מחיר החוזים העתידיים על הכסף ירד בסוף השבוע האחרון אל מתחת ל-50 דולר לאונקיה, לראשונה מאז סוף 2025. בכך השלים צניחה של יותר ממחצית מערכו מאז השיא שנרשם בינואר, אז חצה המחיר את רף 120 הדולרים לאונקיה. כדי להבין את הטלטלה, צריך להכיר את הגורמים שמניעים את שוק הכסף.
בניגוד לזהב, שנרכש בעיקר לצורכי השקעה וכמקלט בטוח בתקופות של אי-ודאות, לכסף יש גם תפקיד תעשייתי משמעותי. יותר ממחצית מהביקוש למתכת מגיע מהתעשייה, בין היתר לייצור פאנלים סולאריים, רכבים חשמליים, מוצרי אלקטרוניקה ותשתיות בינה מלאכותית. הסיבה לכך היא תכונותיו הייחודיות, ובראשן היותו מוליך החשמל הטוב ביותר מבין המתכות.
השילוב בין ביקוש להשקעה לבין שימושים תעשייתיים הופך את הכסף לרגיש לשני עולמות במקביל. חיפוש אחר נכסים מוחשיים בתקופות של אי-ודאות עשוי לתמוך במחירו, אך חשש מהאטה כלכלית עלול לפגוע בביקוש התעשייתי ולהוביל לירידות.
מה עוד מזיז את המחיר?
היצע קשיח: חלק גדול מהכסף מופק כתוצר לוואי של כריית מתכות אחרות, כמו נחושת, אבץ וזהב. לכן, גם כשהמחיר מזנק, קשה להגדיל את התפוקה במהירות. בשנים האחרונות נרשם מחסור מתמשך בשוק, כאשר הביקוש עלה על ההיצע.
הריבית והדולר: מכיוון שהכסף אינו מניב ריבית או דיבידנד, עליית הריבית הופכת השקעות כמו אג"ח ופיקדונות לאטרקטיביות יותר על חשבונו. במקביל, התחזקות הדולר מייקרת את רכישת המתכת עבור משקיעים המשתמשים במטבעות אחרים ועלולה לצמצם את הביקוש.
הבנקים המרכזיים נוטשים את הדולר – ועוברים לזהב בקצב שיא
שוק קטן ותנודתי: שוק הכסף קטן משמעותית משוק הזהב, ולכן פעילות של משקיעים וסוחרים ספקולטיביים עשויה להשפיע עליו בעוצמה רבה יותר. הכסף נוטה להגיב לתנועות הזהב, אך לעיתים בעוצמה גבוהה יותר – גם בעליות וגם בירידות.
עלייה חריגה במיוחד
בשנת 2025 רשם הכסף עלייה שנתית חריגה, כאשר מחירו יותר מהכפיל את עצמו. באוקטובר שבר את השיא שהחזיק מאז 1980. כמה גורמים חברו יחד והובילו לראלי:
הביקוש התעשייתי המשיך לצמוח, בעוד ההיצע התקשה להדביק את הקצב. במקביל, סין הידקה את הפיקוח על יצוא הכסף, ומשקיעים רבים פנו למתכת בחיפוש אחר מקלט בטוח, לצד ההשקעה בזהב.
לגורמים הללו הצטרפה פעילות ספקולטיבית, שמתגברת לא פעם בתקופות של עליות חדות. העליות משכו סוחרים נוספים שביקשו להצטרף למגמה, והאיצו אותה. בינואר לבדו זינק מחיר הכסף בכמעט 70%.
הצניחה הראשונה: סוף ינואר
אלא שאז הגיע המהפך: ב-30 בינואר, יום אחד בלבד לאחר שהגיע לשיא, קרס מחיר הכסף בכשליש בתוך שעות – אחד מימי המסחר הגרועים שלו זה עשרות שנים.
הטריגר המרכזי היה מינויו של קווין וורש לתפקיד יו"ר הפד, שנתפס כאיתות אפשרי למדיניות מוניטרית קשוחה יותר.
לכך הצטרפו העלאת דרישות הביטחונות בבורסה ומימושי רווחים בהיקפים גדולים. סוחרים שפעלו באמצעות מינוף נאלצו למכור אחזקות כדי לעמוד בדרישות, והמכירות הגבירו את הלחץ והאיצו את הקריסה.
ביום שישי האחרון ירד מחיר הכסף לראשונה מאז נובמבר אשתקד מתחת לרף 50 הדולר לאונקיה, ומחק את העליות שנרשמו ברבעון האחרון. גם מניות חברות הכרייה נפגעו, וחלקן איבדו יותר ממחצית משוויין מאז השיא.
ההיסטוריה חוזרת?
התנודתיות החריגה אינה חדשה. בשנת 1980 זינק מחיר הכסף בעקבות ניסיונם של האחים האנט להשתלט על השוק, אך בהמשך התרסק. גם ב-2011 הגיע המחיר לרמות שיא, לפני שהמגמה התהפכה והוא צנח. בשני המקרים נדרשו שנים רבות עד שהמתכת הצליחה להתאושש ולחזור לרמות השיא.
מה הלאה?
האופטימיים מצביעים על כך שהמחסור בכסף עדיין לא נפתר, וכי הביקוש מצד תעשיות הרכב החשמלי, האנרגיה הסולארית ומרכזי הנתונים עשוי לתמוך במחיר. מנגד, הפסימיים מזהירים כי ריבית גבוהה, דולר חזק והאטה אפשרית בביקוש התעשייתי עלולים להמשיך להכביד על המתכת. בינתיים, המשקיעים מפנים את תשומת הלב להחלטת הריבית הבאה של הפד בדצמבר.
