בעוד פחות מיומיים ייפתחו הקלפיות בבחירות האמצע בארצות הברית. האמריקנים יכריעו מי ישלוט בבית הנבחרים ובסנאט, אבל לתוצאה עשויה להיות משמעות ישירה גם לביטחון ישראל: הקונגרס שייבחר ישפיע על תקציבי הסיוע, על הפיקוח על עסקאות הנשק ועל הסנקציות נגד איראן.
הנשיא טראמפ יישאר בבית הלבן גם אחרי הבחירות. אולם תמיכתו בישראל אינה מבטיחה שכל תקציב יאושר וכל עסקת נשק תתקדם ללא התנגדות. אם הדמוקרטים ישתלטו על אחד מבתי הקונגרס או על שניהם, הם יקבלו כלים משמעותיים יותר לבלום את הממשל ולדרוש תנאים.
בדרך לשנתיים של עימות? מה עומד על הפרק בבחירות בארה"ב
המאבק הזה כבר הגיע להצבעה. ב-15 ביולי דחה בית הנבחרים תיקון שביקש למנוע שימוש בכספי הצעת תקציב עבור ישראל ולהפחית 3.3 מיליארד דולר מסעיף הסיוע הצבאי למדינות זרות. ההצעה נפלה ברוב של 314 מתנגדים מול 104 תומכים.
אלא שמאחורי התוצאה הברורה הסתתר פילוג דמוקרטי: 103 מחברי המפלגה תמכו בתיקון, לעומת 98 שהתנגדו ועשרה שהצביעו "נוכח". הרוב שהגן על המימון היה גדול. הבחירות הקרובות יקבעו אם יישמר, וכמה כוח יקבלו המחוקקים שמבקשים להגביל את הסיוע לישראל.
בחירות האמצע בארה"ב: טראמפ לא מתמודד, אך עתיד כהונתו על הכף
את התיקון להצעת התקציב הגיש דווקא חבר בית נבחרים רפובליקני, תומאס מאסי מקנטקי מהאגף הבדלני במפלגה. הוא ביקש למנוע שימוש בכספי החוק עבור ישראל ולהפחית 3.3 מיליארד דולר מסעיף המימון הצבאי למדינות זרות. ההצעה נפלה ברוב של 314 מתנגדים מול 104 תומכים. מאסי כבר הפסיד בפריימריז במאי לאד גלריין, שזכה לתמיכת טראמפ, ולמעשה הודח מהקונגרס.
עבור ישראל, זו המחשה לכך שתמיכת הנשיא אינה סוף הסיפור. דונלד טראמפ יישאר בבית הלבן אחרי הבחירות. אולם זהות המחוקקים שיישבו מולו תקבע מי יקדם תקציבים, מי ידרוש תנאים ומי ינסה לעכב עסקאות נשק. כדי להבין את הסיכון, צריך להפריד בין שלושה דברים: הכסף שמוקצה לישראל, אישור מכירת הנשק והפיקוח על השימוש בו.
ההסכם לעשר שנים עדיין זקוק לתקציב
הסיוע הביטחוני השנתי לישראל נשען על מזכר הבנות שנחתם ב-2016. המסגרת מכסה את שנות התקציב 2019 עד 2028, בהיקף כולל של 38 מיליארד דולר: 33 מיליארד למימון צבאי ועוד חמישה מיליארד לתוכניות הגנה מפני טילים.
בחלוקה שנתית מדובר ב-3.3 מיליארד דולר למימון צבאי וב-500 מיליון דולר לתוכניות ההגנה מפני טילים. אלה שני מסלולים תקציביים שונים. לכן, הצעה לפגוע בסעיף אחד אינה בהכרח הצעה לבטל את כל הסיוע הביטחוני.
אבל מזכר ההבנות אינו קופה שכבר הופקד בה כל הכסף. לפי שירות המחקר של הקונגרס, הוא אינו הסכם מחייב במעמד של אמנה. המימון כפוף להקצאות הקונגרס, והמחוקקים יכולים לאשר את הסכומים, לשנותם או להוסיף עליהם.
כאן נמצאת המשמעות המעשית של הבחירות: גם כשיש הבנה ארוכת טווח בין הממשלות, התקציב חוזר לשולחן המחוקקים. רוב שתומך בסיוע יכול לקדם אותו. רוב שמבקש לשנות את התנאים יכול להשתמש בדיוני התקציב כדי לדרוש שינוי.
אפשר להפעיל לחץ גם בלי לבטל את הסיוע
העימות אינו חייב להסתיים בבחירה בין המשך הסיוע במלואו לבין ביטולו. המחוקקים יכולים לנסות לקבוע לאילו מטרות יינתן הכסף, לדרוש דיווחים על השימוש בו או להתנות העברות מסוימות בעמידה בתנאים.
דרישת דיווח מחייבת את הממשל למסור מידע. תנאי לשחרור כספים יכול לחייב אותו להציג אישור מסוים לפני ביצוע ההעברה. איסור מפורש על שימוש בכסף למטרה מוגדרת הוא מגבלה חזקה יותר. המשמעות תלויה בנוסח שיאושר, ולא רק בכותרת שתלווה אותו.
גם כאן, שליטה בבית הנבחרים לבדה אינה מאפשרת לדמוקרטים לחוקק כל תנאי שירצו. בדרך הרגילה נדרשת הסכמה של הסנאט ושל הנשיא. אם טראמפ יטיל וטו, יהיה צורך ברוב של שני שלישים בכל אחד מהבתים כדי להתגבר עליו. הליך החקיקה בארצות הברית, סמכויות הקונגרס והנשיא בחוקה
ובכל זאת, בית אחד יכול למנוע אישור של נוסח תקציבי שהנשיא מבקש להעביר. כך הופכת השליטה בבית הנבחרים לכוח מיקוח. התוצאה האפשרית היא משא ומתן על היקף הסיוע ותנאיו, גם בלי שלמחנה המבקש להגביל אותו יש יכולת לכפות לבדו חוק חדש.
NEW: President Trump is heading to Iowa and Kansas for back-to-back rallies today, while new figures show early voting is up nationwide compared with the last midterms.
Seven key Senate states are seeing double-digit increases in early voting, with South Carolina posting the biggest jump, followed by gains in Texas, Maine, North Carolina, Kansas, Michigan and Iowa.
The numbers come with Election Day just two days away.
Download the FOX News app to follow this developing story: https://t.co/ISpW9Fc0R3
— Fox News (@FoxNews) November 1, 2026
עסקת נשק אינה הצעת חוק שמחכה לאישור
מכירת נשק פועלת במסלול אחר. בעסקאות משמעותיות העומדות בתנאי החוק, הממשל נדרש להודיע לקונגרס מראש. בעסקאות המכוסות בהליך הזה עם ישראל, תקופת הבחינה הרשמית היא בדרך כלל 15 ימים.
אין פירוש הדבר שכל עסקה זקוקה להצבעת אישור בשני הבתים. ככלל, הממשל יכול להתקדם בתום ההליך, אלא אם נחקק איסור. כדי לעצור עסקה באמצעות החלטת התנגדות משותפת נדרשת תמיכת שני הבתים, וגם אז הנשיא יכול להטיל וטו.
לפני ההודעה הרשמית מתקיים גם הליך בחינה לא רשמי מול ועדות הקונגרס. בשלב הזה מחוקקים בכירים יכולים להעלות הסתייגויות ולבקש לעכב את ההתקדמות. לפי שירות המחקר של הקונגרס, הממשל נוהג להתייחס להסתייגויות האלה, אך הן אינן מעניקות למחוקק בודד זכות וטו משפטית.
לממשל יש גם סמכויות חירום שמאפשרות לו לוותר על תקופת ההמתנה הרגילה, בכפוף לדרישות החוק. לכן, התנגדות בקונגרס יכולה להכביד על עסקה ולהפעיל לחץ לשינויה, אך אינה מבטיחה את ביטולה.
עסקת הפצצות שכבר עוררה עימות
דוגמה למאבק הזה נרשמה ב-16 בספטמבר. גרגורי מיקס, הדמוקרט הבכיר בוועדת החוץ של בית הנבחרים, הודיע שלא ייתן את הסכמתו בשלב הבחינה לעסקת פצצות לישראל בהיקף של 2.8 מיליארד דולר.
מיקס נימק את התנגדותו בחשש בנוגע לאופן השימוש בחימוש בעזה ובלבנון. לדבריו, הממשל לא סיפק הבטחות מספקות שהנשק ישמש בהתאם לדין האמריקני ותוך הגנה על אזרחים. לצד זאת, הוא הצהיר על מחויבותו לביטחון ישראל וליכולתה להתגונן. אלה נימוקיו לעיכוב שביקש, ולא קביעה משפטית לגבי השימוש העתידי בנשק.
המקרה ממחיש מדוע כדאי להבחין בין התנגדות לכל סיוע לישראל לבין התנגדות לעסקה מסוימת. שתי העמדות יכולות להוביל ללחץ על ירושלים, אבל הן מבקשות תוצאות שונות ומחייבות התמודדות שונה.
הוא גם מראה מדוע הבחירות אינן נמדדות רק במספר הנבחרים שמצהירים שהם בעד ישראל או נגדה. חשוב מי מחזיק בתפקיד מרכזי, על איזה תחום הוא מפקח ואילו כלים עומדים לרשותו.
מי ינהל את הוועדות, ומי יידרש להסביר
ועדות ההקצבות עוסקות בחקיקה שמממנת את פעילות הממשל ואת הסיוע. ועדות החוץ עוסקות במדיניות החוץ ובפיקוח על עסקאות נשק. ועדות הכוחות המזוינים עוסקות במדיניות הביטחון ובתוכניות צבאיות. לכל אחת מהן יש חלק אחר במערכת.
מפלגת הרוב מקבלת את הנהגת הוועדות ומשפיעה על סדר היום שלהן. היא יכולה להקדיש יותר זמן לשאלות מסוימות, לקדם דיונים ולדרוש מבכירי הממשל להציג את החלטותיהם.
אם יתחלף הרוב, מדיניות הממשל כלפי ישראל עשויה לעמוד בפני פיקוח תקיף יותר. שימועים יכולים להתמקד בהעברות נשק, בשימוש בסמכויות חירום או באופן שבו הממשל בודק עמידה בתנאי החוק. שימוע כשלעצמו אינו מבטל סיוע, אך הוא יכול לחשוף מידע ולהגביר את הלחץ הפוליטי.
אותם כלים יכולים לשרת גם את תומכי ישראל. מחוקקים יכולים לדרוש הסברים על עיכוב משלוחים, לקדם מימון לתוכניות הגנה או לבקר צעדים של הממשל שהם רואים כפגיעה בביטחון ישראל. השאלה היא מי יפעיל את סמכויות הפיקוח, ולאיזו מטרה.
גם מול איראן, הכוח מתחלק
השפעת הקונגרס אינה נעצרת בגבולות ישראל. חלק מהסנקציות האמריקניות על איראן נקבעו בחקיקה, ואחרות נשענות על סמכויות הנשיא. לכן, אין גורם אחד שמחזיק לבדו בכל מנופי הלחץ הכלכליים על טהרן.
הקונגרס יכול לחוקק סנקציות חדשות, לשנות חוקים קיימים ולחייב את הממשל לדווח על יישומם. מנגד, בחוקים שונים ניתנו לנשיא סמכויות להעניק הקלות או פטורים, בתנאים שנקבעו בהם. צריך לבדוק כל מסלול בנפרד.
אחרי הפשיטה על ביתה: אילהאן עומאר שולפת קלף מפתיע
מבחינת ישראל, קונגרס שמבקש להגביר לחץ על איראן יכול לסייע בקידום חקיקה ובפיקוח על האכיפה. אבל העברת חוק אינה זהה ליישומו: לממשל יש תפקיד מרכזי בזיהוי הגורמים שעליהם יוטלו הסנקציות ובהפעלת הכלים הכלכליים.
אחרי הבחירות, המבחן המעשי יהיה בהצעות התקציב, בנוסחי התנאים לסיוע ובהתנהלות מול עסקאות הנשק הבאות. ההצבעה ביולי כבר הראתה ששני דברים יכולים להתקיים יחד: רוב גדול שמגן על המימון לישראל, וקבוצה גדולה בתוך המפלגה הדמוקרטית שמוכנה להצביע בעד שלילתו. הקונגרס שייבחר ביום שלישי יקבע מה יהיה משקלו של כל מחנה בהחלטות הבאות.
