פרשת "טרור הקלפיות", שבמסגרתה נעצרו היום (חמישי) ארבעה חשודים נוספים בחשד לשוחד בחירות לטובת רע"מ, אינה צומחת בחלל ריק. יחד עם שלושת החשודים שנעצרו ביום הבחירות, מספר העצורים בפרשה עלה לשבעה. החקירה הועברה ליחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433.
אבל פרשת "טרור הקלפיות" אינה נקודת ההתחלה. משקיפים, חברי ועדות קלפי ונציגי מפלגות מתלוננים במשך יותר מעשור על הצבעות באמצעות מסמכי זיהוי של אחרים, הכנסת מעטפות שלא כדין, הצבעות בשם אזרחים שלא הגיעו לקלפי ואיומים על נציגים.
עדות מהקלפי בנגב: "כל מי שהיה פה קיבל שוברים" | חשיפה
חלק מהטענות התבררו כטעויות או לא נתמכו בראיות. אחרות הובילו לפסילת קלפיות ולהעברת הממצאים למשטרה. למרות זאת, ברבים מהמקרים לא פורסם כיצד הסתיימה החקירה, אם אותרו חשודים ומדוע לא הוגשו כתבי אישום.
שתי קלפיות נפסלו בכפר קאסם
בבחירות 2015 הורה יו"ר ועדת הבחירות דאז, השופט סלים ג'ובראן, שלא לכלול בתוצאות שתי קלפיות בכפר קאסם. בבדיקתן נמצאו פערים של 48 ו-47 קולות בין מספר המצביעים שהצביעו כדין לבין התוצאות שנרשמו.
קלפי נוספת בטייבה נבדקה במסגרת אותה החלטה. גם בה עלו חששות לפגיעה בטוהר הבחירות, אך ג'ובראן קבע כי ניתן להסביר את נתוני הבקרה באופן מסוים. בשל הספק, תוצאותיה נכללו בתוצאות הסופיות.
קטאר מכחישה מעורבות בבחירות: "היינו הבעלים של ישראל כולה"
החשדות הנוגעים לכל שלוש הקלפיות הועברו למשטרה. ג'ובראן דרש חקירה מהירה ומעמיקה והבהיר כי "אין להשלים עם פגיעה בטוהר הבחירות". למרות זאת, לא נמצא בפרסומים הזמינים פירוט של תוצאות החקירה או של הליכים פליליים שנפתחו בעקבותיה.
עשרות קלפיות חשודות ב-2019
החשדות נמשכו גם בשתי מערכות הבחירות שנערכו בשנת 2019. בתלונה שהגיש יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט חנן מלצר, הוזכרו אי-סדרים חמורים בעשרות קלפיות.
לפי פרטי התלונה שפורסמו בזמן ישראל, החשדות נגעו בין היתר ל-13 קלפיות בירכא, חמש בפרדיס, שלוש בשפרעם, שתיים בסכנין ושתיים בכפר קאסם. חשדות נוספים עלו בקלפיות בטמרה, בדיר אל-אסד, ברהט וביישובים אחרים.
גורם בשב"כ לבועז גולן: "החשד חמור, נמשיך לבדוק"
באחד המקרים בסכנין נטען כי חבר ועדת קלפי הכניס 25 מעטפות לתיבה ומחק מפנקס הבוחרים שמות של אזרחים שלא הגיעו להצביע. בטמרה הוגש כתב אישום נגד יו"ר ועדת קלפי שהכניס שבע מעטפות חתומות שלא כדין. הוא הורשע בהצבעה שלא כחוק.
בפרדיס בוטלו תוצאותיה של קלפי לאחר שחבר ועדה נחשד בהכנסת 56 מעטפות חתומות, בזמן שאדם שהתחזה לנציג ועדת הבחירות הוציא מהחדר את מרבית חברי הוועדה. נגד חבר הוועדה הוגש כתב אישום.
עמית הלוי חושף מה ראה ברהט: "הציעו להם 400 שקל, אחר כך 800"
שלוש קלפיות הועברו למשטרה
לאחר בחירות 2020 העביר יו"ר ועדת הבחירות, השופט ניל הנדל, שלוש קלפיות לחקירת המשטרה בשל חשש לביצוע עבירות פליליות. באכסאל נמצאה אי-התאמה בין מספר הקולות שנזקפו לרשימה המשותפת בפרוטוקול לבין הפתקים שנמצאו בחומרי הקלפי. ברהט נמצא שמספר המעטפות שעליהן חתמו חברי הוועדה היה קטן ממספר המעטפות בתיבה, וחלקן נראו מסודרות כאילו לא נעשה בהן שימוש.
בקלפי בלוד נמצא מספר קולות כשרים הגבוה בשמונה ממספר הבוחרים שנרשמו כמי שהצביעו. גם כאן לא פורסם פירוט מלא של תוצאות החקירות, ולכן לא ניתן לקבוע אם התיקים נסגרו, אם אותרו חשודים או אם הוגשו כתבי אישום.
154 תלונות – כתב אישום אחד
נתונים ארציים שפורסמו בנובמבר 2022 מציגים את הפער בין מספר התלונות למספר כתבי האישום. לפי תשובת המשטרה לזמן ישראל, במהלך ובעקבות בחירות 2021 הוגשו 154 תלונות על חשדות לזיופים, להונאות ולניסיונות זיוף.
ח"כ מעוצמה יהודית מזהיר: "הערבים ייצאו לשומר חומות 2"
נכון למועד הפרסום, 153 מהתלונות נסגרו בידי המשטרה והפרקליטות. רק אחת הובילה להגשת כתב אישום. המשטרה לא פירטה את עילות הסגירה ומסרה כי התיקים נסגרו "מסיבות שונות". הנתון מתייחס לכל הארץ ואינו מוגבל לקלפיות בחברה הערבית.
החשדות הנוגעים לכל שלוש הקלפיות הועברו למשטרת ישראל. ג'ובראן דרש לבצע חקירה מעמיקה ומהירה והבהיר כי "אין להשלים עם פגיעה בטוהר הבחירות ויש למצות את הדין עם הפוגעים בעיקרון זה".
תיראו מופתעים: התנועה משמאל שקוראת לחקור דווקא את השב"כ
כשהרשויות פעלו – החקירות הבשילו לכתבי אישום
המאבק בעבירות טוהר הבחירות הניב גם תוצאות. בעקבות שתי מערכות הבחירות של 2019 הוגשו 13 כתבי אישום, וב-12 מקרים נוספים נחתמו הסדרים מותנים בעבירות קלות. חשדות נחקרו, קולות נפסלו ונאשמים הועמדו לדין.
ברקע החשדות: בדלק מסרבים למסור פרטים על כרטיסי התדלוק
הנתונים מוכיחים כי כאשר התלונות נבדקות ביסודיות והראיות נאספות בזמן, ניתן להגיע לחשודים ולמצות עמם את הדין. מנגנוני הפיקוח בקלפיות, עבודת המשקיפים והעברת הממצאים למשטרה הצליחו במספר מקרים למנוע מקולות חשודים להיכלל בתוצאות.
פרשת "טרור הקלפיות" תהיה הזדמנות להוכיח שמערכות האכיפה מסוגלות לטפל גם בפרשה מורכבת הכוללת חשד לשוחד בחירות ולמימון זר. החקירה יכולה לספק לציבור תשובות ברורות: מהיכן הגיע הכסף, למי נועד, האם חולק לבוחרים והאם גורמים מחוץ לישראל ניסו להשפיע על הבחירות.
אם החשדות יופרכו, פרסום הממצאים יוכל להסיר את העננה מעל תוצאות הבחירות. אם יימצאו ראיות, חקירה מהירה ומקצועית שתבשיל לכתבי אישום תוכל לחזק את אמון הציבור ולהבהיר כי מי שמנסה לפגוע בטוהר הבחירות יידרש לתת על כך את הדין.
