היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט נשאל היום (שני), במסגרת עדותו על חקירתו של שלמה פילבר מחודש ינואר אלפיים ושבע עשרה, שעסקה בתצהיר שהגיש במסגרת הליך משפטי הנוגע לקשרים שבין תנועת הליכוד לבין עיתון "ישראל היום". במהלך הדיון הציג סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, שורת שאלות שהפנו חוקרי המשטרה לפילבר, וביקש לברר מול היועץ לשעבר האם חקירה זו קיבלה בזמן אמת את אישורו הנדרש בחוק. מנדלבליט הפתיע והשיב מעל הדוכן באופן חד וברור: "לא אישרתי את זה".
במרכז הדיון באולם עמדה חקירתו של פילבר מתאריך שמונה עשר בינואר אלפיים ושבע עשרה, בתקופה שבה כיהן בתפקיד המנהל הכללי של משרד התקשורת. עורך הדין חדד הסביר לשופטים כי קודם למינויו הממשלתי שימש פילבר בתפקיד במטה הבחירות של הליכוד, ובמסגרת עתירה שהתנהלה בפני ועדת הבחירות המרכזית חתם על תצהיר רשמי שתמך בעמדת המפלגה ביחס לקשריה עם עיתון "ישראל היום".
לפי המסמכים שהציג חדד בפני בית המשפט והעד, בתשובה הרשמית שהגישה תנועת הליכוד לאותו הליך נכתב באופן מפורש: "לתנועת הליכוד וליו"ר הליכוד וראש הממשלה אין ולא היה כל קשר של שליטה או קשר ארגוני מכל סוג שהוא עם ישראל היום".
נוסף על כך, הציג הסנגור סעיף מתוך התשובה המתייחס לקשרי הידידות האישיים שקיימו נתניהו ורעייתו עם שלדון ומרים אדלסון, בעלי העיתון. בסעיף זה נטען כי מדובר במערכת יחסים חברית הדומה לקשרים ההדוקים שקיימו מנהיגי מדינת ישראל לאורך השנים עם אישים ופילנתרופים יהודים בתפוצות.
בהמשך דבריו הציג חדד תלונה שהגיש בשעתו עורך הדין שחר בן מאיר נגד נתניהו ופילבר, שבה נטען כי השניים מסרו תצהיר כוזב לרשויות. בעקבות אותה תלונה זומן פילבר למשטרה ונשאל ישירות בחקירתו האם ערך בירור מוקדם עם ראש הממשלה לגבי העובדות שעליהן הצהיר טרם שחתם על המסמך המשפטי.
חדד טען כי מדובר בכיוון חקירה עצמאי ונפרד לחלוטין, שלא היווה חלק מן התיקים המוגדרים שלגביהם ניתן היתר חוקי לחקור את נתניהו. כדי לחזק ולבסס את טיעונו הציג חדד דברים שמסר חוקר המשטרה מומי משולם, אשר אישר כי אותה בדיקה לא הייתה חלק מתיק אלף ואף לא חלק מתיק אלפיים.
כאשר שאל חדד את מנדלבליט האם החקירה הזו השתייכה לאחד מן התיקים הרשמיים, השיב היועץ המשפטי לשעבר: "לא, להבנתי לא 1000 ולא 2000. לא יודע מה זה". מיד לאחר מכן הציג חדד את שאלת המפתח ושאל במפורש האם אישר את ביצוע החקירה הזו, ועל כך ענה מנדלבליט: "לא אישרתי את זה".
בשלב זה העלה חדד תמיהות נוקבות בנוגע לאופן שבו נוהלה חקירתו של פילבר בידי המשטרה. הסנגור טען כי על אף שנבדק חשד פלילי חמור של מסירת תצהיר כוזב, בחרו החוקרים שלא לחקור את פילבר תחת אזהרה באותו עניין, אלא גבו ממנו עדות פתוחה. מנדלבליט השיב כי אינו זוכר את פרטי החקירה המדויקים או האם ניתן לכך אישור בעל פה טרם גביית העדות.
בהמשך ניסה חדד להוביל את מנדלבליט לקביעה שיפוטית ישירה שלפיה החקירה כולה נפתחה שלא כדין ובניגוד לכללים, אולם מנדלבליט נמנע מלהסכים לקביעה משפטית נחרצת זו מעל דוכן העדים.
דבריו של מנדלבליט מצטרפים לשורה ארוכה של שאלות שהציגה ההגנה לאורך כל ימי עדותו בנוגע להיקף האישורים שניתנו למשטרת ישראל, ולפעולות הבדיקה שביצעו החוקרים סביב קשריו של ראש הממשלה עם כלי תקשורת שונים. לטענת צוות ההגנה, פרשת תצהיר פילבר בנוגע לעיתון "ישראל היום" מהווה דוגמה נוספת למסלול חקירה שבו חוקרי המשטרה פעלו באופן עצמאי והרחיבו את גבולות הבדיקה נגד נתניהו ואנשי לשכתו, מבלי שקיבלו מראש את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה כפי שמחייב חוק יסוד הממשלה.
הצהרתו המפורשת של מנדלבליט מעל דוכן העדים כי לא אישר את חקירת פילבר בסוגיית התצהיר מעניקה רוח גבית משמעותית לקו ההגנה בתיקי האלפים. טענת הליבה של סנגורי נתניהו היא שחוקרי המשטרה פעלו מתוך מגמה מכוונת וחרגו מסמכותם החוקית פעם אחר פעם, כאשר אספו חומרים וניהלו תשאולים ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה כנדרש בחוק היסוד. ככל שהשופטים ישתכנעו כי נתיבי בדיקה מרכזיים נפתחו באופן בלתי מורשה, עשויה להיות לכך השפעה ישירה ומכרעת על קבלת טענת "הגנה מן הצדק", ועל האופן שבו יעריך בית המשפט את כשרות הראיות שנאספו בפרשות אלו.
