ימים ספורים בלבד לפני פתיחת הקלפיות בבחירות האמצע הגורליות בארצות הברית, ברויטרס מדווחים כי מתקפת סייבר מסתורית מנחיתה מהלומה כבדה על השקיפות הפוליטית בוושינגטון. ועדת הבחירות הפדרלית הודיעה רשמית בימים האחרונים כי נאלצה להשבית לחלוטין את מערכת הדיווחים האלקטרונית שלה, בעקבות ניסיונות חדירה אגרסיביים מצד האקרים למאגרי המחשוב של הסוכנות. התקרית משתקת את היכולת לפקח על תרומות של מאות מיליוני דולרים הזורמים בימים אלו לקמפיינים של שתי המפלגות.
אף שלסוכנות אין תפקיד בניהול הקלפיות או בספירת הפתקים עצמם כך שההצבעה הפיזית אינה בסכנה, ההשבתה יוצרת "חור שחור" מודיעיני וציבורי. לפי חוקי הבחירות בארה"ב, בעשרים הימים האחרונים שלפני ההצבעה מחויבים מועמדים לדווח על כל תרומה מעל 1,000 דולר בתוך 48 שעות, בעוד שארגוני פעולה פוליטיים עצמאיים מחויבים לחשוף כל הוצאה כספית בתוך 24 שעות בלבד. השבתת המערכת מונעת מהארגונים להגיש את הדוחות החיוניים הללו, ומותירה את הבוחרים באפלה מוחלטת לגבי הגורמים שמממנים את המרוצים הצמודים.
מי באמת הצביע? החשד שמסעיר את בחירות האמצע בארה״ב
במזכר בהול שהועבר לחברות ניהול קמפיינים, הודה מנהל הדיווחים האלקטרוניים בסוכנות כי "גורם עוין ניסה לפרוץ למערכות, וכתוצאה מכך נאלצנו להשבית באופן זמני את השירותים הפונים לרשת". אף שבסוכנות טענו כי המקור לתקלה זוהה וכי מתבצעות עבודות לתיקון לאחר שכבר שוחזרה במהלך הלילה, המערכת נותרה מנותקת לאורך ימים רצופים. "במשך 26 שנות עבודה בתחום מימון הבחירות מעולם לא נתקלתי בהשבתה כזו בישורת האחרונה", הודה סטיבן מלה, מנכ"ל חברת הייעוץ הפוליטית MBA Consulting Group.
עיתוי המתקפה מוגדר על ידי אנליסטים כקריטי במיוחד, שכן מערכת בחירות האמצע הנוכחית שברה כל שיא היסטורי והפכה ליקרה ביותר בתולדות ארצות הברית. לפי נתוני חברת המעקב AdImpact, סך ההוצאות וההזמנות לקמפיינים פרסומיים הגיע לשיא מדהים של 11.21 מיליארד דולר – ועקף אפילו את מערכת הבחירות לנשיאות בשנת 2024. עיקר המזומנים מוזרם על ידי ארגוני צללים ועשירי עמק הסיליקון באמצעות קבוצות Super PAC, שיכולות לקבל תרומות בלתי מוגבלות מתאגידים וממיליארדרים.
רגע לפני הבחירות: חברת הסקרים הודתה שפברקה את הנתונים
לפי ניתוח נתוני הסוכנות, ארגוני הפעולה הפוליטיים הוציאו בממוצע בין 50 ל-87 מיליון דולר ביום בשבוע האחרון בלבד, כולל מעל 250 מיליון דולר שדווחו ביום בודד. דוגמה מובהקת להיקף התנועות היא קבוצת America PAC של אילון מאסק, שדיווחה על הוצאה של כ-6.8 מיליון דולר בתאריך בודד. ברנדן גלווין, מנהל המחקר בארגון המעקב העצמאי OpenSecrets, התריע כי "מדובר באירוע ענק שמשאיר את הבוחרים בחשכה. הדוחות היומיים הללו הם החלון היחיד שמגלה לנו מי מזרים את הכסף ואיפה הוא מושקע רגע לפני פתיחת הקלפיות".
המתקפה תופסת את ועדת הבחירות הפדרלית באחת מנקודות השפל המוסדיות שלה. הסוכנות, שאמורה לפעול בהרכב של שישה נציבים עצמאיים, סובלת מחוסר איוש כרוני ומונה כיום שני חברים בלבד, ללא הקוורום הנדרש של ארבעה נציבים לקבלת החלטות אכיפה רשמיות. למרות שצוותי הקריירה המקצועיים ממשיכים לנהל את הפעילות השוטפת, הוואקום הניהולי בצמרת הסוכנות מקשה על התמודדות נחרצת מול איומי סייבר מתוחכמים.
בסוכנות הגנת הסייבר והתשתיות של ארה"ב וב-FBI סירבו להגיב ישירות על נסיבות האירוע והפנו את הפניות חזרה לוועדה, שטרם חשפה האם נגנב מידע או מהיכן פעלו התוקפים. המאבק סביב השליטה בקונגרס האמריקאי, שבו הרפובליקנים נאבקים לשמר את הרוב בבית הנבחרים ובסנאט, מעלה חשש כבד כי גורמים עוינים ניצלו את נקודת התורפה הטכנולוגית כדי לטשטש עקבות כספיים.
