תחקיר נרחב של סוכנות הידיעות רויטרס, שפורסם היום (שישי) ונערך בשיתוף חברת המודיעין העסקי הישראלית-אמריקנית 240 Analytics, חושף לראשונה רשת של יותר מ-5,000 גופים הקשורים למשרד ההגנה האיראני, הפועלים באמצעות חברות קש, אנשי קשר בחו"ל ומנגנונים פיננסיים שנועדו לעקוף את הסנקציות ולייבא רכיבים חיוניים לייצור טילים בליסטיים, כטב"מים ואמצעי לחימה בהיקף של מיליארדי דולרים. בלב החשיפה עומד אנליסט ישראלי בן 35 מפתח תקווה, שהצליח לזהות את המערכת לאחר שבחן אלפי מסמכים שהודלפו מבנק איראני המזוהה עם משמרות המהפכה.
אחת השאלות המרכזיות שליוו את המלחמה נגד איראן הייתה כיצד מצליחים משמרות המהפכה להמשיך לשגר כמויות גדולות של טילים וכטב"מים, למרות התקיפות נגד מתקני הייצור, הסנקציות הכלכליות והניסיונות לנתק את נתיבי האספקה של המשטר.
תוכן מכתבו של סגן הנשיא ואנס לצמרת האיראנית נחשף
התחקיר של רויטרס מספק הצצה למנגנון שעשוי להסביר חלק משמעותי מהתופעה: מערכת רכש בינלאומית המורכבת מאלפי גופים בעלי שמות מקודדים, הפועלים תחת מעטפת משרד ההגנה והלוגיסטיקה של הכוחות המזוינים באיראן, המכונה מודאפל. לפי הממצאים, יותר מחמשת אלפים גופים פועלים תחת שמות המתחילים באותיות MOD, קיצור של משרד ההגנה, ולאחריהן מספרים בני חמש או שש ספרות, כאשר בפרסית מופיע גם הכינוי וודיג'ה.
כל הגופים הללו רשומים באותה כתובת בטהרן, המשמשת את משרד ההגנה האיראני, ובמסמכי הרישום שלהם מופיע תאריך הקמה זהה: 11 בפברואר 1979, היום שבו עלה האייתוללה רוחאללה חומייני לשלטון בעקבות המהפכה האסלאמית. אלא שבדיקת המסמכים העלתה כי מרבית הגופים הוקמו בפועל בשנת 2013, בתקופה שבה איראן התמודדה עם סנקציות כלכליות שפגעו ביצוא הנפט שלה ובערך המטבע המקומי.
על רקע הסימנים לסבב לחימה: טהרן טוענת שהפילה כטב"ם אמריקני
לפי התחקיר, מדובר במערכת סחר מקבילה לזו הגלובלית הרשמית, המאפשרת למשטר להשתמש בהכנסות ממכירת נפט בניגוד לסנקציות לצורך רכישת חומרי גלם, ציוד תעשייתי ואמצעים בעלי שימוש צבאי. מיאד מאלכי, לשעבר בכיר במשרד האוצר האמריקני שהיה מעורב בגיבוש תוכנית הסנקציות נגד איראן, הגדיר את הממצאים באופן חד וקבע כי מדובר בעורק החיים הצבאי של המשטר במהלך העימות הזה ובמשך שנים רבות לפניו, וכי זוהי המערכת האקולוגית המלאה של עסקי הסחר של הצבא האיראני.
אחד הפרטים הבולטים בתחקיר הוא חלקו של נועם בינשטוק, כלכלן ואנליסט בכיר בן 35 בחברת 240 Analytics, המתגורר בפתח תקווה. החברה, המתמחה בניתוח סיכוני טרור, מימון ובדיקת שותפים עסקיים עבור חברות וממשלות, החלה לבחון מסמכים פיננסיים איראניים שהופצו ברשת. ביוני 2025 העלה בינשטוק למערכת החברה אלפי עמודים של מסמכים מבנק ספה, הבנק האיראני המטפל בין היתר בתשלומי שכר ופנסיה לאנשי משמרות המהפכה.
מאחורי הקלעים: המהלך של מדינות המפרץ למניעת מלחמה עם איראן
המסמכים הגיעו מטלגרם ומאתר ויקי-איראן, המפרסם מסמכים שהודלפו מהרפובליקה האסלאמית, כאשר קבוצת האקרים בשם קודברייקרס קיבלה אחריות לפריצה למידע הבנקאי, בעוד בנק ספה לא השיב לבקשת רויטרס לתגובה. במהלך הבדיקה הבחין בינשטוק בדפוס שחזר על עצמו: אלפי חשבונות היו רשומים על שם גופים בעלי שמות כמעט זהים, שכללו את האותיות MOD ומספר מזהה, וכולם החזיקו באותה כתובת, באותו תאריך רישום ובמבנה ארגוני דומה. אלא שהנתון שהפתיע אותו יותר מכול היה היקף הכספים בחשבונות.
לפי המסמכים, 36 מהגופים החזיקו בסוף שנת 2024 חשבונות מטבע חוץ ובהם כ-1.2 מיליארד דולר, בעוד יתר הרשת החזיקה כ-1.8 מיליארד דולר נוספים במטבע מקומי, עם יתרה ממוצעת של כ־360 אלף דולר לחשבון. בינשטוק סיפר כי כאשר ראה לראשונה את היתרות, חשב שטעה במיקום הנקודה העשרונית, ואמר כי היקף הכסף שעובר דרך הגופים האלה מדהים ואף אחד לא הבחין בהם קודם לכן.
באותה תקופה היה בינשטוק עסוק בכתיבת עבודת דוקטורט, בעבודתו בחברה ובטיפול בתינוק שנולד לו, ולכן הניח את הפרויקט בצד, אך בחודש אוגוסט האחרון חזר לבדוק את הממצאים באמצעות מסמכים עדכניים יותר וגילה כי אותם גופים קיבלו כספים ממכירות נפט שהפרו סנקציות ורכשו כמויות גדולות של ציוד בעל שימוש אזרחי וצבאי כאחד, מה שהיווה את פריצת הדרך הגדולה שהביאה אותו להבין את ההיקף האמיתי של התופעה.
לאחר זיהוי הדפוס הבנקאי התברר כי לכל אחד מגופי הרכש יש גם מספר זיהוי ממשלתי ייחודי בן 11 ספרות, המופיע במרשם החברות הרשמי של איראן. אותם מספרים הופיעו שוב ושוב במסמכי שילוח, חשבוניות, חשבונות בנק ורישומי יבוא, דבר שאפשר לחוקרים לעקוב אחר העסקאות גם כאשר הרכישות בוצעו באמצעות חברות אחרות ששימשו כמתווכות.
בשלב זה פנתה חברת 240 Analytics לרויטרס, ושני הגופים החלו למפות יחד את רשת הרכש באמצעות מסמכי מכס, נתוני יבוא, רישומי חברות ומידע פיננסי, כאשר במוקד הבדיקה עמד גוף שמספרו MOD 346428. על פי נתוני המכס האיראניים, היקף הרכישות של הגוף הזה גדל בהתמדה במשך השנים, כך שבתקופה של 12 חודשים שהסתיימה במרץ 2023 הגיע היבוא שלו לכ-442 מיליון דולר, ובשנה שלאחר מכן זינק לכ-988 מיליון דולר והציב אותו בין עשרת היבואנים הגדולים באיראן.
אלא שהממצאים המשמעותיים ביותר נוגעים לתקופה שבין ינואר 2025 ליוני 2026, שבה ייבא MOD 346428 ציוד בהיקף של כ-2.3 מיליארד דולר שכלל חומרי גלם לייצור דלק רקטי, חומרי נפץ, רכיבים למערכות נשק, חלקי מנועים, משאיות כבדות ומכונות תעשייתיות מתקדמות.
רויטרס בדקה אלפי רשומות פיננסיות וממשלתיות, והצליבה חלק מכ-19 אלף רישומי יבוא עם מסמכי שילוח, סרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות ודיווחים של כלי תקשורת ממלכתיים באיראן. לפי הנתונים, כמעט כל המוצרים שנבדקו היו פטורים ממכס וסומנו במפורש כציוד צבאי, עם זאת, מומחי הנשק שבחנו את הממצאים ציינו כי חלק ניכר מהפריטים עשוי לשמש גם למטרות אזרחיות.
אחד המנגנונים המרכזיים שנחשפו בתחקיר נוגע לשיטת התשלום, כאשר לפי הנתונים, ב-97% מהמשלוחים שנבדקו סומנו העסקאות ככאלה שבוצעו ללא העברת מטבע. במקום להעביר כספים ישירות מבנקים איראניים לחשבונות של ספקים בחו"ל, באופן שעלול להפעיל מנגנוני זיהוי של סנקציות, השתמשה הרשת באנשי קשר ובחברות קש מחוץ לאיראן.
גורמים אלה השתמשו בכספים שהוחזקו בחשבונות בנק זרים, בין היתר מהכנסות ממכירות נפט אסורות, כדי לרכוש את הציוד ולשלוח אותו לאיראן מבלי שהכסף יועבר דרך מערכת הבנקאות האיראנית. מאלכי הסביר כי מדובר במערכת מסחר שנבנתה במיוחד כדי לעקוף את ההגבלות המוטלות על המשטר, אך יחד עם זאת, אף שמערכת הביטחון האיראנית נתונה לסנקציות אמריקניות במשך עשרות שנים, לא נמצאו ראיות לכך שהגופים הממוספרים עצמם הוכנסו לרשימות הסנקציות של ממשלות המערב.
מסמכי היבוא שנחשפו מצביעים על מערכת אספקה בינלאומית רחבת היקף, שבה מופיעות סין, רוסיה, גרמניה ומדינות נוספות כמקורות של משלוחים שהגיעו לאיראן באוניות מטען, משאיות ומטוסי תובלה. ב-9 בפברואר 2026 הגיעה לנמל בנדר עבאס אונייה שנשאה 93 טונות של טיטניום גולמי שמקורו בסין, מתכת חזקה במיוחד שניתן להשתמש בה לייצור גופי טילים ומעטפות מנועים רקטיים.
בחודש שקדם לפרוץ המלחמה ב-28 בפברואר הגיעו לאיראן גם 268 טונות של ניטרוצלולוזה ו־276 טונות של חומרים כימיים נוספים שמקורם בסין, תחת סיווג מכס הכולל חומרים המשמשים לייצור דלק רקטי וחומרי נפץ. בנוסף, ביוני 2026 נרשם משלוח מרוסיה של נפצים בשווי 1.9 מיליון דולר, והיה זה המשלוח החמישי מסוגו מאז תחילת 2025 שהביא את שווי משלוחי הנפצים הללו לכ-7.6 מיליון דולר, כאשר נפצים אלו יכולים לשמש להפעלת חומרי נפץ בראשי קרב של טילים וכטב"מים.
מאז תחילת המלחמה הגיעו גם משלוחים בשווי כ-27 מיליון דולר שמקורם באיחוד האמירויות, כמעט כולם דרך הים, כולל ציוד אלקטרוני שהגיע ב־27 ביוני, תשעה ימים לאחר השעיית המצור הימי האמריקני. על אף נתונים אלו, הנשיא אמריקני דונלד טראמפ הכחיש ב־12 באוקטובר שסין ורוסיה מסייעות לאיראן, וטענו כי מדובר ברמה נמוכה מאוד או שאינן עושות זאת כלל, בעוד משרד החוץ הסיני מסר בתגובה כי הוא מתנגד בתוקף לניסיונות לקשור בזדון את פעולות האיבה לסין, ומשרד ההגנה הרוסי והבית הלבן לא השיבו לבקשות לתגובה.
חלק משמעותי נוסף מהתחקיר עוסק ביבוא משאיות כבדות ורכבי שטח שניתן להסב לשימושים צבאיים. בין ינואר 2025 ליוני 2026 ייבא גוף הרכש האיראני 435 משאיות מדגם Iveco Eurocargo, המשמשות בין היתר כמשגרים ניידים לטילים ולכטב"מים, לאחר שבתהליך דומה בעבר נרכשו משאיות דרך איטליה ודובאי והועברו לחברת Sahara Thunder המעורבת בייצור כטב"מים.
חברת Iveco מסרה בתגובה כי מפיציה מחויבים למנוע מכירה לשימושים צבאיים, אך אין לה שליטה על העברות המבוצעות בידי צדדים שלישיים. לצד זאת, רויטרס זיהתה יבוא של אלפי כלי רכב מדגמי Toyota Hilux ו־Land Cruiser המשמשים את משמרות המהפכה להסבה לשימוש צבאי באמצעות התקנת מקלעים כבדים, וכן ארבעה רכבים מדגם Toyota Tundra המשמשים להובלת כטב"מים, בעוד חברת טויוטה ומשרד הכלכלה היפני הדגישו כי החברה אינה מנהלת עסקים באיראן ואינה מעורבת ברכישות.
בין ינואר לאפריל 2025 הכניס גוף הרכש MOD 346428 לנמל בנדר עבאס 886 טונות של חומרים כימיים מסין, ובהם כלורטים ופרכלורטים המשמשים לייצור דלק מוצק. שלושה ימים לאחר המשלוח האחרון, ב-26 באפריל 2025, אירע בנמל פיצוץ אדיר שגבה את חייהם של לפחות 70 בני אדם והותיר יותר -־1,200 פצועים.
שני גורמים סיפרו כי הפיצוץ נגרם מהתלקחות נתרן פרכלורט שאוחסן במכולות בנמל בידי חברת Sina Port and Marine Services Development הנמצאת בבעלות קרן בוניאד מוסטזעפאן. קרנות ה"בוניאד" הן אימפריות כלכליות עצומות באיראן הכפופות ישירות למנהיג העליון, ובראש קרן בוניאד מוסטזעפאן, המועמדת לסנקציות מאז 2020, עומד חוסיין דהקאן, שכיהן כשר ההגנה של איראן מ-2013 וכמפקד משמרות המהפכה בלבנון בעת הפיגוע הקטלני בביירות ב־1983.
התחקיר מצביע על כך שמערכת הגופים הממוספרים אינה מוגבלת לרכישת אמצעי לחימה, אלא משמשת גם את מנגנוני התעמולה והדיכוי של המשטר. מסמכים הוכיחו כי הקרן לשימור מורשת ההגנה הקדושה קיבלה משלוחי אלקטרוניקה דרך אותו מנגנון רכש, כאשר קרן זו מקיימת קשרים עם בכירים במשמרות המהפכה, ובהם חסן שחווארפור, מפקד בכיר במחוז ח'וזסתאן שעל שמו רשומות העברות כספים לגוף MOD 424000. שחווארפור, שהוטלו עליו סנקציות אמריקניות ב-2020 בגין דיכוי דמים של הפגנות, פיקד לדברי פעילי זכויות אדם על כוחות שהרגו לפחות 100 מפגינים ב־2019, וכן על דיכוי אלים של גל מחאות נוסף בתחילת 2026 שבו נהרגו אלפי בני אדם ברחבי המדינה.
הממצאים מוכיחים כי התקיפות הצבאיות נגד מפעלי נשק ומחסנים הן רק נדבך אחד במאבק ביכולתה של איראן לחדש את מלאי הטילים והכטב"מים שלה. היכולת להמשיך לייבא חומרי גלם, מכונות ייצור מתקדמות הכוללות מחרטות ממוחשבות ותנורי קרני אלקטרונים, וחלקי חילוף באמצעות רשת רכש מבוזרת, מסבירה כיצד הצליחה טהרן לשמר חלק מיכולותיה למרות פגיעה בתשתיותיה.
משרד האוצר האמריקני מסר בתגובה כי ארצות הברית ניתקה את עורקי החיים הכלכליים של המשטר וכי היא נמצאת תמיד עשרה צעדים קדימה, בעוד האיחוד האירופי ממשיך לבחון את המידע הנוגע לחיזוק תוכניות הנשק האיראניות. רשת הרכש, שהחלה לפעול כבר בשנת 2013 והתבססה על אלפי חברות קש וחשבונות בנק משותפים, מוכיחה כי גם תחת מצור ימי וסנקציות הדוקות, מנגנוני ההישרדות וההתחמקות של טהרן ממשיכים להוות אתגר אסטרטגי מורכב למערכות הביטחון במערב.
