניסת המתווה לתוקף עד לשנת הלימודים הבאה. ליברמן מתח ביקורת על ההחלטה וטען כי היא פוגעת במי שמשרתים בצבא, עובדים ומשלמים מסים.

מעון. אילוסטרציה | shutterstock

בתקופתו הוטל גם מס על כלים חד-פעמיים, שהשימוש בהם גבוה במיוחד בציבור החרדי. ליברמן הציג את המהלך כצעד סביבתי, בעוד המפלגות החרדיות טענו כי מדובר בגזרה כלכלית המכוונת נגד משפחותיהן.

גם כיום מציגה ישראל ביתנו במצע הרשמי שלה דרישה לבטל קצבאות לתלמידי ישיבות, להתנות תקצוב בלימודי ליבה מלאים, להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, להנהיג נישואים אזרחיים ולפתוח את שוק הכשרות לתחרות.