מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט עשויה להכניס לכנסת 15 חברים חדשים. נכון לעדכון שפורסם היום (רביעי), לאחר ספירת 93% מהקולות, המפלגה זוכה ב-21 מנדטים. התוצאות עדיין אינן סופיות ועלולות להשתנות עם השלמת הספירה.
הרשימה שהרכיב איזנקוט משלבת אנשי ביטחון לשעבר, בכירים בשירות הציבורי, נציגי השלטון המקומי, פעילים חברתיים ובני משפחות שכולות. מאחורי סיפורי הגבורה והעשייה נמצאות גם מחלוקות פוליטיות, עימותים מקצועיים וכישלונות אלקטורליים שראוי להכיר.
ההאשמה החריפה של הליכוד נגד איזנקוט: "מלבין שוחד בחירות"
מהצללים של השב"כ אל קדמת המליאה
יורם כהן, מספר 2 ברשימה, כיהן כראש שירות הביטחון הכללי בשנים 2011 עד 2016. קודם לכן מילא שורה של תפקידי פיקוד בארגון, ובהם ראש מרחב ירושלים ויהודה ושומרון בתקופת האינתיפאדה השנייה.
מאז כניסתו לפוליטיקה אימץ כהן קו תקיף נגד ראש הממשלה. הוא תמך בקידום "חוק הנאשם", מתח ביקורת על ראש השב"כ דוד זיני ואף טען כי קשה לסמוך על שיקול דעתו של נתניהו בסוגיית איראן. כהן גם התנגד לחוות ביהודה ושומרון שלא הוקמו בהחלטת ממשלה, ואמר כי רע"ם תוכל להשתתף במשא ומתן קואליציוני אם תקבל את תנאי מפלגתו.
מספר 2 של איזנקוט: לתת לרשות הפלשתינית תפקיד בשלטון בעזה
מכנפיים של קרמבו אל תיק החינוך?
עדי אלטשולר, מספר 4 ברשימה, מוכרת בעיקר כמייסדת תנועת "כנפיים של קרמבו" וכמי שהקימה את מיזם "זיכרון בסלון". היא עסקה לאורך השנים בחינוך, בשילוב אנשים עם מוגבלויות ובפיתוח יוזמות חברתיות.
צילום: דוברות ישרקיבלה את עיטור נשיא המדינה, הדליקה משואה ונבחרה לקבל את פרס ישראל בתחום המנהיגות הצעירה. איזנקוט סימן אותה כמועמדת לתפקיד שרת החינוך, אף שאין לה ניסיון פרלמנטרי או ניסיון בניהול משרד ממשלתי. המעבר מיזמות חברתית לניהול אחת המערכות הגדולות בישראל יהיה מבחנה הציבורי הראשון.
הליכוד מכנה את החשד "פרשת רע"מגייט": "זו טלטלה חסרת תקדים"
הפקיד שהתפטר בטריקת דלת
שאול מרידור, מספר 7, הוא כלכלן שכיהן כראש אגף התקציבים במשרד האוצר וכמנכ"ל משרד האנרגיה. הוא השתתף בעבודת ועדת ששינסקי ובהמשך עבר למגזר הפרטי ושימש סמנכ"ל הכספים של חברת לייטריקס.
כהונתו באוצר הסתיימה בעימות פומבי וחריף עם שר האוצר דאז ישראל כץ. מרידור האשים את השר ב"שליפות מהמותן", ברמיסת כללים ובניסיון לייצר מקורות תקציביים פיקטיביים. כץ טען מנגד כי מרידור פעל משיקולים פוליטיים. כעת הפקיד שהתעמת עם הממשלה נכנס בעצמו לזירה הפוליטית.
מרידור מגיע ממשפחה עם פוליטי עשיר. סבו, אליהו מרידור ז"ל, היה ממפקדי האצ"ל ומייסדי חרות שאף שימש בכנסת מטעמה. אביו, דן מרידור, היה חבר כנסת ושר מטעם חרות, הליכוד ומפלגת המרכז, ובשנים האחרונות הרבה לבקר את הליכוד ואת ראש הממשלה נתניהו.
הודחה מהמשרד – ונכנסת מהדלת הראשית
תאיר איפרגן, מספר 8, עבדה במשך כשני עשורים בשירות הציבורי. היא עמדה בראש זרוע העבודה ובהמשך מונתה למנכ"לית משרד העבודה, שם עסקה בהכשרות מקצועיות, בתעסוקה ובהתאמת שוק העבודה לצורכי המשק.
איפרגן הוחלפה בשנת 2023, חודשים לאחר כניסת השר יואב בן צור לתפקיד. היא טענה כי גורם בלשכת השר אמר לה שהיותה אישה היא "עניין", וכי לבסוף הוחלפה בגבר חרדי. דובר השר דחה את הטענות וכינה אותן השמצות חסרות בסיס.
מהיישובים בקו התפר אל הכנסת
אושרת גני גונן, מספר 9, מכהנת כראש המועצה האזורית דרום השרון מאז 2018. קודם לכן שימשה מנכ"לית עיריית כפר סבא ומילאה תפקידי ניהול בשלטון המקומי.
גני גונן עסקה בשנים האחרונות בעיקר בסוגיות הביטחון של יישובי קו התפר. בעקבות פיגוע באזור היא האשימה את המדינה בהפקרת היישובים וטענה כי נוכחות כוחות הגנה בשער הייתה עשויה למנוע את התוצאה הקטלנית. הכנסת תהיה עבורה מעבר מזירה מוניציפלית לזירה לאומית.
אמו של גיבור ישראל
שירה שפירא, מספר 10, היא אמו של גיבור ישראל ענר שפירא הי"ד. בנה הגן על צעירים במיגונית ליד פסטיבל נובה, והשליך החוצה פעם אחר פעם רימונים שהמחבלים השליכו פנימה. הוא נפל במהלך הקרב והפך לסמל של גבורה והקרבה.
שפירא היא אדריכלית ומתכננת ערים. מאז נפילת בנה היא פועלת להנצחתו ומביאה לשיח הציבורי את סיפורו ואת ערכי האחריות והערבות ההדדית שייצג.
גיוס החרדים כמבחן מעשי
ענבר הרוש גיטי, מספר 11, כיהנה כמנכ"לית עמותת "אחריי!", המפעילה תוכניות הכנה לשירות ולמנהיגות בקרב צעירים. היא הובילה גם יוזמות לקידום שילוב חרדים בשירות ובתעסוקה.
אחד המיזמים המזוהים עמה הוא "קודקוד", שנועד לשלב צעירים חרדים ביחידות טכנולוגיות. ניסיונה צפוי להציב אותה במרכז הוויכוח על חוק הגיוס. השאלה תהיה אם המודלים המצומצמים שקידמה יוכלו להפוך למדיניות רחבה המחייבת את כלל הציבור החרדי.
האלוף הדרוזי
כמיל אבו רוקן, מספר 13, הוא אלוף במילואים שכיהן כמתאם פעולות הממשלה וכראש המינהל האזרחי. הוא עמד גם בראש רשות המעברים והיה מעורב במשך שנים בניהול הקשר האזרחי והביטחוני מול האוכלוסייה הערבית.
אבו רוקן מגיע מהעדה הדרוזית ונחשב לאחד מבכיריה במערכת הביטחון. תפקידיו הציבו אותו בלב אחת הזירות הרגישות ביותר בישראל. כעת יצטרך להציג לציבור לא רק ניסיון ביצועי, אלא גם עמדות מדיניות ברורות בנושאים שבהם עסק כאיש מערכת.
מטהראן למערכת הביטחון
דבורה שריפיאן בכר, מספר 14, נולדה בטהרן והוברחה עם משפחתה לישראל כשהייתה ילדה. היא שירתה במשך יותר משני עשורים בשירות הביטחון הכללי ובמוסד, בין היתר כלוחמת בכוח "טקילה" ובתפקידי מודיעין וסייבר.
לאחר שירותה הביטחוני עברה לעולם החינוך והקימה באילת מסלול ללימודי איראן. בריאיון שנערך עמה היא הגנה על קהילת המודיעין מול הביקורת על הערכותיה ביחס לאיראן, וטענה כי המציאות מורכבת מכפי שהיא נראית מבחוץ. בכנסת היא עשויה לעסוק בביטחון, באיראן ובחינוך.
המאבק בממסד הדתי מגיע למליאה
אלקס ריף, מספר 15, היא משוררת ופעילה חברתית ילידת אוקראינה. היא ממייסדות "הבריגדה התרבותית" ומיזם "דור וחצי", ופועלת להעמקת הייצוג של יוצאי ברית המועצות לשעבר בחברה הישראלית.
ריף מרבה למתוח ביקורת על יחס הרבנות והממסד לדוברי הרוסית, לרבות בנושאי יהדות, נישואים וקבורה. ספרה האחרון עוסק במה שהיא מתארת כהשפלת יוצאי ברית המועצות. מבקריה טוענים כי הפתרונות שהיא מציעה אינם יורדים לשורש יחסי הדת והמדינה.
ממסדרונות הרווחה למוקדי הכוח
ענבר יחזקאלי בליליוס, מספר 16, היא עורכת דין שפעלה במשך שנים בתחומי הרווחה וזכויות נפגעי עבירה. היא שימשה ראש מטה מקצועי לשרי רווחה, מנכ"לית עמותת "ידיד" ומנכ"לית מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בירושלים.
יחזקאלי בליליוס מביאה עמה ניסיון מקצועי רב, אך אינה מוכרת לציבור הרחב ואינה מחזיקה ברקורד פרלמנטרי. פעילותה צפויה להתמקד בשיקום מערכות הרווחה, בהגנה על נפגעי עבירות מין ובסיוע לאוכלוסיות מוחלשות.
הצעיר מהעירייה מחפש במה ארצית
ישראל זרי, מספר 18, מכהן כסגן ראש עיריית רמת גן. קודם לכן מילא תפקידי דוברות וניהול בעיריית רעננה, בתנועת הצופים ובאגודה למען הלהט"ב.
זרי נבחר למועצת העיר רמת גן בשנת 2018 ומונה לסגן ראש העיר לאחר הבחירות המקומיות ב-2024. ניסיונו הציבורי נותר בשלב זה בעיקר מוניציפלי. המעבר לכנסת יבחן אם הצליח לבנות לעצמו סדר יום לאומי מעבר לעשייה העירונית.
הפסידה בירוחם – וחוזרת דרך הכנסת
טל אוחנה חכמון, מספר 19, כיהנה כראש מועצת ירוחם בין 2018 ל-2024. בתקופת כהונתה עסקה בחינוך, בפיתוח כלכלי ובהתמודדות המועצה עם משבר הקורונה.
הקדנציה הסתיימה בהפסד חד. נילי אהרון זכתה ב-52.3% מהקולות, לעומת 31.9% לאוחנה. מבקרים בירוחם טענו כי נוצר פער בין תדמיתה החיובית בתקשורת לבין תחושות התושבים. לאחר ההפסד עברה אוחנה לעסוק בשיקום הצפון והדרום ובסיוע למשפחות חטופים.
משפחת פרץ שולחת בן נוסף לשליחות
אליסף פרץ, מספר 20, הוא בנה של כלת פרס ישראל מרים פרץ ואחיהם של סגן אוריאל פרץ ורס"ן אלירז פרץ הי"ד. שני אחיו נפלו בעת שירותם, וסיפור משפחתו הפך לסמל של שכול, אמונה וגבורה.
פרץ שירת בסיירת גולני והמשיך לשרת במילואים. הוא עסק בחינוך ובפעילות חברתית, והיה ממייסדי מיזם "האחים שלנו" למען אחים שכולים. בניגוד לשמה הציבורי המוכר של המשפחה, זו תהיה התמודדותו הראשונה עם עבודה פוליטית ופרלמנטרית.
המושב האחרון שעדיין על הקצה
יפה טבג'ה, מספר 21, היא יזמת חברתית מאשקלון, בת למשפחה שעלתה מאתיופיה. היא הקימה ומנהלת את מרכז החדשנות MTech, פיתחה קהילת יזמים בדרום וקידמה חיבורים בין חברות טכנולוגיה לבין צעירים מהפריפריה.
טבג'ה נבחרה לרשימת "40 עד 40" של גלובס וכיהנה בעבר כיו"ר אגודת הסטודנטים במכללה האקדמית אשקלון. היא גם המועמדת המתוחה ביותר ברשימה: אם ישר תאבד את המנדט ה-21 במהלך ספירת המעטפות הכפולות, טבג'ה תישאר מחוץ לכנסת.
