למרות המדגמים הדרמטיים שנותנים לגוש הימין 52 עד 60 מנדטים בלבד, בליכוד משוכנעים שהמנדט להרכבת הממשלה יוטל על בנימין נתניהו. הסיבה: אין מועמד מוסכם אחר במרכז-שמאל שיזכה ל-61 ממליצים אצל הנשיא. והליכוד היא המפלגה הגדולה בפער על הייתר. נתניהו כבר הוכיח בעבר שהוא יודע להפוך 58 ל-66. כעת עומדות בפניו שלוש אפשרויות מרכזיות, כולן מחייבות פריצת דרך פוליטית מחוץ לגוש הטבעי שלו.
חגגו על ריק: ארבעת נאומי הסרק של בנט, לפיד, איזנקוט וגולן
הדרמה נמשכת: גוש הימין יורד ל-60 מנדטים במדגם חדשות 14
נתניהו בנאום ראשון: "עלינו להקים ממשלה ימנית, ציונית וחזקה"
האפשרות הראשונה היא ממשלת אחדות עם איזנקוט. זהו המסלול המועדף על בית הנשיא ועל גורמים נוספים. חיבור בין הליכוד, הציונות הדתית, החרדים ומפלגת "ישר!" של גדי איזנקוט יעניק לנתניהו ממשלה של 65-68 מנדטים עם לגיטימציה רחבה. איזנקוט ידרוש רוטציה, הקפאת הרפורמה המשפטית וממשלת הסכמות. עבור נתניהו זה מחיר כבד אך הוא מקבל יציבות, תדמית ממלכתית ופטור מהתלות המוחלטת בחרדים. עבור איזנקוט זה הימור קיומי – הוא הבטיח "שינוי" וכניסה עם נתניהו תפרק לו את הבסיס ותצייר אותו כמפר הבטחה.
נתניהו פותח פער עצום על איזנקוט בפולימרקט
עוד אפשרות היא ממשלה עם ליברמן או בנט. מדובר בתרגיל המוכר של נתניהו – לפצל את גוש השינוי. פנייה לליברמן עם תיק הביטחון והתחייבות לנוסח מרוכך בחוק הגיוס, או פנייה לבנט עם תיקים בכירים והבטחה לרשימה משותפת בעתיד. הבעיה המרכזית היא האמון.
שניהם נשבעו שלא ישבו תחת נתניהו והציבור שלהם עוין אותו. נתניהו יצטרך לשלם מחיר כבד בתיקים ובוויתורים מדיניים ומשפטיים, ולהסכים להקפיא את חוקי המהפכה המשפטית.
עוד אפשרות היא גיוס עריקים בודדים ממפלגות האופוזיציה. אם החיבורים הגדולים נכשלים, נשאר מבצע אנטבה פוליטי – לקיחת 2-3 ח"כים בודדים מישראל ביתנו, ישר! או בנט. החוק מקשה על פילוג של פחות משליש סיעה, אך ניתן להקים ממשלה בתמיכה מבחוץ או בהימנעות.
היעדים המסומנים הם ח"כים ימניים אצל ליברמן שמסרבים לשבת עם הערבים, ואנשי ימין אצל בנט ואיזנקוט שלא יסכימו לשבת עם הרשימה המשותפת. המחיר יהיה שריון, שרים וחוק נורבגי מורחב. הסיכון הוא ממשלה רעועה ותדמית של גניבת קולות.
אבל יש גם מכשול שיכול להפוך הכל: מלכוד ה-59. כאן נכנסת האפשרות של גוש השמאל. אם גוש הימין יסיים עם 59 מנדטים ומטה, לגוש המרכז-שמאל-ערבים יהיו 61 ומעלה. במצב כזה, עוד לפני שהנשיא יטיל מנדט, הכנסת החדשה תתכנס וגוש השמאל יוכל להשתלט עליה, להדיח את יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ולמנות יו"ר מטעמו.
יו"ר כזה ישלוט בסדר היום, יעכב חקיקה ויהפוך לקלף לחץ אדיר מול נתניהו. בתרחיש קיצון, אם לפיד, בנט, איזנקוט, ליברמן, גולן והמפלגות הערביות יגיעו יחד לבית הנשיא עם 61 חתימות וימליצו על מועמד אחד – הם יוכלו לנסות לקחת מנתניהו גם את המנדט הראשון להרכבת הממשלה.
גם תרחיש 2019 יכול לחזור על עצמו, עם בחירות חוזרות, לאחר שאף אחד לא זז ממקומו ולא הסכים לשבת עם נתניהו. סביר להניח שחלק מהמועמדים בגוש השמאל יוותרו על הרפקאת בחירות נוספת, שנדמה שגם מזו האחרונה יתקשו בקרוב להתאושש.
